שגיאה כפולה

שתי הנחות הופרכו במשחק ברומא. הראשונה היא שהפועל ירושלים היא קבוצה עם אופי. אחרי הכל, בשבועות האחרונים היא ניצחה פעם אחר פעם במשחקים צמודים, בדרך כלל אחרי שפיגרה בהפרשים גדולים. אלא שהסיבה שירושלים חוזרת למשחקים היא כמות הכישרון שלה. אין הרבה קבוצות באירופה שהתברכו ברביעיה בסדר הגודל של הוראס ג'נקינס, מאיר טפירו, רוג'ר מייסון ג'וניור ומריו אוסטין. לא משנה כמה רע הבחורים האלה משחקים, כמה כדורים אוסטין מחטיא מתחת לסל, כמה כדורים טפירו מאבד, כמה פעמים ג'נקינס לא מוסר ולכמה דקות מייסון נעלם, תמיד הם יכולים להבליח חזרה, עם שלשות מטורפות, מתפרצות מסחררות ודאנקים מרשימים.

אבל אם לירושלים היה אופי, היא לא היתה נקלעת לפיגורים הללו. אם שחקניה היו נחושים, הם לא היו זקוקים לפיגור דו ספרתי כדי להתחיל לשמור, כדי להשתטח על כדורים אבודים, כדי לקבל החלטות אינטליגטנטיות בהתקפה, כדי לא לשחק באנוכיות. אופי אינו נמדד רק בדקות האחרונות. הוא בא לידי ביטוי גם כשאתה סוגר על הקבוצה היריבה, מגיע להתקפה שבה אפשר להשוות את התוצאה או לעלות ליתרון, ולא מוסר החוצה. וגם אם איבדת כדור, אתה יורד להגנה במהירות שיא ומכפר על הטעות. ירושלים, לעומת זאת, מקפידה לאבד כדור בכל התקפה קריטית. מחפשים אופי? תסתכלו על רומא: סגל קצר, מזדקן ולא אתלטי, בלי אף שחקן פנים רציני (פרט לטושק העגלגל, שמשחק קילומטר מהסל) אבל עם מאמן נפלא, משמעת, אינטליגנציה ועצבי ברזל. תביטו בבודירוגה מזיז את העצמות החורקות שלו, ותגלו אופי מהו.

התפישה המוטעית השניה נוגעת למאיר טפירו. לאורך כל העונה נשמעים קולות הקוראים להוציא את הכדור מהידיים של ג'נקינס לטובת הישראלי האחראי יותר, לכאורה. אז ככה: אם מחפשים סיבה אחת, מרכזית, להפסד של ירושלים ברומא, חפשו אותה במשחק השערורייתי של הגארד הישראלי. הוא סיים 36 דקות עם 12 נקודות, שהושגו באחוז גרוע (5 מ-14 מהשדה, 0 מ-3 מחוץ לקשת). מעבר לכך, הוא מסר שלושה אסיסטים בלבד מול שישה איבודים, רובם ברגעים המכריעים, בדיוק כשירושלים יכולה היתה לחזור למשחק. חמור מכך: אדלשטיין עשה צעד פופוליסטי, כשהוציא את הכדור מהידיים של ג'נקינס למשך דקות ארוכות, דווקא ברבע האחרון, כשרומא נפלה מהרגליים. אף שחקן בקבוצה האיטלקית לא מסוגל להתמודד עם המהירות של ג'נקינס, שסיים עם 22 נקודות, על אף שזרק לסל רק 10 פעמים (3 מ-6 מ-2, 3 מ-4 מ-3). האמריקאי הוסיף ארבעה אסיסטים מול שני איבודים בלבד – יחס חיובי, בניגוד לטפירו.

כדי לנצח במשחק המכריע, אדלשטיין צריך להחזיר את המושכות לג'נקינס, על אף מגרעותיו, ולא להיגרר לגל האהדה לטפירו, שזוכה להאדרה נטולת פרופורציות בתקשורת הישראלית. גם הצעד הזה לא יבטיח עלייה לחצי הגמר, אלא אם כן ירושלים תעבור בשבוע הקרוב השתלת אופי.