מתחילים להפשיר

דני בורשבסקי בחר את הרגעים הגדולים של אולימפיאדת החורף ואת הרגעים הדלים של הערוץ המסחרי, שניסה לשדר אותה

דני בורשבסקי
27/02/2006

בתום 16 ימים נפלאים אפשר רק להצדיע לטורינו, שאירגנה את אחת האולימפיאדות המוצלחות ביותר אי פעם והתגברה על כל הקשיים שליוו אותה בשנתיים האחרונות, במהלך ההכנה. נכון, ענפי החורף רחוקים מאיתנו שנות אור, אבל כל מי שהספורט זורם בדמו, הצליח ליצור את החיבור לכמה מהם ולגלות עוד כמה דברים מעניינים שאפשר לעשות כשקר בחוץ.

אולימפיאדת טורינו אורגנה בצורה נהדרת. בניגוד למשחקים הקודמים בסולט לייק סיטי, גם לא היו יותר מדי שערוריות. הביאתלטית הרוסיה אולגה פילובה הייתה היחידה שהורחקה מהכפר האולימפי עקב שימוש בחומרים אסורים. מלבדה, אף אחד לא נתפס. המקרה היחידי שתפס כותרות ולא היה קשור לספורט, היה הפשיטה של המשטרה המקומית על בית המשלחת האוסטרית, בניסיון למצוא חומרים אסורים. הפשיטה הסתיימה ללא תוצאות.

נציגינו, גלית חייט וסרגיי סחנובסקי, לא התעלו על עצמם, אבל גם לא איכזבו (מקום 7). רומן ואלכסנדרה זרצקי ניסו להוכיח שיש עתיד לענף ומיכאל רנז'ין היה לא רע בכלל בסקי האלפיני, בהתחשב במקורותיו (גם רוסיה וגם ישראל, שתי המדינות להן יש לו זיקה, אינן מעצמות בתחום).

מתוך עשרות רגעים נהדרים, קיבצנו כמה שבאמת יחקקו בזיכרון ויוזכרו שוב בעוד ארבע שנים, לפני פתיחת המשחקים בונקובר.

עוד בוואלה!

לכבוד ט"ו בשבט: נתח אסאדו טרי ועסיסי עם פירות יבשים

וואלה! אוכל בשיתוף יינות ביתן

הרגע המרגש

הרגע הגדול במשחקים שייך ללא ספק לצמד המחליקים הסיני ז'אנג דאן וז'אנג האו, שזכו במדלית הכסף למרות נפילה כואבת ומצערת בתרגיל האחרון שלהם, שהיה גם האחרון בתחרות לזוגות.

הצמד ז'אנג היה היחידי שיכול היה לקטוע שליטה רוסית בת 42 שנים. הסינים ידעו שכדי לסכן את טטיאנה טוטמיאניניה ומקסים מארינין הרוסים, הם יצטרכו לבצע משהו מיוחד. הם פתחו את התרגיל שלהם כשז'אנג הראשון הניף את ז'אנג השניה לארבעה סיבובים באוויר. דאן ז'אנג פתחה את הרגליים מוקדם מדי בנחיתה ומצאה את עצמה עושה שפגט על הקרח. למרות הפגיעה ברגל, הזוג המשיך את התרגיל בצורה מושלמת וסיפק את הדרמה של המשחקים. הצמד ז'אנג זכה במדלית הכסף, אבל הפך למנצח הגדול של טורינו. זו גם הייתה מדלית הכסף הראשונה של סין אי פעם בתחרויות ההחלקה האומנותית במשחקים האולימפיים.

המאכזב

בקטגוריה הזאת אין בכלל ספק כי האיש שראוי לתואר הוא בודי מילר. גולש הסקי האלפיני האמריקאי זכה בשתי מדליות כסף באולימפיאדת סולט לייק סיטי, כשהיה בתחילת דרכו. הפעם, כשהוא בשיא הקריירה ואחרי זכיות מרשימות ביותר בסבב העולמי, הודיע הגולש השנוי במחלוקת שהוא הולך על חמש מדליות זהב. אם זה לא מספיק, הוא גם דאג לצייד את התקשורת האמריקאית בכמה ראיונות שערורייתים, הכל בשביל הרייטינג שיביא מתחרויות הסקי האלפיני.

זה התחיל בדאונהיל, ביומם הראשון של המשחקים. מילר היה לא רע, אבל זה לא הספיק לפודיום. כשסיים במקום החמישי, כולם אמרו שהוא רק מתחמם. כשהוא התרסק על הגדר לקראת סיום הקטע הראשון בתחרות הסופר ג'ייאנט סלאלום, אמרו שזה מילר המשוגע, אבל הוא כבר יביא את התואר. כשבסקי האלפיני המשולב הוא עלה על אחד השערים במקצה הסלאלום, אמרו שבסלאלום האמיתי זה לא יקרה לו. בג'ייאנט סלאלום הוא נזהר יותר, אבל זה עלה לו בהפסד זמן והוא סיים רק במקום השישי. ביום האחרון, הגיעה תחרות הסלאלום לה כולם חיכו וגם כאן פישל האמריקאי, שנתקע בשער.

העיתונים בארה"ב פינו מהעמודים הראשונים את הליגות המקצועניות לטובת הגולש שעשה כל כך הרבה רוח לפני האולימפיאדה וקטלו אותו באינספור כותרות עוקצניות. למילר, שלא הסכים להתראיין בזמן המשחקים, היה סיכום קצת שונה ודי מוזר לשבועיים שלו בטורינו: "פשוט עשיתי את זה בדרך שלי. אני לא קדוש מעונה ואני לא מצליחן. אני פשוט רוצה לחגוג וליהנות מהחיים ותאמינו לי, עשיתי את זה כאן. הציפיות היו שייכות לאנשים אחרים. אני מאוד מרוצה ממה שעשיתי כאן. הבטחתי לעצמי שאני אגיע לכאן כדי לגלוש הכי מהר שאני יכול וזה מה שעשיתי. הדבר שהכי חשוב לי זה איכות חיים וקיבלתי את זה כאן בטורינו. יצאתי בלילות ולא רציתי לשעבד את עצמי לאולימפיאדה. שאלו אותי כל הזמן: 'למה את לא יכול להיות רציני לשבועיים?'. אמרתי שאני לא יכול, שאני רוצה ליהנות".

הפאדיחה

באולימפיאדה אנחנו חווים הרבה רגעים שבהם אנו תוהים בינינו לבין עצמנו איך ספורטאים יכולים לעשות מהלכים כל כך מאתגרים, מבחינה פיזית כמובן. יש גם רגעים שבהם קשה להבין מה עובר בראשו של הספורטאי, גם אם הוא המוביל בעולם בתחומו.

זה מה שחשבו מאות מיליוני צופים בכל העולם על לינדזי ג'ייקובליס, שהייתה המועמדת הבכירה למדלית הזהב בתחרות הסנובורד קרוס לנשים. תזכורת: מדובר במירוץ בין 4 גולשי/ות סנובורד, שנעים במורד במהירות מסחררת, תוך שהם קופצים מעל רמפות בדרך. המנצח הוא כמובן זה שחוצה ראשון את קו הסיום.

ג'ייקובליס, ששולטת בענף הזה בשנים האחרונות, עשתה צחוק מכל המתחרות שלה עד לגמר. גם שם, כשהיא ראתה שהיא מובילה בפער גדול לקראת הרמפה האחרונה, היא החליטה לעשות צחוק, רק שהפעם מעצמה. היא יכלה להגיע לאותה הרמפה ולקפוץ בשקט בדרך לקו הסיום, פעולה מאוד פשוטה עבורה, כמו לבקש מאדם ממוצע לעבור את הכביש. היא העדיפה ללכת על שואו ולגמור את זה בקלאסה, עם תרגיל וירטואוזי. בערך כמו כדורסלן שיבחר לנסות לקלוע את סל הניצחון בדאנק של 360 מעלות. ג'ייקובליס קפצה, אחזה את הסנובורד בידייה כשהיא באוויר ונחתה על הפרצוף. היא ראתה את טניה פרידן השוויצרית חולפת עליה וצוחקת כל הדרך אל הבנק, שם היא תקבל את הבונוס השמן מהספונסר.

הקרב הגדול

אי אפשר שלא להזכיר את הענף המרתק ביותר בספורט החורף. הביאתלון ליווה אותנו מיום התחרויות הראשון ועד ללפני אחרון וסיפק לא מעט דרמות. המצטיינים היו, כמובן, חברי הנבחרת הגרמנית, שהחליפו את הנורבגים ושלטו ביד רמה. המאכזב היה כמובן אולה איינאר ביורנדאלן הנורבגי. האיש שזכה לפני ארבע שנים ב-4 מדליות זהב הסתפק הפעם בשתיים מכסף ואחת מארד. הלוואי עלינו.

אחד מההפסדים של ביורנדאלן היה בתחרות המרדף ל-12.5 ק"מ. הפנומן הנורבגי ידוע כגולש הקרוס קאנטרי הטוב ביותר מבין המתחרים הבכירים. כאשר הוא הוביל בתום מקבץ הירי הרביעי, היה ברור שאף אחד לא יוכל להדביק אותו. כולם התרגשו ממדליית הזהב הצפויה שלו, אך תחת זאת הם זכו לצפות באחד הקרבות הצמודים בתולדות האולימפיאדה. עד היום, כשאמרו ביאתלון צרפתי, השם הראשון שעלה היה רפאל פוארה, המוביל בסבב העולמי. אבל פוארה נשאר הרחק מאחור בטורינו ומי שתפס את מקומו היה וינסנט דפראן. שמו היה מוכר לחובבי הביאתלון עקב היותו חבר נבחרת השליחים הצרפתית, אבל איא לא צפה שהגולש הנפלא הזה יצליח לעקוף במטרים האחרונים את האחד והיחיד, האיש שרק מקבץ ירי גרוע יכול היה למנוע ממנו את הזהב.

דפראן עשה את זה בגדול, וקבע שלוש עובדות: 1. ביורנדאלן הוא כבר לא מלך הביאתלון. 2. יש יורש לרפאל פוארה. 3. הביאתלון זה לא ענף הארד-קור נורדי, שמעניין רק ויקינגים נורבגים. למרות כל השלג מסביב, זה היה אחד הדברים הלוהטים על מסך הטלוויזיה

המצטיין

משלחת דרום קוריאה יוצאת מטורינו עם 6 מדליות זהב. כולן הושגו בתחרויות ההחלקה המהירה במסלולים קצרים ו-3 מתוכן שייכות לאהן יון-סו. רק לפני שלושה חודשים הוא חגג יום הולדת 20, אבל בקוריאה הוא נחשב כבר כמה שנים לספורטאי על.

יון-סו היה הספורטאי הקרוב ביותר לעמוד בציפיות ממנו. הוא ניצח בשלוש מתוך ארבע תחרויות הגברים ובכל אחת מהן עשה זאת בשיא האלגנטיות. הוא פתח עם ניצחון ב-1,500 מטר, המשיך ב-1,000 ורק בקרב השלישי הוא הפסיד את מדליית הזהב ב-500 מטר לאמריקאי אפולו אונו. באותו הערב, הוא השתתף עם נבחרת קוריאה במירוץ השליחים ל-5,000 מטר והוכיח שתי עקיפות לפני הסיום, מה כל כך מיוחד בספורט המטורף הזה. רביעיית השליחים הקנדית לא תשכח לעולם את הקוריאני שהגיח מאחור, עקף את הגולש שלהם כמו סופת טייפון ושלח אותם הביתה עם מדליית הכסף בלבד.

הכל נשאר במשפחה

אין הרבה משפחות בעולם, אם בכלל, שיכולות להתגאות בשליטה כל כך דומיננטית בענף ספורט. משפחת שוך השוויצרית דווקא כן. שניים מבניה עלו לגמר תחרות הסנובורד סלאלום בטורינו. האח הצעיר פיליפ אמנם מדורג אחרי אחיו הגדול בסבב העולמי, אבל זה לא מנע ממנו לשמור על תוארו האולימפי ולרוץ להתנצל בפני אחיו, שסיים שני וזכה במדליה אולימפית ראשונה. "זה פשוט מדהים, שתי מדליות למשפחה אחת. זה ממש חלום שהתגשם", סיכם הגדול מבין השניים, סימון שוך.

יוזמה מבורכת, אבל קצת מיותרת

ערוץ 2, גוף התקשורת הגדול במדינה קנה את זכויות השידור של אולימפיאדת החורף ושבועיים לפני טקס הפתיחה, הציף אותנו בים של פרומואים, שהגיעו אפילו עד לצביקה הדר, בעיצומו של רבע גמר "נולד לרקוד". המהלך של ערוץ 2 היה די תמוה, שכן משחקי החורף הם לא ממש מצרך מבוקש במדינתנו החמה, צרכנית החדשות הרעות ותכניות הריאליטי. ובכל זאת, ערוץ 2 הציע לעם ישראל לזרום איתם במשך שבועיים. מה כבר יכול להיות?

כעת השאלה הרלוונטית היא מה יכול היה להיות. עוד בשידור טקס הפתיחה של המשחקים, ערוץ 2 הפסיד את המעטים שהמשחקים באמת מעניינים אותם. יורם ארבל ישב בטורינו, דיבר על תפאורה מתקופת הבארוק ושירבב שמות של ספורטאים לא ידועים, שגנב כנראה מתיקיה של שדר אוסטרי, רק כדי להראות שהוא יודע משהו. מירי נבו ישבה באולפן ולא הגיבה, כנראה מכתוצאה ההלם והיחיד שידע מה קורה באצטדיון האולימפי היה אהרל'ה ברנע, לא בדיוק איש ספורט.

זה המשיך בבחירה של ענפי הספורט המשודרים. במעברון שהכינו בערוץ 2 לאולימפיאדת החורף, ראינו גולש סנובורד מעל הלוגו וציפינו לראות כמה שיותר ענפים אקסטרימיים. חבל שפרט לכתבה עם אינספור טעויות על שון וויט האמריקאי, לא ראינו ספורט אקסטרים וחבל, כי הענפים הללו מצטלמים טוב יותר מכל ענף אחר.

הענף היחידי שבאמת שודר בערוץ 2 היה ההחלקה האומנותית על הקרח. מעניין, מדובר בענף לא ממש תחרותי ולעולם לא נצליח להבין את הניקוד של השופטים, כמה שלא יסבירו לנו. כנראה שזה פשוט הענף היחיד שמירי נבו ממש מסתדרת איתו ובאמת חבל שלא לנצל את אלכס זיידמן, האיש שנמצא בטורינו וטחן לנו את המוח עם טריפל-אקסל, קוואדרופל-רוז, דאבל-סאלצ'וו וכו'. מרוב הדאבלים האלה, אפילו שונאי הכדורגל התגעגעו לדאבל-פס של עמנואל רוזן.

נסיים בפניה נרגשת: אנשי ערוץ 2, כשאתם הולכים על פרוייקט מהסוג הזה בפעם הבאה, תיערכו לקראתו בצורה ראויה ומקצוענית. מבחינתנו, חבל על זמן המסך שהפסידו תכניות הריאלטי בקשת ורשת. אולי בגלל זה דאגתם להביא את עידו תדמור הנדיר-מדהים כפרשן לתחרות היחידות. אנחנו, אגב, ראינו את המשחקים ביורוספורט.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully