סוגרים סיבוב

1. דוד אמסלם

אין מייצג טוב יותר לרנסנס שעובר על בית"ר ירושלים, מאשר דוד אמסלם של הסיבוב השני. מגן גמור, שהיה לבדיחה אצל אחרון הקשרים בליגת העל, המציא את עצמו מחדש בגיל 35 כבלם. אמסלם לא הזדקק יותר למוניות שירות כדי לעלות ולרדת על הקו, אלא יכול היה לנצל את הניסיון שלו והבנת המשחק כדי להפוך לבלם נהדר, בזכות מיקום נכון ושמירת שטח. בסיבוב השני בית"ר החלה לגבש לעצמה דרך וסגנון שלא רק מבוססים על התלהבות ותכתיבי דעת הקהל (להוציא את המשחק נגד בני יהודה. כפי שחזינו, בית"ר התקשתה להתמודד עם ההצלחה והמחמאות אחרי הניצחון בפ"ת), אבל גם צברה פחות נקודות (17 במקום 21 בסיבוב הראשון). בלי הנס של אמסלם, שיש לו חלק גדול בכך שבית"ר ספגה פחות בסיבוב השני (11 במקום 14), זה היה נגמר אפילו נמוך יותר, במקום הרביעי.

2. ראובן עובד

אין מייצג טוב יותר לדרך של בני יהודה ולכשרון של מאמנה ניצן שירזי, מאשר ראובן עובד של הסיבוב השני. קשר גמור, שאף מאמן לא רצה להתמודד עם ההיסטוריה שלו, המציא את עצמו מחדש, רגע לפני הפרישה המוקדמת. את עובד מאמן היום המאמן הצעיר הכי מוכשר בארץ אחרי רוני לוי, ניצן שירזי, שידע להוציא מעובד את מה שאף אחד לא הצליח: כושר גפני, הבנת משחק, כדרור במקומות המסוכנים לשער והכי חשוב: מחויבות. אם הכדור שהגיע אליו אתמול בטדי היה נוחת ברגליים של עובד הישן, המהלך היה מסתיים בעוד ניסיון דריבל כושל. אתמול עובד לא התמהמה ושלח טיל לרשת של קורנפיין ברגל החלשה שלו, שמאל, מה שהוכיח יותר מכל כיצד שירזי חדר לראש של הכישרון הכי גדול שקם בארץ מאז איל ברקוביץ'.

כמו בית"ר, גם בני יהודה צברה בסיבוב השני פחות נקודות מאשר בראשון (16 במקום 20), אבל במקרה של התל אביבים מדובר בהישג יוצא דופן. אחרי שבעונות קודמות הקבוצה גמרה את הסיבוב הראשון בצמרת אבל עם הלשון בחוץ, הפעם החבורה של שירזי התמידה גם בהמשך העונה. אתמול בטדי היא גם כמעט ניצחה קבוצה שממוקמת מעליה בטבלה, הישג שבני יהודה עדיין לא מצטיינת בו, אבל גם זה עוד יגיע. לניצן שירזי יש דרך אמיתית, רצינית, כנה וגם ראובן עובד אחד.

3. שוק השחקנים

אין מייצג טוב יותר לשינוי החיובי שעובר על ליגת העל, מאשר הפיצוץ במו"מ בין עידן טל למכבי חיפה, אולי האירוע הבולט של עונת 2005/6. ייתכן שכל האירועים האחרונים ישחקו בסופו של תהליך לטובתו של שחר, ועידן טל, דוידוביץ' וזנדברג עוד יתחננו לחוזה כזה מצידו של נשיא מכבי חיפה, אבל נכון להיום נשברה ההגמוניה של האלופה. מי חשב בשנים האחרונות ששחקנים יכולים להגיד לא לשחר, ואולי להעדיף על פניו את הפועל ת"א או בית"ר ירושלים.

1. מכבי ת"א

בתחילת הסיבוב השני מכבי ת"א החליפה מאמן (עוד שתי קבוצות פרט אליה עשו זאת), בתקווה להשתפר ולהפיק תועלת אמיתית מהסגל המוכשר שלה. הרציקוביץ' נכנע סופסוף ללחץ הקהל, פיטר את ניר קלינגר, אבל הפלא ופלא: פתאום התברר שקלינגר לא היה הבעיה של מכבי ת"א, שצברה בסיבוב השני פחות נקודות מאשר בראשון (15 במקום 17). אמנם מכבי כבשה יותר שערים (15 במקום 10), אבל גם ספגה יותר (17 במקום 7). עכשיו מפילים במכבי ת"א את התיק על השחקנים, וכמיטב המסורת מדברים על שחרור סיטוני בקיץ. למה לכולם ברור שגם זה לא יעשה את העבודה?

2. שוק השחקנים

יכול להיות כי ההגמוניה של מכבי חיפה בנוגע לשחקנים הישראלים נשברה, אבל עם הרבה ריח מסריח מסביב. הקלות שבה כותבים היום כי שי הולצמן, מיכאל זנדברג, עידן טל, ניר דוידוביץ', עומר גולן, סלים טועמה, יוסי שבחון, טוטו תמוז ישחקו בעונה הבאה בהפועל ת"א או בבית"ר ירושלים, היא בלתי נסבלת. שלא לדבר על הסכומים הלא הגיוניים ובעיקר הלא מבוססים שנזרקים באוויר. פעם, כשהיה נכתב ששחקן מסוים עובר לקבוצה חדשה, הדברים היו צריכים להיות נעולים וחתומים. היום לאף אחד לא מפריע לכתוב באותו שבוע כי מיכאל זנדברג ישחק בבית"ר ירושלים, וכעבור כמה ימים להחתים אותו בהפועל ת"א. מסכנים האוהדים, שצריכים לסבול את המניפולציות האלה.

אם בני סכנין היה פותחת את העונה בסיבוב השני, היא היתה ממוקמת היום במקום הרביעי, עם 16 נקודות. למרות שיש לה את הסגל הכי חלש בליגה, הצליח לופא קדוש להרים מהקרשים את הקבוצה שעשתה הכי הרבה טעויות בקיץ והיתה עם רגל וחצי בליגה הלאומית. אם קדוש ישמור על אותה סטטיסטיקה גם בסיבוב השלישי, הוא גם יגזור קופון על העבודה שלו ויישאר בליגה.

אם נצרת עילית היתה פותחת את העונה בסיבוב השני, היתה ממוקמת היום במקום הלפני האחרון עם 9 נקודות, אחת יותר מכפ"ס. את הסיבוב הראשון נצרת עילית סיימה במקום השישי, עם 16 נקודות, 10 נקודות יותר מהמקום ממנו יורדים ליגה. איך שלא תסובבו את זה, מי שאחראי לנפילה הזאת הוא האיש שהביא את נצרת עילית למקום החמישי בעונה שעברה, מוטי איוניר, שנכשל העונה טוטאלית בבחירת הזרים שלו לעומת אשתקד. בפגרת החורף איוניר לא היסס להודות בכך, שלח את הזרים הביתה, אבל עם החדשים הקבוצה רק נחלשה. אם איוניר ישמור על אותה סטטיסטיקה גם בסיבוב השלישי, הוא ירד ליגה לראשונה בחייו. החלום על אימון מכבי ת"א, או כל קבוצה גדולה אחרת, שהיה קרוב מתמיד, שוב יתנפץ.

1. מכבי חיפה

נחשו מי צברה הכי הרבה נקודות בסיבוב השני. נכון, מכבי חיפה, עם 23. הכוכבים בורחים, האוהדים מקללים, הראש כבר במוקדמות ליגת האלופות, בית"ר מביאה שמות גדולים מספרד, צרפת ואנגליה, אבל החבורה של רוני לוי עדיין מספר 1 בליגה. אולי מיהרנו כאשר דיברנו על שבירת ההגמוניה הירוקה?

2. ליגת העל

מכבי חיפה איבדה בסיבוב השני 10 נקודות וצברה רק 4 יותר מהפועל ת"א, מה שמוכיח שאם שאר הקבוצות היו נותנות פחות כבוד לאלופה בסיבוב הראשון, כפי שעשו מכבי ת"א, הפועל פ"ת, בני סכנין והפועל ת"א בסיבוב השני, יכול להיות שהיינו מתעניינים היום לא רק במאבק על המקום השני או מי יירד ליגה.

"הקרב האמיתי שלי הוא מול לבייב, מכבי חיפה זה רק עניין של כמה חודשים" (ארקדי גאידמק לא סופר את מכבי חיפה בתחילת הסיבוב השני ויוצא קטן)

"באתי למכבי ת"א כדי לקחת דאבל" (למרות שזה היה בקיץ, האמירה של איל ברקוביץ' השחצן עדיין מצחיקה גם בסיבוב השני)

המלחמה על מקום באירופה עשויה להיות אכזרית מתמיד. אחת מהשלוש, מכבי ת"א, בית"ר ירושלים והפועל ת"א, לא תשחק בעונה באירופה, מה שצפוי להיות כישלון עצום. אם בני יהודה תעשה הישג היסטורי, החרפה הזאת עלולה לפקוד אפילו שתיים משלוש האימפריות.