מסדר טירונים

כריס פול מניו אורלינס/אוקלהומה סיטי הורנטס (16.2 נקודות ב-43.4 אחוזים מהשדה ו-82.5 מהעונשין, פלוס 7.7 אסיסטים ו-5.6 ריבאונדים)

CP3 מוביל בהפרש עצום במרוץ לתואר רוקי העונה, כשהוא מפספס כחוט השערה הופעה באולסטאר. הוא שביעי בליגה במסירות לסל, שני בחטיפות ומעמיד יחס אסיסטים/חטיפות מדהים לשחקן שנה ראשונה: 3.19 אסיסטים על כל איבוד (תשיעי בליגה). הגארד הכספיתי של ההורנטס נמצא בכל מקום על הפרקט בעודו לוקח קבוצה שהייתה במקום האחרון במערב בשנה שעברה, ואיבדה את שני האולסטארים שלה בחודשים האחרונים (בארון דייויס וג'מאל מגלור), למאזן החמישי בטיבו בקונפרנס (23:28). מאחוריה הצרעות נמצאות קבוצות כמו מינסוטה, סקרמנטו, סיאטל והלייקרס.

הרוקי מווייק פורסט נבחר במקום הרביעי בדראפט, כשהגודל שלו ואגרוף ששלח לפנים של ג'וליוס הודג' במשחק מול צפון קרוליינה סטייט, הטו את הכף ביוטה, בעלת הבחירה השלישית, לטובת רכז אחר, דרון וויליאמס מאילינוי. גם לפורטלנד יכלה לקבל את "הפוינט הטוב ביותר שהגיע לליגה מאז איזאה תומאס" (כדברי חובב הרוקיס הנודע לארי בראון), אבל כמה ניצוצות מצידו של סבסטיאן טלפייר בעונה שעברה שכנעו אותם להחליף בחירות עם יוטה ולקחת את התיכוניסט מארטל וובסטר בבחירה השישית. מה שלא זיהו בג'אז, בבלייזרס וגם בהוקס (שם לקחו את מרווין וויליאמס ופיספסו הזדמנות פז להשיג את הפוינט גארד לו הם משוועים) הוא שהתחרותיות האדירה של פול - ולא פרחחיות - היא זו שגרמה לו להיכנס בהודג'. חוץ מזה, כשתקראו מה הודג' עשה עד כה, גם אתם תרצו להוריד לו כאפה.

האופי המיוחד של פול בא לידי ביטוי כשסירב לשבת בחוץ בגלל פגיעה בבוהן הימנית שלו, ולאחר שנעדר ממשחק אחד בלבד, חזר למגרש ושיחק מול הפיסטונס עם מגן מתאים. פול סבל מפגיעה דומה באמה כששיחק בווייק פורסט, אבל פשוט הדביק את האמה לאצבע סמוכה, והמשיך לשחק. על חוויית הצפייה במשחקים מהספסל הוא אמר: "זה הרג אותי. רציתי לשחק כל כך. יש לי רק עונת רוקי אחת". המאמן שלו ביירון סקוט אמר: "אני חושב שרובנו, המאמנים, די נפעמים מהילד הזה שחוזר לכאן ורוצה לשחק כי יש הרבה ילדים בליגה שהיו מעדיפים לשבת בחוץ כדי לא להרוס את הסטטיסטיקה האישית שלהם, אבל הוא לא אחד מהם. הוא רק רוצה לשחק". אחרי שסחב את הפגיעה בבוהן, כאבים בגב התחתון מנחיתה לא טובה במשחק מול ניו ג'רזי, ופגיעה בצלעות מהתנגשות עם ניק קוליסון מסיאטל, הצליחו להושיב את הילד על הספסל לשלושה משחקים. הווינריות של פול כנראה הדביקה את חבריו לקבוצה, שניצחו את כל השלושה בלעדיו, והמאמן סקוט, שזוכר את העונה הקודמת, הודה: "הביטחון שלנו בשמיים".

פול יתחרה באולסטאר בתחרות הכישורים מול סטיב נאש, לברון ג'יימס ודווין וויד, ואין שום סיבה שיחוש רגשי נחיתות, כשהוא נמצא במקום ה-22 בליגה במדד היעילות הכולל. רבים חשבו שפול, סטודנט מצטיין, יישאר שנה נוספת בווייק פורסט וישלים את התארים שלו, אבל נראה שהוא קיבל את ההחלטה הנכונה לגבי הדראפט, להבדיל מכמה מהג'נרל מנג'רים שפספוסם אותו צפוי לעלות להם במשרתם. והחשש לגבי גודלו? פול שלישי בין הרוקיס בריבאונדים, ממרום 183 הסנטימטרים שלו. שחקן גדול.


* שווה אזכור: צ'רלי וילנואבה מטורונטו, שרשם 16.5 נקודות ב-50 אחוזים מהשדה, פלוס 6.6 ריבאונדים, בשמונת המשחקים האחרונים של הראפטורס. המספרים של צ'רלי וחצי נשארו מרשימים גם כשספג קיצוץ בדקותיו לטובת שיווק ג'יילן רוז לניקס. אבל מאז שהניקס נגסו בפיתיון ולקחו את הוורד, צ'רלי החל לפתוח בהרכב לצד כריס בוש, לראשונה העונה. כעת, אף אחד כבר לא מטיל ספק בהחלטה הנכונה (הנדירה) של רוב באבקוק, שכבר פוטר, שמדובר בשחקן ששווה בחירה שביעית.

ריימונד פלטון משארלוט (9.4 נקודות ב-37.5 אחוזים מהשדה ו-68.2 מהעונשין פלוס 4.5 אסיסטים ו-3.2 ריבאונדים)

פלטון (בחירה חמישית בדראפט) מעמיד מספרים מרשימים ביותר בשישה משחקים רצופים עבור הבובקאטס, כשהוא קולע 17.5 נקודות בממוצע, מוריד 5.3 ריבאונדים למשחק ומוסר 6.6 אסיסטים, כשהוא לא שוכח גם לחטוף 1.6 למשחק. פלטון הוא השחקן היחידי של הבובקאטס ששותף בכל המשחקים העונה, עד לפציעתו ביום חמישי בניצחון על פילדלפיה, אחרון ברשימה ארוכה של נפגעים בסגל של ברני ביקרסטאף.

הרוקי מצפון קרוליינה הבשיל מוקדם מהצפוי, והפך את ברווין נייט לבר ויתור, למרות העונה וחצי המצוינות שמעביר בשארלוט. לאחרונה הם עולים יחדיו בקו אחורי של שני רכזים. "לא באתי לכאן כדי ללמד מישהו אחר איך לשחק", אמר נייט. "אני מקבל כסף טוב ואני לא הולך לשבת על הספסל. זו לא המנטליות שלי, ואצלי הכבוד הוא מעל הכל".

ריימונד מרגיש בבית כחלק מ"משפחת הבובקאטס" כדבריו. הוא בנה להוריו בית מפואר בשארלוט ואמר: "כולנו חלמנו על הרגע הזה, פשוט להיות מסוגל לתת חזרה להורים שלנו. לעולם לא נוכל להחזיר להם על כל מה שנתנו במשך השנים, אבל רק להגיד לאמא ואבא שלך שהם לא חייבים לעבוד אם הם לא רוצים, או לקנות להם מכונית חדשה, משהו שאף פעם לא היה לנו - זו פשוט תחושה נהדרת". אביו של ריימונד, שעבד בפס ייצור במפעל אריזה, משחזר: "ריימונד היה בא ורואה אותי מכוסה בזיעה, ואני עבדתי כל הלילה. הוא היה פשוט מנענע את הראש שלו, אבל ידע שהייתי חייב את העבודה הזו". הפלטונים נאלצו לעזוב את לאטה, עיירה קטנה בת 1500 תושבים לאחר שהשמועה על העושר החדש של ריימונד עשתה לה כנפיים: "לכולם היו השקעות להציע לו, עסקים לפתוח, או חבר עם רעיון. זה יצא מכלל שליטה".

ריימונד משחק בינתיים ללא חברו מצפון קרוליינה שון מיי הפצוע, כשגם שני כוכבי הקבוצה, ג'רלד וואלאס ורוקי העונה של שנה שעברה אמקה אוקפור, יושבים בחוץ. אבל ההתקדמות של פלטון, חזרת הפצועים בסופו של דבר, ובחירת הדראפט הגבוהה המסתמנת, משאירה את אוהדי שארלוט אופטימיים. רק שלא ייקחו להם גם את הקבוצה הזו.


*שווים אזכור: נייט רובינסון מניו יורק ושרונאס יאסיקביצ'יוס מאינדיאנה דשדשו בבינוניות לאחרונה, אבל אי אפשר להתעלם מהזימונים שלהם למשחק הרוקיס נגד הסופמורס, לפני שחקנים כמו פלטון, פרנסיסקו גארסיה מסקרמנטו וחוזה קלדרון מטורונטו .

רובינסון הננסי לא הצליח להגדיל את התפוקה שלו עם הירידה ביכולת של סטפון מארברי הפצוע, וכפי הנראה הוסרה מעליו חסינות הרוקיס מטריידים עליה דיבר איזיאה תומאס בתחילת העונה. נייט דה גרייט, שגם ישתתף בתחרות ההטבעות באולסטאר, תרם רק 4.6 נקודות באחוזים גרועים ו-1.3 אסיסטים בממוצע בששת המשחקים של ניו יורק מאז הפציעה של מארברי, כשהניקס מתדרדרים לרצף של עשרה הפסדים רצופים.

שאראס הוא היחיד מבין המוזמנים שלא נבחר בדראפט, ולמרות פציעה ממושכת של ג'מאל טינסלי, הרכז הפותח של הפייסרס, הליטאי מקבל פחות דקות, וקולע רק 5.3 נקודות ומוסר 3.3 אסיסטים בממוצע בששת משחקיו האחרונים. ההגעה וההתאקלמות של פז'ה סטויאקוביץ' בפייסרס מעוררת תקווה להיווצרות קליק על המגרש בין שני האירופאים, שיודעים להעריך משחק מסירות משובח בקבוצה נטולת ארטסט.

ג'וליוס הודג' מדנבר. בקבוצה שמשוועת לשחקן נורמלי בעמדה שלו, הודג', יליד ניו יורק, שנבחר בסיבוב הראשון במקום ה-20 בדראפט, קלע העונה 11 נקודות – סך הכל (!). הודג' הוא גארד גבוה (2.01 מטר), שסיים ארבע שנות קולג' בצפון קרוליינה סטייט. ילד הכאפות הדקיק, יודע, כפי שמוכיחות ההקלטות מימי המכללה שלו, לחדור לסל ולקלוע מהקו, וגם לשמור ולמסור כשצריך. אמנם כרמלו אנתוני קרא לו "החבר הכי טוב שלי בקבוצה", אבל אם ג'וליוס, שנקרא על שם ד"ר ג'יי, לא פחות, לא ייזכר איך לשחק כדורסל, ומהר, הוא יגלה שהשליחה לליגת המשנה והרחק ממלו, עלולה להיות כרטיס חד כיווני חזרה לאנונימיות. נו טוב, לפחות יש לו תואר בתקשורת ותיאטרון.