שלשה מטורפת

אין הרבה דברים טובים להגיד על הכדורסל הישראלי של העונה. כבר שמעתם בודאי על הזרים המתחלפים בקצב מסחרר, על הישראלים הבכירים שנטשו לחו"ל, על הניהול השערורייתי והרמה הנמוכה. אבל בתוך הואקום הזה צצו להם לפתע שלושה שמות חדשים, שמאירים את המציאות החשוכה: מורן רוט, יובל נעימי ואיתי גרינבוים הפכו בשבועות האחרונים לדומיננטיים יותר ויותר בקבוצותיהם, ועם ניצוצות של כדורסל מהיר, נחוש ולעיתים מבריק הם מהווים סיבה לאופטימיות במדבר הצחיח בו צועד כבר שנים הכדורסל הישראלי. שלושתם נמוכים, שלושתם חצופים, ומעל הכל, שלושתם ישראלים.

"מורן יכול להגיע הכי גבוה שאפשר, כי הוא שחקן שרוצה לעבוד, שומע ולומד", מספר זיו ארז, שאימן את מורן רוט (23) לפני שנתיים באליצור רמלה מהלאומית, לפני שהשניים המשיכו לרמת השרון בליגת העל. אחרי עונת פריצה ברמת השרון ותואר תגלית העונה, הפך הקיץ רוט לסחורה מבוקשת בשוק, בדרך לתפקיד הקפטן במכבי ראשון לציון.

הדרך של רוט, שקולע העונה 10 נקודות ב-19 דקות משחק, החלה במקומות לא קונוונציונליים: הוא גדל באשדוד, שיחק בכיתה י"א במכבי רחובות ורק שנה לאחר מכן הגיע לבימה המרכזית, מכבי תל אביב, שם שיתף פעולה עם יותם הלפרין בן ה-16. למרות שסיים את גיל הנוער בקבוצה של המדינה, מצא את עצמו רוט מכדרר בהפועל בארי מהארצית. רק כשפגש את ארז התחילה הקריירה של הרכז המהיר לעלות על הדרך הנכונה. "מורן הגיע אלי לרמלה על תקן רכז שני", מספר המאמן, "אבל השקענו בהתפתחות שלו. הוא קיבל ממני הרבה בראש אבל קיבל את זה בהבנה כדי להתקדם".

רוט, שראיית המשחק ויכולת החדירה שלו שיגעו את ההגנות בליגות הנמוכות, נאלץ לשפר את האגרסיביות והקליעה כדי להשתלב בליגה של הגדולים. "באף שלב בקריירה לא השקעתי בזריקה כי היה לי קל לחדור לסל", הוא מספר. "כשהגעתי לליגת העל הרגשתי כמו ילד שאפשר להעיף אותו מצד לצד, אבל עכשיו אני מרגיש יותר ביטחון להיכנס לסל".

מכבי ראשון לציון, הפתעת הסיבוב הראשון בליגת העל, מדורגת במקום השלישי בטבלה. רוט משמש מחליף לרכז הזר ג'ון גילכרייסט, הצעיר ממנו, אבל מקבל נתח משמעותי של דקות ברגעים החשובים במשחק. "אני רגיל לעלות מהספסל ולשנות את הקצב, אני מתאים את עצמי למצב", הוא אומר. "המאמן גיא גודס אומר לי לזרוק כשאני חופשי וזה נותן לי ביטחון". ארז: "מורן מכניס איזון למשחק וקל לו להשתלב. יש בו רוח של ווינריות. הוא הגיע מוכן לליגת העל אחרי שהתבשל טוב". ורוט מסכם: "אני ממליץ לשחקנים ללכת להשתפשף בליגה הלאומית. זה בית ספר שאין בו את הפוזות. שחקנים יורקים דם בכל משחק".

איתי גרינבוים (20) היה בעונה שעברה אחד השחקנים הבולטים ברמת אפעל, שדרסה את הליגה הלאומית בדרך לליגת העל. הקיץ הוא הצטרף לעירוני רמת גן, אבל במשחקים הראשונים לא זכה ליותר מדי דקות משחק. אבל אז הקבוצה איבדה את הזר קווין רייס בשל פציעה, וב-4 המשחקים האחרונים זוכה הגארד השדוף ל-28 דקות למשחק, קולע 8 נקודות ומפגין הגנה נהדרת, הובלת כדור, קבלת החלטות נבונה ואפילו סלים חשובים ברגעי ההכרעה.

"איתי הוא ילד טוב עם מוסר עבודה ורעב להצליח", אומר מאמנו ברמת גן, דני פרנקו. "אבל הוא היה צריך לעשות את ההתאמות בין הלאומית בה הכדור בידיים של הישראלים, לליגת העל בה הישראלים פחות משמעותיים". גרינבוים עצמו נשמע כמי שכבר הפנים את תפקידו בהיררכיה של פרנקו: "אני בא למגרש לא כדי להציל את המשחק אלא כדי לעזור בהגנה. אני עולה למגרש בטירוף ואז מוציא מעצמי יותר", הוא מסביר.

"מי שמנסה לקנות על עולמו מההתחלה, רוב הסיכויים שיכשל ויפסיד זמן יקר בהתפתחות שלו", מתאר פרנקו את המצב. "הצעירים צריכים לדעת את המקום שלהם בהיררכיה". כבר בגיל הנוער סומן גרינבוים כהבטחה גדולה, ואפילו נבחר לשחקן העונה במחוז הצפון (ליאור אליהו, היום כוכב גדול בגליל, נבחר אז במחוז הדרום). ברמת גן, התפקיד שלו בא יותר לידי ביטוי במהלכים ההגנתיים. "תמיד נתנו לי לשמור על השחקנים המובילים, ומאז שהתחלתי לשחק יותר אני מרגיש יותר מעורב".

בעקבות ההחלמה של קווין רייס והחזרה של איתי לב מהרחקה, צפויות הדקות של גרינבוים לחזור ולהצטמצם. פרנקו דווקא אופטימי: "בחודש האחרון הוא עשה כל שבוע צעד קדימה. איתי צריך המון תמיכה ותחושה שמאמינים בו וסומכים עליו, אבל אין קיצורי דרך. שחקן צריך לעבור דרך כור היתוך מסוים, צריך לדעת להתמודד. לאיתי כבר היו תקופות קשות השנה אבל הוא לא נשבר והיה סבלני. כלום לא בא במכה". גרינבוים נראה כמי שכבר הפנים את המסר, וקובע בפסקנות: " צריך להיות סבלניים ולקחת את ההזדמנות כשהיא מגיעה".

יובל נעימי (20) פרץ לתודעה של אוהדי הכדורסל רק בשבועיים האחרונים. אחרי ששיחק שתיים-שלוש דקות למשחק במחזורים הראשונים, נכנס הרכז הירושלמי למשבצת הרכז בגבעת שמואל בשני המשחקים האחרונים, כשהוא תורם 20 נקודות ו-2.5 חטיפות ב-30 דקות משחק. מול הפועל ירושלים, הקבוצה בה גדל, הוא נתן הצגה וכמעט ניצח. אלא שהדרך שעבר גיסו (אחי אשתו) של יו"ר הפועל ירושלים, דני קליין, עד שזכה לקבל את הקרדיט היתה ארוכה. רק בעונה שעברה הוא שיחק בליגה הלאומית, כמו גרינבוים וכמו רוט לפניו, אחרי שעזב את החממה הירושלמית.

"כשהגעתי לליגה הלאומית חשבתי שזו תהיה ליגה קלה", מספר נעימי, שעבר סיבוב ראשון בעייתי לפני שנה במכבי ראש העין. למרות שלקח לו זמן להיכנס לעניינים, הפגין נעימי בסיבוב השני כמה משחקים של 30 נקודות, והדרך לליגת העל נפתחה בפניו. בצוותא עם גיסו וסוכנו, החליטו השלושה כי גבעת שמואל תהיה האופציה הנוחה והריאלית ביותר לדקות משחק בליגת העל. אחרי 8 מחזורים ושלושה רכזים זרים, קיבל סוף סוף נעימי את ההזדמנות.

"חסר לנו שחקן שיוצר דברים, ואני עם הכישרון שלי יכול לעשות את האחרים יותר טובים ולחבר את כולם", אומר השחקן, שההצגה שלו מול הפועל ירושלים בתחילת השבוע השאירה לא מעט פיות פעורים בקרב אנשי הכדורסל. נעימי לא מוצא נקודת מפנה ביכולתו, ומתעקש שהכל עניין של דקות משחק: " הייתי אותו שחקן גם לפני חודש. לא לקחתי כדור פלא".

נכון לעכשיו, בגבעת שמואל עדיין חסר זר בעמדה מספר 1, מה שמבטיח שנראה עוד קצת מהכישרון של נעימי, ש"נראה כמו רכז יוגוסלבי לכל דבר מול ירושלים", כפי שאמר השבוע אחד המאמנים בארץ. נעימי, שמבלה 3 פעמים בשבוע בחדר הכושר כדי לנסות ולהוסיף קצת למסת השרירים שלו ("לראות את רוג'ר מייסון שומר עלי היה מצחיק", הוא אומר), כבר חושב על העונה הבאה תחת החוק הרוסי: "לא קל עם 4 זרים בקבוצה, במיוחד כשכמעט בכל קבוצה בליגה יש זר אחד מיותר", הוא אומר. "כשנותנים לשחקן צעיר קצת ביטחון הוא יוכל להחזיר לפחות כמו הזר שלפניו". רוט וגרינבוים, סביר להניח, היו מסכימים.