לאלי ששון קשה, קשה מאוד

אחרי אין ספור דיבורים ותחזיות קודרות, על כך שלא מעט שחקנים יאלצו להיפרד מבית"ר, ביניהם גם שחקני בית שמזוהים עם הקבוצה, השבוע זה קרה. לא פחות משלושה צהובים עזבו את בית-וגן והיד עוד נטויה. גם השחקנים עצמם מבינים שיהיה להם קשה מאוד לקבל צ'אנס אצל לואיס פרננדז, ולכן הם בודקים את האופציות החלופיות. במקרה של אחד מהעוזבים זה הצעד הזה כואב במיוחד. "אני עדיין רוצה להיות הקפטן והמנהיג הבא של בית"ר", אמר אלי ששון ל"ספורט כל העיר" לפני כחודשיים. גם חברו הקרוב, אבירם ברוכיאן דאג להעביר מסר דומה מעל במה זו, לפני חודש בראיון שנתן לנו.

"בית"ר בלי ששון היא לא בית"ר", אמר אז ברוכיאן, "אני לא רואה את הקבוצה בלי ששון. אין דבר שהוא יותר בית"ר מאשר אלי ששון", ניסה ברוכיאן לחזור על המנטרה כל כמה דקות. "אם הייתי יכול לדבר עם ארקדי גאידמק, הייתי אומר לו להשאיר את שחקני הבית שהם הצביון של בית"ר". ניסה ברוכיאן להשפיע בכל כוחו. אבל הכתובת הייתה על הקיר. מחנה האימונים בקיבוץ אילות לא השאיר מקום לדימיון. ששון לא מצא את עצמו ולא ממש היה בתוכניות של פרננדז. החל מהשבוע ששון, שהוא אולי הכי בית"ר שיש מבחינת המאפיינים שלו, כבר לא חלק מהקבוצה. לפחות לא כרגע.

ששון וברוכיאן יאלצו לשמור על קשר דרך אורי מלמיליאן, הקרוב של ברוכיאן, שקלט השבוע את ששון לקבוצתו הכח עמידר רמת-גן. "המעבר של אלי אלינו נסגר אמנם רק בעל פה, אבל זהו מעבר סופי", אמר לנו מלמיליאן ביום שלישי. ששון הושאל להכח עד לסוף העונה, כשהמטרה לחזור לבירה בסיום ההשאלה. "התוכנית המקורית היא לחזור לשחק בשביל בית"ר, הקבוצה שאני כל כך אוהב". סיפר ששון אחרי שפשט את סמל המנורה. "ההרגשה מאוד מאוד קשה. אני כבר 15 שנה משחק בשביל בית"ר והדרך לבית-וגן לא תישכח ממני לעולם. ההרגשה ממש לא קלה. כשאסיים את תקופת ההשאלה אני מאמין שאצליח לחזור לבית"ר. אם לא, אעבור לאחת הקבוצות של ליגת העל".

מכבי נתניה והפועל ירושלים מאוד רצו אותך, אז למה דווקא הכח?

"אף אחד לא פנה אליי מנתניה. אני יודע שהפועל רצו אותי, אבל הגורם המרכזי במעבר שלי להכח זה מלמיליאן. אורי כמאמן הוא לא פחות טוב מאורי כשחקן. אני מקווה להתקדם אצלו ואני בטוח שאלמד ממנו המון. מה גם שאצל אורי אחזור כנראה לתפקיד הטבעי שלי - קשר אחורי, משם יהיה לי יותר קל להתבטא. בכל מקרה אעשה מה שאורי אומר לי".

עד מתי עוד האמנת שתצליח לשרוד בבית"ר?

"אני חושב שהייתי מצליח לקבל דקות בבית"ר, אבל כנראה שרק דקות מועטות. התחרות עכשיו קשה מאוד, במיוחד בתפקידים שאני משחק בהם. עד הרגע האחרון קיוויתי שאשאר כאן, אבל אם להודות על האמת, פרננדז הוא זה שלמעשה ייעץ לי לעזוב ולשחק במקום אחר".

העזיבה התנהלה ברוח טובה?

"וודאי. לעולם לא הייתי עובר בצורה חד צדדית מבית"ר. דבר ראשון דיברתי עם ההנהלה והודעתי להם על כוונותיי. הייתה לי גם שיחה טובה עם פרננדז, שלמרות שלא הספיק לראות אותי בגלל הפציעה, פירגן לי מאוד על המהלך".

ביום רביעי בצהריים נסע ששון למשרדי הכח כדי לחתום על החוזה ומשם הוא המשיך ישר לאימון הבכורה שלו במדים הסגולים. "זה מוזר לי מאוד", אמר הקשר תוך כדי נסיעה, "מה אגיד לך? קשה לי מאוד".

איך באמת מקבלים את הצעד הזה בסביבה הקרובה?

"המשפחה דווקא מפרגנת ואומרת שזה מהלך נכון. גם החברים חושבים שאצל אורי אני אפרח. אני דווקא אומר שחבל שירדתי לליגה השניה, אבל לא הייתה לי ברירה".

אם כל זה, אתה גם קצת מתרגש מהמעבר?

"לא יודע אם מתרגש זאת המילה, אבל בהחלט זה חדש לי ואני לא יודע למה לצפות. אני מקווה להתאקלם שם בקלות. דיברתי עם אורי לא מעט, ובטח היום (רביעי) נדבר הרבה יותר. אני מקווה שזה יעזור לי להשתלב".

ומה הלאה?

"אני רוצה לחזור לליגת העל. אסור לי להיעלם מהמפה. עכשיו הכל תלוי בי. אם לא אצליח, זו רק אשמתי. בסך הכל נותנים לי שם צ'אנס ואני צריך לקחת אותו בשתי ידיים".

החלום שלך היה להנהיג את בית"ר.

"כן, זה נכון ואני עדיין מקווה להגשים אותו יום אחד, אבל עכשיו אני חייב להצליח אצל אורי, כדי שבכלל אוכל לחשוב על חזרה לליגת העל. חוץ מזה, לך תדע, אולי אני אנהיג בהכח רמת-גן".

לפני מספר שבועות, רצה לואיס פרננדז לצפות באחד ממשחקי הליגה הצרפתית. הוא ניסה לאתר את התחנה שמשדרת את המאבק בין מארסיי ואוקזר, אבל הערוצים שסיפקו לו במלון מצודת דוד, לא ענו לבקשה. פרננדז המאוכזב מצא פתרון דווקא אצל מאיר הרוש, איש המשק של הקבוצה. הרוש סיפר למנג'ר הצרפתי על חבר קרוב שגר במודיעין ויש לו צלחת לוין שמאפשרת לו לחזות בכל משחק כדורגל על הפלנטה. אלא שהחבר היה בברוז' שבבלגיה באותו היום ופרננדז לא הספיק לראות את המשחק בלייב. אבל אל דאגה, פחות מיממה אחר כך, כבר היה מונח לו עותק צרוב בדיסק על השולחן בבית-וגן.

אשתו של החבר הקליטה את המשחק המבוקש ומסרה אותו למנג'ר כמצוות בעלה. כך בעצם הכיר פרננדז את דודו דאהן, הסקאוט של קלאב ברוז' הבלגית ומהיום גם הסקאוט של בית"ר.

לאחר חתימת החוזה מבקש דהאן לשמור על פרופיל נמוך: "אני רוצה לתקוע יתד במקום העבודה החדש שלי", אמר ולא הוסיף.

גיא עזורי ניסה להסביר לנו השבוע מהו תפקידו המדוייק של הסקאוט. "הוא האדם שימלא דו"חות על היריבות של בית"ר באותו שבוע", הרחיב עוזר המאמן. "הוא ימליץ על שחקנים זרים וישראלים שיהיו תחת מעקב שלו והוא יהיה חלק בלתי נפרד מהצוות המקצועי. הדבר כולל גם חישובים של נתונים סטטיסטיים של בית"ר והצגתם לצוות המקצועי ברמה גבוהה ביותר".

דווי בדוק, קשר צרפתי יהודי, נבחן בימים אלה בבית"ר. השחקן יצר קשר ישירות עם פרננדז, וקיבל את הסכמתו להגיע למבחנים. בדוק (22), בעל מבנה גוף חסון (75 קילו, 1.77 מ'), נולד בליון, אבל שיחק בבתי הספר הפחות מוכרים של האזור: וובבלה ובווה. משם עבר לגאניו (gueugnon), קבוצת מרכז טבלה בליגה השנייה בצרפת. אחרי שנתיים בגאניו, נקלט בדוק במדיירה מהליגה הפורטוגלית השנייה. גם שם הוא לא שרד יותר מידי זמן ואחרי עונה בפורטוגל, שכללה הסתבכות עם הסוכן שלו, הוא הגיע לישראל.

"האווירה פה מאוד טובה, כולם עוזרים לכולם", אמר השחקן הצעיר לאחר האימון הראשון שלו בבית-וגן. "בגלל שכולם סימפטיים כל כך, האימון מתעלה לרמות גבוהות מאוד. הסוכן הקודם שלי הבטיח לי שאני עובר לקבוצת נאסיונל מהליגה הראשונה בפורטוגל (ממוקמת במקום השלישי), אבל הוא שיקר וכך נוצר מצב שנשארתי ללא קבוצה".

בדוק מודה שהסיבה העיקרית לנחיתתו כאן היא המנג'ר פרננדז, אבל גם מוסיף נימה של פטריוטיות ישראלית. "זה כבוד וכיף גדול לבוא לשחק במולדת היהודית הנצחית", הוא מרחיב. אגב, יש לו משפחה קטנה בישראל ואם בית"ר תחתים אותו הוא לא ייחשב כזר. בדוק אמור להיבחן כאן כעשרה ימים, אבל עזורי כבר מספיק לאבחן שמדובר בשחקן מאוד מוכשר, שאם יראה שיש לו מה להציע ייתכן מאוד ויוחתם.

אחרי שכבר היה צריך לעזוב את הארץ חמש פעמים והתבקש על ידי פרננדז לדחות את החזרה שלו לצרפת, טיבריוס דראו עובר שלב. השבוע נעשתה פנייה רשמית לבית"ר מטעם קורס השתלמות למאמנים הלאומים של ישראל בענפים השונים שנערך בוינגייט, כדי שתאפשר לדארו לשמש כמרצה בקורס, בנושאים בהם הוא מתמחה. הקורס אמור להתחיל היום והמאמנים בעלי השם והניסיון שישתתפו בו ישמעו את ההרצאה של דראו, מבלי שזה יעלה למארגני הקורס אפילו שקל אחד (מחווה של בית"ר).

כזכור, לפני שבוע נחתם (ביוזמת היו"ר ולדימיר שקלאר) הסכם בין בית"ר לבין הצוות הרפואי של הדסה עין-כרם שילווה את הקבוצה בכל אשר תלך. ואכן השבוע כבר החל הרומן להניב פירות. הסגל המורחב של בית"ר נהנה מהגב הרפואי האדיר שמעמיד בית חולים כמו הדסה, מבחינת המשאבים והציוד, ומבחינת אנשי המקצוע המגוונים. לרשות הקבוצה עומדים נון-סטופ ובמיידית, מיטב אנשי המקצוע בתחומים כמו: תזונה, פיזיותרפיה, אורולוגיה, קרדיולוגיה ועוד. לאור השידרוג כבר ניתן לראות שחקנים פונים למומחים בכל נושא שמפריע להם, מפציעות חמורות ועד צינון קל באף. בראש הצוות הרפואי עומדת הדוקטור נעמה קונסטנטיני, מהמומחים שברפואת ספורט בארץ, שכבר קבעה את המוטו הנכון לגבי הצוות הרפואי הראשון מסוגו לקבוצות ספורט בארץ (להבדיל מליווי רפואי אישי). "אנחנו הקבוצה שמאחורי הקבוצה", היא מסבירה. השבוע למשל, הגיעו הצהובים לגן הטכנולוגי (שם יושב הצוות הרפואי בקביעות) וערכו בדגימות דם.

* מזואה אנסומבו חזר ביום רביעי לישראל, אחרי שהויזה שלו לטוניס לא הייתה תקפה והוא כנראה ישאר כאן למשחק מול הפועל תל~אביב ביום ראשון.