מזועזעים לייט

בבוקר שאחרי המהומות ב"דוחא" ניסו, כצפוי, כל הצדדים המעורבים לעגל את הפינות. זה החל בהודעה של מפכ"ל המשטרה, משה קראדי, שימנה את תת ניצב אהרון עזרא כקצין בודק לאירועי המשחק. לאחר מכן עלה יצחק קורנפיין לשידור בגלי צה"ל ונשמע נסער: "אני מאשים את אוהדי סכנין. אוהדי בית"ר ירושלים התנהגו למופת. אני לא מאמין שהבריחו אותנו דרך הפרדסים, בדרכים צדדיות כמו בסרטים". קורנפיין התייחס גם לקבלת הפנים לז'רום לרואה במשחקו הראשון בישראל: "זו היתה בושה, לא ידענו מה להגיד לו".

[[ארקדי גאידמק]], שערב לפני כן נשמע נסער בישראל 10 לאחר שמכוניתו נפגעה ואמר כי "זו טרגדיה לספורט הישראלי", נשמע מתון בהרבה: "איני מאשים את המשטרה, היא פעלה בסדר גמור. זהו קומץ אוהדים שהתפרע וקשה לעצור את זה".

יו"ר ההתאחדות, איצ'ה מנחם, ביקר בעקיפין את פעולת המשטרה: "חשבתי שהמשחק הזה יהווה ציון דרך והתבדיתי. המשחק עצמו עבר בשקט ובסדר מופתי. איני רוצה לצאת בהאשמות כלפי המשטרה, אבל ההתאחדות לכדורגל עשתה את עבודתה".

הקרן למניעת אלימות במגרשים, המפרסמת את מדד הגזענות, תשגר מכתב ל-ועדה הפרלמנטרית למניעת אלימות בספורט. יומן האירועים של המשקיפים המתנדבים כלל את הנקודות הבאות:

כשעה לפני שריקת הפתיחה אוהדי סכנין התגרו באוהדי בית"ר ירושלים בעזרת שירי שנאה כדוגמת:" בית"ר עולה באש". תגובתם של אוהדי בית"ר לא אחרה לבוא כשאלו שרים לעבר אוהדי סכנין:" שיישרף לכם הכפר". מחנות האוהדים המשיכו עם מסכת איומים באמצעות קריאות הדדיות כדוגמת:" אנחנו נזיין אתכם".

חזיז אחד לפני השריקה ועוד 3 חזיזים נוספים בדקות הפתיחה של המשחק. אוהדי סכנין לא היו רחוקים מלגרום לפגיעה גופנית באיציק קורנפיין, אשר אחד החזיזים התפוצץ בקרבתו. בתגובה לזריקת החזיזים אוהדי בית"ר פצחו בישרה מסיתה נגד אוהדי סכנין שכללה תכנים כדוגמת:" מוות לערבים...אני נשבע באלוהים שלא יהיו פה ערבים".

מחול השדים נמשך, כשאוהדי סכנין קראו במחצית הראשונה לעבר אוהדי בית"ר:" אין יציאה". אוהדי בית"ר בתגובה:"אין מדינה...איפה ערפאת?"

מסכת ההתגרויות במחצית הראשונה נמשכה, כשאוהדי סכנין פצחו בשירה:"אללה וואכבר". אוהדי בית"ר מהעבר השני שרו:" מוחמד ההומו, מוחמד הבן-זונה".

בזמן הפסקת המשחק נמשכו הנאצות, כשאוהדי בית"ר שרים:" אני שונא אחי נצרת, אני שונא סכנין, אני נשבע במנורה שלא יהיו פה ערבים".

ליבוי הרוחות נמשך במחצית השנייה. אוהדי סכנין השתמשו בשלל סמלים דתיים כדוגמת הכאפייה, שאותה הניפו אל עבר אוהדי בית"ר – בתגובה אוהדי בית"ר קראו לאוהדי סכנין:" עבדים של יהודים...מחבלים".

בהמשך המחצית השנייה קרטוני שתייה שנזרקו בין מחנות האוהדים עפו לכל עבר.

ברבע השעה האחרונה של המשחק האלימות בין מחנות האוהדים החלה להסלים – בקבוקי שתייה מלאים ומטריות מושלכים מקרב אוהדי סכנין לעבר יציע אוהדי בית"ר, אלו משליכים בחזרה כל הבא ליד.

לאחר שריקת הסיום –אירועי האלימות החמורים, שכללו, בין היתר, זריקת אבנים ע"י אוהדי סכנין, תקיפתו של עבאס סואן ע"י אוהדי בית"ר והרס רכוש סביב האצטדיון – שודרו ודווחו בתקשורת.