זמן סולומון

אדם אחד נשאר אופטימי בשבועות האחרונים, גם ברגעים הקשים שלו ושל מכבי ת"א. קוראים לו וויל סולומון. מה לא עשינו לו? השוונו אותו לשאראס בכל הזדמנות, ניתחנו כל נתון סטטיסטי אפשרי שלו, הכתרנו אותו למלך הקבוצות הבינוניות, היינו קצרי סבלנות. לא התייחסנו ברצינות לדבריו של פיני גרשון, שדיבר על התאמת השיטה לוויל, חיפשנו לו גיבוי ברחבי היבשת, חשבנו שזו הדרך היחידה בה תוכל מכבי ת"א להגיע לפראג.

סולומון לא ניסה אפילו להשתיק אותנו. "תנו לי רק להתאמן יותר חזק ולעשות את מה שאני אוהב, יהיה בסדר", אמר בכל הזדמנות. לא תמיד הוא שכנע, בעיקר אחרי ההפסדים, אבל הוא ידע מה הוא שווה. גם פיני גרשון ידע מה סולומון שווה ובמשחק מול אולימפיאקוס, הוא נתן לו בפעם הראשונה את צרור המפתחות השלם. סולומון, בתגובה, ידע להתאים כל אחד מהם לבריח המתאים, בדרך למשחק השיא שלו העונה.

אצל סולומון, הכל הלך שוטף לראשונה העונה ביורוליג. היינו צריכים לספור ביותר מכף יד אחת את החדירות שלו לסל ונפעמנו מיופיין. תיוס אדני, שסוחרר בקצב מטורף, התלהב קצת פחות. כשאדני וחבריו באדום חסמו את דרכו של סולומון, הוא ידע לשחרר את הכדור באדיבות בעיקר החוצה ורשם גם שבעה אסיסטים נהדרים. חשוב מכל, מי שישב קרוב לפרקט יכול היה לזהות הפעם את הברק בעיניו של סולומון בכל התקפה שהוציא. ברק מהסוג שיש לשאראס בעיניים, שבזכותו ידענו שאין סיכוי שהוא לא מייצר נקודות באותו הרגע. סולומון כבר כאן. אין ספק שהשיטה של מכבי ת"א דורשת עוד הרבה ליטוש, אבל דבר אחד בטוח: כשסולומון בעניינים, היא נראית הרבה יותר טוב.

מילה טובה: שרון ששון. לא הרבה אנשים האמינו שנראה ממנו ביצועים סטייל ימיו בעירוני נהריה, כבר בעונתו הראשונה במדי אלופת אירופה. ששון שב ומוכיח שהוא אחד הכישרונות הגדולים של הכדורסל הישראלי בשנים האחרונות. ולחשוב שרק לפני כמה שבועות הוא היה על תקן האיש עולה למגרש רק כדי לעשות עבירות.

מילה טובה: דרק שארפ וטל בורשטיין. הראשון לא ממש בלט במספרים, אבל עשה עבודת הגנה מצוינת מול תיוס אדני. השלשה היחידה שלו העלתה את מכבי ת"א ל-88:97 וניצחה למעשה את המשחק. המנהיגות שלו מורגשת בכל רגע שהוא על המגרש, במיוחד 30 שניות לסיום, כשעצר תקרית בין באסטון לבארלוס בזמן ההתקפה של מכבי ת"א ומנע אולי עבירה בלתי ספורטיבית, שהייתה יכולה להיות משמעותית ביותר. נראה שהפגרה עשתה רק טוב לטל בורשטיין, השחקן המותש ביותר במכבי ת"א. קצת שקט נפשי, זה מה שהוא היה צריך. תוסיפו לזה את אחד הרגעים המאושרים בחייו השבוע, לידת בתו, ותקבלו בורשטיין רענן ורעב.

ואיך אפשר בלי להזכיר את המקרר? באופן אישי, הוקסמתי מסופוקליס סחורצאניטיס. פיני גרשון אמר שהוא בדרך ל-NBA, אולי הוא יהיה שם על תקן הענק הרומני גיאורגי מיורסאן (2.32) רק לרוחב. הר-אדם אימתני ומפחיד, שמצטייר בפני הסובבים אותו כאדם רגיש וטוב לב, שעוסק בשירה להנאתו ותורם את מכנסי המשחק שלו לנזקקים בתור שמיכת פוך בלילות החורף הקרים. ועכשיו ברצינות: הרבה זמן לא ראינו בהיכל נוקיה עוצמה כזאת מתחת לסל. למזלו של פיני גרשון, המקרר הזה שותה דלק בכמויות ולאולימפיאקוס יש כמות שמספיקה לו לדקות ספורות בלבד.