זה ילד זה?

איזה משחק! אין מלים לתאר את מה שהתרחש לפנות בוקר (בין רביעי לחמישי) באיצטדיון ה"רוז בול" בפסאדינה, קליפורניה. טאצ'דאון של וינס יאנג 19 שניות לסיום הפך פיגור שנראה לכאורה בלתי מחיק חמש דקות לפני כן, העלה את הלונגהורנס ליתרון והחזיר לטקסס את תואר אליפות המכללות, בו לא זכתה 35 שנה.

דיברו על העימות בין יאנג לרג'י בוש. בעצם, טוחנים לנו רג'י בוש במוח כבר מספר שבועות. אז בוש לא היה רע, הוא הבקיע טאצ'דאון אחד ונשא 13 פעמים ל-82 יארדים. אבל אפילו בקבוצה שלו נגנב לו אור הזרקורים מלאנדל וייט, עם שלושה טאצ'דאונים ו-123 יארד. דווין ג'ארט, התופס המצוין, קיבל את הטאצ'דאון האווירי היחיד שמסר מאט ליינארט וסיים עם 126 יארד.

וכל זה התגמד מול הצגת היחיד של יאנג. שימו לב למספרים: 31 מ-40 ל-269 יארד באוויר בלי טאצ'דאון. עד כאן סביר, לא מדהים לקוורטרבק. אבל על הקרקע הסיפור היה קיצוני בטירוף: 199 יארד ב-20 נשיאות ושלושה טאצ'דאונים, כולל זה המנצח, 19 שניות לסיום. יאנג צפוי להישאר עוד עונה בטקסס, וכשהוא ייצא מהמכללות, אנחנו צפויים לראות ב-NFL משהו אחר. אחר לגמרי.

הציפיות היו גבוהות. האווירה היתה מחשמלת. המשחק היה אלוהי. אחרי טאצ'דאון של וייט עלו הלונגהורנס ל-7:17 מטאצ'דאונים של סלווין יאנג וראמונס טיילור. המשחק נהיה הפכפך, כשוייט מצד אחד ו-וינס יאנג מהשני מבקיעים טאצ'דאונים והופכים אותו לצמוד. אחרי 23:24 ל-USC בתום הרבע השלישי העלה בוש את הטרוג'אנס ל-23:31, ועם עוד טאצ'דאון של ג'ארט, שהעלה ל-26:38 זה נראה גמור.

וכאן נכנסה ההצגה הגדולה של יאנג. ריצה שלו ל-17 יארד עם ארבע דקות על השעון צימקה את התוצאה, ועצירה הגנתית ענקית בדאון רביעי קצרצר החזירה לו את הכדור. בדקת הסיום יאנג ניסה הכל: למסור, לרוץ, להתל והגיע לדאון רביעי. זה היה הרגע בו הפעיל מבערים ולקח את העניינים לידיים. גיחה ענקית מצד ימין, כניסה לאנדזון, והתואר הולך לטקסס.

אנו מקווים להביא פרשנות וניתוחים בהמשך היום.