זאת היתה בעיקר הפגנת כוח, של אדם שמחזיק חצי מדינה בביצים. למרות שעד לפני מספר חודשים הדיוט ממוצע לא ידע מי הוא [[ארקדי גאידמק]], הצליח האוליגרך הרוסי לעצור את התנועה הרגילה בחייה של החברה הישראלית והוכיח לכולם עד כמה היא מכורה אליו. הבחירות והקאסמים יכולים לחכות רגע. ארקדי התעורר על צד שמאל והחליט להשתמש בנשק יום הדין. מאותו רגע, איומי העזיבה שלו השתלטו על מהדורות החדשות, והעמידו על קצות האצבעות חתך אוכלוסיה שלעולם לא היה מתאחד בסיטואציה אחרת. אוהדי הפועל ירושלים, בית"ר ירושלים, בני סכנין ואפילו הפועל ת"א, שדאגו שמא הספין החדש של ארקדי יבריח את לב לבייב שלהם, חיכו בפחד למסיבת העיתונאים הדרמטית, שתוכננה לשעה 17.00. במשרדי היחב"ל, שם שהה גאידמק באותו זמן, הבינו היטב עד כמה החברה הישראלית לא יכולה בלי הכסף של ארקדי.
באותן שעות מורטות עצבים, הצליח גאידמק לעורר אפילו אמפטיה. הפרסום במעריב שכל כך הרגיז אותו, לכאורה, לפיו המשטרה הזהירה את הסוכנות היהודית מהכסף של האוליגרך בטענה כי הוא אינו כשר, נראה באמת כמו התנכלות לא הוגנת של השלטונות לאדם שאף אחד עדיין לא הוכיח את אשמתו. במדינה בה פוליטיקאים בכירים מופיעים השכם וערב במדור הפלילים, לא ברור מדוע רשויות החוק מדביקים דווקא לו אות קין, מבלי להביא לכך ראיות קודם. באותן שעות צהריים מתוחות, הבקשה של גאידמק להחזיר לו את הכספים שתרם ב-15 השנים האחרונות, נראתה אפילו כמו תגובה צודקת.
זאת גם היתה הדעה הרווחת על הכביש שהוליך למסיבת העיתונאים בר"ג. "איזה מדינה זבל, בא בן אדם, תורם כסף, וממררים לו את החיים", אמר אחד הנהגים בצומת עלית. בכניסה לבניין המשרדים בו עובד גאידמק, חיכו לאוליגרך כמאה אוהדי בית"ר ירושלים ועוד כמה צופים שנהנו מההמולה. אחד מהם מתנדב כבר 30 שנה למשטרה, שכאות מחאה החליט לא ללכת היום למשמרת הקבועה על הניידת. "זאת פעם ראשונה שאני נעדר מהמשטרה, היא סתם נטפלת לארקדי. ברגע ששמעתי מה קרה הבוקר, היו לי דמעות בעיניים. אין, השמאל עושה לו את כל הצרות, הם לא מסוגלים לסבול אותו".
חמש דקות לפני 17.00 מגיע יועץ התקשורת של גאידמק, [[משה תאומים]]. בימים כתיקונם תאומים לא היה מעז להתקרב לדבוקת האוהדים הזועמת של בית"ר, אבל ביום כזה הוא יכול לעבור ביניהם מבלי שישמע אף אחת מאותן קללות דוחות ששמע מהם בעבר. היום הוא אחד משלהם. מיד אחר-כך הרכב שמוריד את גאידמק מתקרב, והגשם שהחל לרדת זה עתה לא עצר את חבורת המפגינים מלהקיף את הסם החדש שלהם. אבל הפלא ופלא, גאידמק בכלל לא נראה כועס. גם לא פגוע או מתוסכל. עם החיוך הממזרי השלו, מוקף מעריצים חרדים, הוא פוסע לעבר בנין המשרדים, ובעזרת שומר ראש מלא גוף, הוא גם עושה זאת בלי בעיה מיוחדת. באותו רגע היה ברור כי גאידמק לא מתכנן לעזוב את הפעילויות השונות שלו, וכנראה גם לא תיכנן. מודע היטב לפאניקה שהוא יצר בקרב אנשים רבים, גאידמק תיכנן משהו אחר.
התחושה הזאת הפכה ממשית יותר בחדר בו התקיימה מסיבת העיתונאים, במיוחד אם הייתם מביטים בפנים הרגועות של דני קליין, ששהה באחד המשרדים. ארקדי התיישב על הכסא של המזכירה בכניסה והודיע בחיוך באופן רשמי כי הוא נשאר. "במשטרה הבהירו לי כי הפרסום לא היה נכון, ואם העיתונאים היו בודקים קודם את המידע, כל זה לא היה קורה", הסביר פחות או יותר. עשרות העיתונאים שהקיפו אותו, כאילו מדובר היה בחדר התקשורת באולד טראפורד, אפילו לא ניסו להבין. ממתי האיש מתרגש מפרסום פוגע בתקשורת? כתבו עליו שהוא עשה עסקאות נשק מפוקפקות, שהעלים מס, שהלבין כספים, לכאורה, מה לא. אז בוקר אחד ארקדי נעלב מהעיתונות. לא רציני. ארקדי סיפר שאיש עסקים רוסי, מתחרה לדבריו, אחראי לדיס-אינפורמציה, אבל לרוב העיתונאים המותשים מהספינים שלו היה ברור כי גאידמק ניסה להשיג משהו אחר. חלקם אפילו עזב במהלך נאום חוצב הלהבות של האוליגרך הפגוע.
מחוץ לבניין המשרדים אנחת רווחה. אוהדי בית"ר ושאר הסקרנים שוב החלו לעסוק בקוז'י נקאטה וז'רום לרואה, אבל לא מומלץ להם לישון בשקט הלילה. גאידמק, בעזרת ספין מטופש, שרף היום את עצמו ושם סימן שאלה גדול מעל הדיבורים האופטימיים על עידן חדש בכדורגל. מעניין מה עוד נותר בארסנל של גאידמק, כדי לרמוז לכל האנשים שמחפשים אותו, שכדאי להם לרדת לו מהגב. יועצי התקשורת שלו חייבים לתת לו עצות טובות יותר, על-מנת לשנות את הלך הרוח לגביו. הספינים האלה, הפגנות הכוח, לא יצליחו בפעם הבאה. ועד שלא יתברר מה ארקדי תיכנן הבוקר ומה בדיוק עמד מאחורי איומי העזיבה שלו, אין מה לדבר על עידן חדש בכדורגל.
ארקדי משטה בנו
4.1.2006 / 21:46