מי זה רונאלדיניו?

בעוד הנוצרים מסכמים את השנה פעם אחת, בתום השנה האזרחית, בישראל תופסים טרמפ על הטרנד ומסכמים פעם אחת בראש השנה, על פי המסורת היהודית, ופעם נוספת בכריסמס, אז אנחנו חולקים עם העולם את חוות דעתנו על מיטב ספורטאיו.

הבעיה היא שהפרובינציאליות וההתכנסות בתוך עצמנו גורמת לנו להאמין שכדורגל וכדורגל אנגלי הם ענפי הספורט היחידים בעולם. ההתעסקות ההתעסקות בענפי הספורט הקרובים לליבנו מטשטשת את העובדה ש אחרי מעבר הדרכונים בנתב"ג 2005 רואים את הדברים קצת אחרת.

בשביל ליישר קו עם מה שקורה בגלובוס, ובכדי למנוע מכם את המחשבה שרונאלדיניו הוא ספורטאי השנה בעולם, יצאנו לבדוק מי האנשים שגרפו את פרסי השנה ברחבי הגלובוס. תמצאו כאן שחקן קריקט, גולש סקי, שחקן גולף, שחקן הוקי וג'ודוקא, שאת רובם לא הכרתם מעולם.

מבעד לעיניים ישראליות, הבחירה בבריטניה היא המוזרה ביותר. המדינה שהמציאה את הכדורגל התעלמה מספורטאים כמו סטיבן ג'רארד ופרנק למפארד, שסיימו עונה גדולה, ושלחה את התואר לשחקן נבחרת הקריקט, אנדרו פלינטוף. ג'רארד הניף עם ליברפול את גביע האלופות אחרי אחד המשחקים הגדולים בהסטוריה? Who gives a shit?, פרנק למפארד הוליך את צ'לסי לאליפות ראשונה אחרי 50 שנה והיה מועמד לתואר כדורגלן השנה בעולם? We don't care – רק תנו לנו יום שמש קייצי וכמה אתלטים מתהלכים בסוודרים בפארק, ואנחנו מאושרים.

גם פלינטוף היה מחויך ולא איכזב באף ראיון שקיים לאורך העונה, הרבה לפני שזכה בתואר. אחרי שקיבל תואר אזרחות כבוד בעיירת הולדתו, פרסטון, אמר: "זה אומר שאני יכול לרעות עדר כבשים דרך מרכז העיירה, לשתות חינם באחד מ-64 הפאבים המקומיים, ולבקש טרמפ מהמשטרה כשאני מחוסר הכרה. מה עוד אפשר לבקש?"

אלא שלפלינטוף אכן היתה שנה גדולה. הוא היה מדהים בניצחון הדרמטי של אנגליה על אוסטרליה בגביע האפר שנערך השנה במנצ'סטר, ושם קץ לשליטה של כמעט שני עשורים לקנגורוס במפעל היוקרתי. פלינטוף הוא שחקן הקריקט הראשון מאז איאן בות'ם ב-1981 שנבחר לאיש השנה בספורט בבריטניה. ג'רארד אגב, הגיע שלישי.

הבחור בן ה-27 ש"הקריקט זורם בדמו", לפי פרשנים, הביא גאווה עצומה למדינה, שתמיד שמחה לכסח כמה אוזי'ס. "לא האמנתי שזה הבן שלי שם שמכניס לאוסטרלים", סיפר אביו לאחר המשחק המדובר. "התרגשתי מאוד". ופלינטוף הצנוע, שסחף אחריו אומה שלמה, הסביר את ההבדל בין התהילה של הכדורגל לשמחה של הקריקט: "לעולם לא אהיה סלבריטאי אמיתי. אני מכוער, אני שמן, אבל אני מה זה מאושר".

גרמניה, שעומדת בפני אירוח המונדיאל, התעלמה מכוכבי הכדורגל שלה, ושמה בצד גם את דירק נוביצקי, הענק של דאלאס מה-NBA, שהוביל את נבחרת הכדורסל למדלית כסף באליפות אירופה האחרונה. הכל כדי לתת כבוד לאלוף הסקי הנורדי המשולב שלה, רוני אקרמן.

אקרמן הפך ללהיט וסלב מבוקש במדינה בה ספורט החורף לא פחות פופולארי מכדורגל. הוא ניצח את התחרות הראשונה שלו ב-1999. בשנת 2000 הוא סיים במקום החמישי בגביע העולמי, וב-2001
במקום השני, אחרי פליקס גוטוואלד מאוסטריה. אקרמן פרץ באולימפיאדת החורף בסולט לייק סיטי ב-2002, משם חזר עם שתי מדליות כסופות, אך את התהילה גרף באליפות העולם שנערכה מאוחר יותר באותה שנה, שם לקח את הזהב בספרינט והפך לאלוף העולם. הוא שיחזר את ההישג שנה מאוחר יותר. ב-2004 ו-2005 הוא סיים
במקום השני, מקומו כרגע בסבב העולמי, אחרי האנו מאנינן
מפינלנד.

הניו זילנדים הם אולי העם הכי משוגע ביקום, אך יחד עם זאת גם הכי שפוי. השעמום והחיים החלומיים בשני האיים היפהפיים, גרמו לקיוויס לצאת מהבית ולאתגר את עצמם מול איתני הטבע. כך הומצא הבאנג'י בקווינסטאוון שבאי הדרומי, וכך נולדו עוד עשרות סוגים של ספורט אתגרי שבן אדם מהישוב לא היה חולם להתנסות בהם.

הספורט המוביל במדינה הוא הראגבי. הנבחרת המקומית, ה"אול בלאקס", שפרסמה את ריקוד ההאקה המאורי ברחבי העולם, מביאה הרבה כבוד וגם לא מעט כסף ממזכרות. אחר כך בא הדיג, שנחשב לחוויה מומלצת לכל מי שקופץ לבקר, ובסוף הגולף, הכדורגל והכדורסל (על קירק פני שמעתם?).

את תואר ספורטאי השנה בניו זילנד קטף השנה מייקל קמפבל, גולפאי מאורי, אלוף טורניר ארצות הברית הפתוחה, שזכה גם בתואר הספורטאי המאורי של השנה. המאורים הם הילידים, שחיו על האי לפני הגעת אייבל טזמן וקפטן קוק, האנשים היקרים שהביאו לפלישת האירופאים לניו זילנד. בניגוד לאבוריג'ינים באוסטרליה, המאורים התערו היטב בחברה המודרנית וחיים לצד הלבנים באידיליה יחסית, אך עדיין נאבקים לשימור זכויותיהם ותרבותם. כמאורי, קמפבל לא שכח את מסורת אבותיו ואימץ לעצמו את צמד המילים "קיה קאהא", שפירושן "להישאר חזק". קמפבל אף הרחיק לכת והקליט שיר בשפה המאורית.

הגולפאי בן ה-36 הוא הניו זילנדי הראשון מאז בוב צ'ארלס ב-1963, שזוכה בטורניר חשוב. בדרך לשם הכניע קמפבל לא אחר מאשר את טייגר וודס. כבוד.

העפלתה ההסטורית של צ'כיה למונדיאל יכלה להיתה שלוח את התואר בקלות לפאבל נדבד או תומאס רוזיצקי, אבל בפראג יודעים להעריך הוקי טוב.

יארומיר יאגר, שחקנה של הניו יורק ריינג'רס מה-NHL, קטף את התואר בקלילות. יאגר בן ה-33 זכה עם צ'כיה באליפות העולם במאי, והפך לשחקן ה-15 שזכה בסטנלי קאפ (אליפות ה-NHL), בזהב אולימפי ובאליפות עולם. הוא לובש את החולצה מספר 68, שהפכה לסמלו המסחרי והביאה לו הרבה כבוד והערכה במולדת. המספר הוא גם המחאה של יאגר על הפלישה הרוסית לצ'כוסלובקיה ב-1968, אחד הרגעים הקשים בתולדות האומה הצ'כית.יאגר מוביל את ה-NHL עם 23 כיבושים ו-27 אסיסטים ב-33 משחקים.

על ז'ואו דרלי שמעתם? כנראה שלא. תשאלו את רונאלדיניו, הוא יספר לכם עליו.

דרלי הוא הזוכה הטרי בתואר ספורטאי השנה בברזיל, אחרי שזכה בתואר אלוף העולם בג'ודו למשקל של עד 66 קילוגרמים, והג'ודוקא הראשון בהסטוריה של המדינה שזוכה בתואר היוקרתי. "אני מודה לאלוהים על כל התארים בהם זכיתי השנה. התואר הזה נראה לי יותר קשה להשגה ממה שעשיתי על המזרון. הגיע הזמן לקדם את הג'ודו בברזיל", אמר האיש שעשה איפון לשחקני אלופת העולם בכדורגל.