המספרים מספרים: מכבי במשבר

חצי מדינה, אם לא יותר, מחכה בקוצר רוח לרגע שבו מכבי ת"א תתחבר. פיני גרשון מנסה לשדר נינוחות ולטעון כי היכולת של הקבוצה דומה לזו של העונה שעברה, אבל המצב בטבלה מספר סיפור אחר. לאור היכולת והמאזן הנוכחיים של הקבוצה, היא עלולה למצוא עצמה נאבקת על המקום החמישי בבית ב' של היורוליג ולהיכנס למצב מאוד לא נעים. הפסד חוץ בברצלונה יהפוך את משחק החוץ שאחריו בסופוט לקריטי ביותר. וכשמדובר בקבוצה עמוסה בציפיות כמו מכבי ת"א, מפלס הלחץ מאיים להגיע לשיאים חדשים.

כך שאולי קצת מוקדם ולא הוגן לשפוט את ההבדלים בין מכבי ת"א של העונה לזו של העונה שעברה, אבל ייתכן שבקרוב כבר יהיה מאוחר מדי. חלק מהבעיות שנצפות על המגרש באות לידי ביטוי גם בדפי הסטטיסטיקה. גם מניתוח המספרים עולה מסקנה ברורה: מכבי ת"א מודל 2005/6 היא קבוצה פחות טובה.

הירידה במספר המתפרצות והביצוע הלא שוטף של הפיק אנד רול, שני אלמנטים שעבדו מצוין בעונה שעברה, באים לידי ביטוי במספרים. בשש המחזורים הראשונים העונה מכבי ת"א קולעת ב-50.9 אחוזים ל-2 לעומת 56.7 בעונה שעברה. דרק שארפ וניקולה וויצ'יץ' מנסים לחפות על כך בשלשות, שדווקא נופלות באחוזים טובים יותר העונה (43.1 לעומת 40). אלא שגם וויצ'יץ', לכאורה השחקן היציב ביותר עד עכשיו, קולע רק ב-44.4 אחוזים מה-2 לעומת 59.8 בעונה שעברה. שארפ, שמביא את הישועה מעבר לקשת, מקבל יותר דקות משחק ואחראי לשיפור מהאחוזים לשלוש. אם בעונה שעברה הוא עלה ל-2.85 זריקות לשלוש במשחק, הרי שהעונה הוא כבר עושה זאת 4.6 פעמים במשחק.

טל בורשטיין השחוק הסביר שאין לו די ביטחון כדי לזרוק לסל, וזה בא לידי ביטוי ב-4 זריקות לסל במשחק לעומת 6 בעונה שעברה. גם האחוזים שלו (46.6 ל-2 ו-33.3 לשלוש) נמוכים. הירידה של אנתוני פארקר משמעותית לא פחות: האם.וי.פי של העונה שעברה ירד מממוצע של 18.7 נקודות למשחק ל-12.8 העונה. גם האחוזים של פארקר מחוץ לקשת חלשים (33.3 אחוזים לעומת 48.7). שחקן נוסף שחלה ירידה ביכולתו הוא מייסיאו באסטון (11.1 נקודות לעומת 14.5), גם בשם עזיבתו של שרונאס יאסיקביצ'וס, שפיטם אותו בכדורים.

דווקא וויל סולומון המושמץ קולע בדיוק 15.5 נקודות למשחק, בדיוק כמו שאראס, אבל קולע באחוזים נמוכים יותר, בעיקר מהעונשין. בהתחשב בעובדה שסולומון סוחט 4 עבירות למשחק, מדובר בנתון משמעותי.

סולומון לא לבד. מכבי כולה קולעת באחוזים נמוכים מהקו, אולי כתוצאה מהלחץ - 69 אחוזים לעומת 77.8 בשנה שעברה. מייסיאו באסטון מדורג שני בקבוצה בסחיטת עבירות (4.8 למשחק), אבל האחוזים שלו מהעונשין ירדו מ-63.2 ל-59.9 ושחקני הפנים היריבים לא חושבים פעמיים לפני שהם שולחים אותו לקו. גם אנתוני פארקר, שסוחט הכי הרבה עבירות (5.3 למשחק) סובל מהידרדרות משמעותית בתחום זה (76.4 לעומת 87.2). ניקולה וויצ'יץ' פוגע השנה רק ב-57.1 אחוזים (לעומת 72). למעשה, השחקן היחידי ששיפר את ביצועיו מהקו הוא טל בורשטיין, אולי בגלל שהוא מתאמן בזריקות הללו כבר שנתיים רצוף, מבלי לנוח.

מכבי ת"א סופגת השנה 83.6 נקודות למשחק, ומדורגת בין האחרונות ביורוליג. הנקודה המעודדת, וזו שפיני גרשון מרבה להתייחס אליה, היא האחוזים הנמוכים שבהם מכבי משאירה את היריבות שלה (42.4). מכבי ת"א גם שיפרה באופן משמעותי את ריבאונד ההגנה וקולטת 34.5 כדורים חוזרים למשחק לעומת 27 בעונה שעברה. אפילו כמות החטיפות עלתה מעט (8.2 לעומת 7.4). תחום אחד מסתמן כבעייתי: החדירות הקלילות של היריבות לאזור הצבע, שבא לידי ביטוי בירידה ממספר החסימות מ-3.7 ל-3.

זו הבעיה העיקרית של מכבי ת"א העונה. סולומון מוסר, כצפוי, הרבה פחות אסיסטים מאשר שאראס (2.1 לעומת 5.3 של הליטאי), ונטל המסירה עבר לניקולה וויצ'יץ' (5.5) ואנתוני פארקר (4.8), שלא היו קרובים למספרים האלה בעונה שעברה. מכבי איבדה את הרכז והמנהיג שלה, והתוצאה ברורה: מכבי מאבדת 14 כדורים למשחק לעומת 9.9 בלבד בעונה שעברה. את האיבודים הללו מתרגמות היריבות, כמו ריטאס וילנה, למתרפצות וסלים קלים.

נתון אחד קשה לראות בסטטיסטיקה: חסרונו של דיון תומאס. הסנטר הקשוח סיפק לצהובים קשיחות, הגנה, קור רוח ומנהיגות מתחת לסלים. הוא יכול היה להחליף בהצלחה גם את וויצ'יץ' וגם את באסטון, מבלי שרמת המשחק תיפגע. לג'יימי ארנולד קליעה טובה יותר והוא ריבאונדר יותר מוצלח, אבל הוא עדיין נטע זר בכדורסל של מכבי, בייחוד בהגנה. במשחק מול ברצלונה יצטרכו ארנולד ומכבי להתחיל למכבי, אחרת הצניחה במספרים תהיה הדאגה האחרונה של גרשון.