אייל ברקוביץ' יורק על אוהדי מכבי ת"א

אייל ברקוביץ' מדהים אותנו בכל פעם מחדש. עד לאן הסבלנות של האוהדים הרבים יכולה להגיע? רכשנו מינויים בגללך, התלהבנו כמו ילדים קטנים בגלל יכולתך, אבל עד לרגע זה לא קבלנו תמורה.

לא קבלנו ממך גול ואפילו הדבר שמאפיין אותך, חתיכת בישול קטן, לא נראה באצטדיון. כואב לנו שזו התמורה, כואב לנו לראות שחקן שלובש צהוב, אבל מתנהג כאילו שהוא עושה לנו טובה.

"להיות איתך בכל דקה" - אנחנו שרים באופן קבוע לאבי נמני, לשחקן הגדול ביותר, שגם עם רגל שבורה יעלה לשחק, ושמעולם לא התחבא מאחורי התירוץ הנפוץ "אני חולה". נמני, גם עם 40 חום, יבקש לשחק ולו רק בכדי לתת מעצמו לקהל הענק שכל כך אוהב אותו.

גם איתך, אייל, רצינו להיות בכל דקה, אבל נראה כי אתה לא כל כך רוצה להיות איתנו. הקבוצה שלך, מכבי חיפה, זרקה אותך ובעטה אותך, הנשיא שלהם לא רצה להיות איתך, לא דקה, לא שעה ולא בכלל, ובמכבי ת"א קיבלת דלת פתוחה, אהבה וחיים חדשים.

אתה שוכח, אייל, את מאות אלפי האוהדים שקבלו אותך בחום. אתה שוכח שחשבון הבנק המנופח שלך גדל בכל שנה בגלל קבוצות כדורגל, דרך החיים של הכדורגל והמחוייבות. אתה שוכח שכאן לא בעטו בך, כפי שעשה זאת חברך באחת הקבוצות באנגליה, ואתה שוכח שכדורגל הוא תרבות, הנאה ודרך חיים.

ה"מחלה" שלך פוגעת באוהדים, פוגעת באלפי ילדים שרכשו חולצות עם הספרה שלך ובראש ובראשונה פוגעת במועדון הכדורגל של מכבי ת"א.

לפני שנחשוב שיעקב שחר צדק, אנחנו קוראים לך לחשוב ולהחליט: אם אתה לא רוצה להיות איתנו בכל דקה, ראוי שתכנס מסיבת עיתונאים ותודיע שטעית, כי אינך מתאים עוד לכדורגל מקצועני. אם אתה חושב שעדיין יש לך מה למכור, אנו קוראים לך להתייצב כמו גבר, גם אם יחליט המאמן שמקומך על הספסל, ולהישאר חלק מהמשפחה הגדולה של מכבי ת"א.