האחים דנקנר לא לוקחים דוגמא מזאבי

הלילה (שני), או לכל המאוחר מחר בלילה, יוכרע אם האחים דני ואלון דנקנר יהיו הבעלים החדשים של קבוצת הכדורגל הפועל חיפה. כך מסרו היום מקורבים למגעים, שהעריכו ב"לא יותר מ-%50" את הסיכוי, שהאחים דנקנר אכן יהיו המנהלים הבאים של הקבוצה.
ההכרעה, לדבריהם, תלויה בתוצאות המגעים בעניין הנדל"ן הכרוך בעיסקה.

המחלוקת בין הצדדים המעכבת את השלמת העסקה אינה קשורה כלל לקבוצת הכדורגל אלא לנדל"ן במתחם האיצטדיון בקריית חיים. הבעיה מתמקדת יותר בתכניות העתידיות לפיתוח מתחם הקרקע של איצטדיון קריית חיים ופחות בשווי העסקה. "העיסקה תקום או תיפול על כיווני הפיתוח", ציינו מקורבים לדנקנרים. התכניות הנוכחיות למיתחם כוללות הקמת 2,500 יחידות דיור לצד מרכז מסחרי. לדנקנרים כנראה תכניות אחרות לשטח.

הזיקה בין הנדל"ן לקבוצה נקבעה באחד הגלגולים שעבר המתחם בעבר, במסגרתו כרכה ההסתדרות, בעלת הזכויות בקרקע, את הזכות לבנות על שטח האיצטדיון עם ניהולה של קבוצת הפועל חיפה. לפיכך, האחים דנקנר שהגיעו לעיסקה בגלל הנדל"ן, אמורים אמנם במסגרתה לרכוש את חלקו באיצטדיון של רובי שפירא, נשיא מועדון הכדורגל של הפועל חיפה (ואולי חלקים של שותפים נוספים), אולם הם יקבלו כבונוס את קבוצת הכדורדל שבניהולו. כחיפאים, או חיפאים לשעבר הבהירו למקורביהם, כי לא תהיה להם כל בעיה לטפח את הקבוצה.

דני מנהל את המגעים העסקיים הקשורים לעיסקה ואלון אחראי בצוות המשותף על המגעים מול הפועל חיפה. השניים אמנם טרם נפגשו עם השחקנים, או גורמי מפתח אחרים במועדון, אולם אם העסקה תחתם הפגישות לא יתאחרו. עדיין לא הוכרע, אם העסקה תתבצע באמצעות חברות פרטיות של האחים, או במסגרת החברות הציבוריות שלהם, אלרן ואלגר. אם הרכישה תתבצע על ידי החברות הציבוריות יצטרפו לבעלי השליטה בקבוצה האח השלישי גדי ובן הדוד דורי דנקנר, השותפים באלרן ובאלגר.

מי שנכווה מכניסתו של איש עסקים אחר, גד זאבי, לתחום הכדורגל דרך בית"ר ירושלים, יכול להירגע. הסגנון העסקי של דני, אלון, גדי ודורי דנקנר שונה. למרות כהונתו גם כסגן יו"ר בנק הפועלים, הבנק הגדול במדינה, דני דנקנר אינו דומה לעשירון העליון של אנשי העסקים מהסיטי של תל אביב, ובודאי לא לרוב הבנקאים שביניהם. כך, לדוגמה מספרים מקורביו, כי בסוף יום העבודה מעדיף דני לחזור לביתו הפרטי בעתלית ולקחת את הילד בערב לים במקום להשתתף בקוקטיילים נוצצים ולהתחכך באצולת הממון התל אביבית. סגנון ניהולו אינו מתנשא או מתלהם ובדרך כלל הוא מתרחק מתקשורת.

אלון נשאר לגור בחיפה ונחשב, לדברי מקורבים למשפחה, למקורב לפוליטיקאים מהימין. לדבריהם, אלון נחשב לחובב הספורט במשפחה, שעוסק לעיתים בציד ונוהג ללכת עם גדי אחיו למשחקי כדורגל. אם המשפחה תרכוש את הפועל חיפה סוגיה מעניינת כשלעצמה למשפחה המזוהה עם הימין בישראל יהיה אלון הנציג המשפחתי שיהיה מעורב בניהולה.

דני ואלון מנהלים אחת משתי החברות המרכזיות המרכיבות את קבוצת דנקנר, את תעשיות מלח. תעשיות מלח החלה דרכה כחברה הפועלת בעיקר בייצור מלח מבריכות שבבעלותה, אולם בשנת 97' רכשה %25 מבנק הפועלים באשראי בסך 358 מיליון דולר, ומאז הפך הבנק למרכיב העיקרי בפעילותה. תעשיות מלח חברה ברכישת השליטה בבנק לחברת אריסון, ויחד מחזיקות השתיים ב-%43 מהבנק.

פעילות ייצור המלח של החברה מתבצעת בעתלית, אילת, סדום וקליה. לחברה שטחי קרקע גדולים בעתלית ובאילת המשמשים לבריכות מלח, ובמסגרת הסכמים עם מינהל מקרקעי ישראל בכוונתה להשביח אותם ולהפכם לשטחים לבנייה. החברה חתמה על הסכם עקרונות עם המינהל לעניין ההשבחה בשנת 96', אולם ההטבות שקיבלה חרגו מהנהוג ולפיכך הנושא הועבר לבדיקה משפטית חוזרת. בנוסף, החברה פעילה בתחום המלח ומוגדרת כמונופול במכירת מלח בישראל לשימוש ביתי וחקלאי.

החברה נסחרת בבורסת תל אביב לפי שווי שוק בסך 240 מיליון דולר. בשנת 2000 הסתכמו רווחיה מפעילות בנק הפועלים ב-178 מיליון שקל (לפני מס) והכנסותיה ממכירות מלח ב-90 מיליון שקל. רווחיה נטו לשנת 2000 הסתכמו ב-82 מיליון שקל.

האחזקה המרכזית השניה של קבוצת דנקנר היא בחברת דנקנר השקעות הפעילה בתחומי אנרגיה, תקשורת ונדל"ן ומחזיקה, בין השאר בחברת הכבלים מת"ב ובחברת הסלולר פרטנר. החברה נסחרת בבורסת תל אביב לפי שווי שוק בסך 103 מיליון דולר.

השליטה בקבוצה מתחלקת בין חמישה בתי אב של האחים דנקנר: שמואל (אביו של דורי), אברהם (אביהם של דני ואלון), יצחק, דוד ולאה. בנוסף מחזיקים במניות הקבוצה יורשי משפחת דוד ג'יניאו והציבור. לפני כשלוש שנים נפוצו רינונים על חיכוכים בין משפחות האחים ועל כוונת חלק מבני דור ההמשך לצאת מהעסק המשפחתי תוך מכירת מניות משפחותיהם. שמואל דנקנר הוביל מהלך של שיחזור האחדות המשפחתית, אולם זו לא החזיקה מעמד לאורך זמן. באוקטובר 99' פרשו מהחברה נוחי דנקנר ואביו (%17). בינואר 2000 התכוונו דני ואביו למכור אחזקותיהם (%17) ולצאת מהחברה. מגעים מתקדמים ביותר נערכו עם משקיעים חיצוניים לרכישת אחזקותיהם, אולם הלחץ המשפחתי בעיקר מצד שמואל מנע את ביצוע העסקה. תרמו לכך היחסים הנחשבים טובים במיוחד בין האחים שמואל ואברהם, במסגרתם הבטיח אברהם לפעול בתיאום עם שמואל. זמן קצר לאחר מכן נערכו מגעים לבחינת אפשרויות פיצול עסקי המשפחה תוך הפרדת בעלויות, כך שכל בית אב יקבל שליטה בחברה בה לא יהיו שותפים בתי אב אחרים. עם זאת, הפיצול נקלע כבר בראשיתו לקשיים, והנפילות בשוקי ההון בעולם, שפגעו גם בשווי החברות בקבוצה, סתמו את הגולל בשלב זה על הפיצול.

כתוצאה מכך חברו יחד האחים דני וגדי עם בן הדוד דורי, רכשו את חברת אלרן הבורסאית ואת החברה הבת שלה אלגר והפכו אותן בסיס לפעילות עצמאית מנותקת מהמחויבויות המשפחתיות המסורתיות. בחלק מהפעילות חובר לשלושה בן הדוד הנוסף נוחי באמצעות קבוצת גנדן שהקים. אלרן וגנדן פעילות בין השאר בתחומי נדל"ן בישראל ובחו"ל.

חברת תעשי