"מדוע אתה אוהב את מנצ'סטר יונייטד?", נשאל אלכס פרגוסון כמעט בכל ראיון. המנג'ר הסקוטי של יונייטד הוא היסטוריון כדורגל בזמנו החופשי, ואת אותה התשובה הוא מדקלם כבר כמעט 20 שנה: "מנצ'סטר יונייטד לא יכולה לשחק הגנתי. האוהדים, הקהל, הם לא יסבלו את זה. זו לא הדרך של יונייטד. המועדון הזה רוצה קאמיקזות על המגרש, ואת זה אני אוהב".
הגלזגואי בן ה-64 נזכר למשל במשחק גביע אנגלי נגד צ'לסי ב-1998. "הובלנו 0:5 והקהל ישב לנו על הראש: 'קאמ און! תנו להם 10! אז אנחנו תוקפים ותוקפים, ופתאום 3:5, ובסיום אנחנו נאלצים להסתגר ברחבה. לאורך ההיסטוריה אהבה היונייטד לעשות את הדברים בצורה הקשה, כמו נגד יובנטוס בחצי גמר הצ'מפיונס ליג ב-1999, כשהיינו בפיגור 2:0 אחרי 11 דקות, ואז חזרנו. זו הדרך של מנצ'סטר יונייטד".
"אומרים שהייתי צריך לפרוש"
יונייטד שוב הולכת בדרך הקשה. חניכיו של פרגוסון מגיעים למשחק הערב נגד בנפיקה באיצטדיון האור שבליסבון מהמקום השלישי בבית 4, ורק ניצחון יבטיח להם את העלייה לשמינית הגמר. לזה צריך להוסיף מאזן מחריד של ניצחון חוץ אחד בליגת האלופות מאז נובמבר 2003.
"הכל ייקבע במשחק הזה", מכריז החלוץ רוד ואן ניסטלרוי. "אנחנו חייבים לתת הופעה, ויש בנו את הביטחון לעשות את זה". הביטחון מגיע מלמעלה. "אל תדאגו, אנחנו נגיע לשמינית הגמר", אמר פרגי לעיתונאים. "הבעיה שלכם תהיה למצוא מלים טובות לכתוב עלינו".
"אומרים שהייתי צריך לפרוש", מתלונן פרגוסון, "אמרו את זה גם אחרי שזכינו בגביע ב-1999 ואחרי כמעט כל הפסד בליגה. אבל אני לא מתכונן לעזוב, אני בונה את הקבוצה הגדולה השלישית של היונייטד תחתיי. אני רוצה לכבוש את אירופה פעם נוספת". אי העפלה לשמינית הגמר תגרור הפסד כספי של יותר מ-10 מיליון ליש"ט, אבל יותר מכך - הכישלון עשוי להיות מכה רצינית לשאיפות של פרגוסון לבנות את הקבוצה השלישית שלו.
"רוני וכריסטיאנו רונאלדו הם רק בני 20", נוהג סר אלכס לומר, "מפחיד לחשוב כמה טובים הם יהיו בעוד שלוש או ארבע שנים". הפורטוגלי, שהובא מספורטינג ב-2003, הוא "וירטואוז אדיר", לפי פרגי. רוני, הילד הליוורפולי, "יכול לעשות נזק רציני לכל הגנה בעולם". שניהם אמורים להוביל את הקבוצה השלישית של פרגוסון לגדולה הערב. הם יקבלו עזרה מדארן פלצ'ר, הסקוטי המושמץ בן ה-21; אלן סמית, "היורש הטבעי של קין", לפי פרגי; צמד המזדקנים פול סקולס ורוד ואן ניסטלרוי; וז'י סונג פארק, שלפי פרגוסון "שחקנים מגיעים אחרי אימונים ושואלים אותי: 'מה הוא לוקח?'"
צחוק הגורל של ג'ורג' בסט
זריקתו של רוי קין היא ההימור הגדול ביותר של פרגוסון בבניית הבית השלישי. אבל באולד טראפורד יודעים שהתזמון של פרגי היה מושלם, מאחר שמספר ימים אחרי שהאירי עזב, חזר גארי נוויל מפציעה, ובטבעיות קיבל את סרט הקפטן. "זה כנראה הכבוד הגדול ביותר שניתן לי", אמר נוויל, "אבל אם אסיים את העונה הראשונה כקפטן בלי תואר, לא עשיתי כלום". את המנהיגות החיובית הזו רצה פרגוסון.
נוויל, 30, מצטרף לרשימה המכובדת של קפטנים בתקופתו של פרגי ביונייטד, שכוללת את סטיב ברוס, אריק קאנטונה, בראיין רובסון, פטר שמייכל וקין. אבל הוא יוצא הדופן: נוויל הוא הראשון מביניהם שנולד באזור מנצ'סטר (בורי) והוא היחיד שגדל כאוהד הקבוצה. בקרב חברי נבחרת אנגליה הוא מוכר כ"רד נב", בגלל המחוייבות שלו למועדון וביציעי אולד טראפורד שרים לכבודו: "גארי הוא אדום. הוא שונא את הסיטי והסקאוזרים כמונו".
"הוא הקפטן המושלם", אמר ואן ניסטלרוי שהיה מועמד לתפקיד. "יש לו את הנחישות להמשיך לשחק ביונייטד כל חייו".
במובן מסויים מגיעה יונייטד למשחק החשוב ביותר שלה העונה, כשהיא נגד יריבה נוחה. בנפיקה רשמה את פתיחת העונה הגרועה בתולדותיה, ותופיע למשחק עם השוער השלישי, וללא השחקנים המובילים של הקבוצה - הקפטן סימאו סאברוסה, פאבריציו מיקולי, מנואל פרננדש וגיורגיוס קראגוניס.
למרות זאת, אנשי הקבוצה אופטימיים. "אנחנו הולכים לשחק התקפי כי המשחק אצלנו בבית", אומר המאמן רונאלד קומאן. "יונייטד לא ניצחה אף משחק בקלות, וגם אנחנו חייבים ניצחון כדי להעפיל".
1966, גרסת ג'ורג' בסט
ייתכן שזה גורל, אולי סתם צירוף מקרים אבל הערב, מספר ימים אחרי הלוויתו של ג'ורג' בסט, חוזרת מנצ'סטר יונייטד לליסבון בפעם הראשונה מאז 1966. אז, כשהוא בן 19, היה בסט גיבור המשחק בו הביסה יונייטד את בנפיקה המקומית של אוזביו ברבע גמר גביע האלופות.
"75 אלף אוהדים באיצטדיון האור הישן היו בטירוף, כשאוזביו קיבל לפני המשחק את גביע הכדורגלן האירופאי של השנה", כתב בסט באוטוביוגרפיה שלו, "BLESSED", "הם עשו את זה כדי להראות לנו שוב נגד מי אנחנו נתמודד".
בנפיקה, שחודש לפני אותו משחק ניצחה 2-3 באולד טראפורד, לא הפסידה ב-19 המשחקים האירופאים ששוחקו בביתה ובמאזן הקבוצה נרשמו כבר ארבעה גמרים בגביע האלופות. את בסט זה לא הפחיד: "כשהתקרבתי לקצה מנהרת השחקנים הרגשתי את השערות בצוואר שלי עומדות. לא פחדתי ולא התרשמתי מכמות הקהל, ידעתי שזה יהיה התיאטרון המושלם עבורי".
בסט כבש צמד ונתן השראה לאחד מהניצחונות הגדולים בכל הזמנים של יונייטד. שנתיים לאחר מכן, מול אותה בנפיקה אבל הפעם בוומבלי, הוא הוביל את יונייטד לזכייה הראשונה בגביע האירופי. "הוא היה ענק", אמר אוזביו אתמול, "גאון, אחד מגדולי המשחק".
"זה יהיה משחק מיוחד", מבטיח סר אלכס, "זה אירוני שאנחנו מגיעים לליסבון. גם עכשיו אנחנו צריכים הופעה גדולה".