אתמול (ראשון) הודיע שחקנה של מכבי נתניה, ישראל זביטי, כי הוא רוצה לעזוב את הקבוצה. במקומות אחרים זה היה עשוי להתקבל בטבעיות, אבל בנתניה מדובר בסערה של ממש. זביטי הוא אחד משחקי הבית האחרונים שמזוהים עם המועדון ואף נחשב לאחד מסמליו. "ביקשתי לעזוב בלב כבד, זה לא פשוט לי", אמר זביטי אתמול, "גדלתי בנתניה ואני אוהב את המועדון, אבל אין לי ברירה אחרת. אני לא מקבל דקות ולא רוצה לבזבז את הזמן שלי על הספסל".
זביטי אולי נחרץ, אבל במועדון לא מוותרים וכבר אתמול הודיע מנכ"ל המועדון, קובי בלדב, כי השחקן לא ישוחרר. בנתניה נושא שחקני הבית הוא עניין של תפיסה. בתחילת העונה הגדיר הבעלים, דב לנד, לעטר את המטרות: הישארות בליגה תוך הצגת משחק אטרקטיווי ושילוב של שחקני הבית. בפועל, הקבוצה מדשדשת, מציגה חוסר יציבות והכי חשוב: מספר שחקני הבית צומצם באופן משמעותי. ואם זה לא מספיק, גם אלה שנשארו כמו זביטי, אסף בן מוחה, לירון וילנר ואסי וסיהון, כמעט ואינם רואים דקות משחק וחושבים לעזוב את הקבוצה.
לנד מתחייב
בשבת שולבו שני שחקני בית בלבד בהרכב הראשון: דלה ימפלוסקי שערך הופעת בכורה ואמיר טגה, שעטר רצה לשחררו לפני מספר שבועות. לנד, שמנסה להישאר נאמן למשנתו, רחוק מלהיות מרוצה: "היתה לעטר הזדמנות פז לתת ללירון וילנר וזביטי לשחק בשבת והוא לא עשה את זה. כשזביטי נכנס לתשע דקות התחלנו לשחק כדורגל. אני מבין אותו שהוא רוצה לעזוב, אבל על גווייתי המתה הוא ולירון יעזבו. אני מתכוון להודיע לעטר שוילנר, בן מוחה, וסיהון וזביטי הם מכבי נתניה. מה שקורה עכשיו בקבוצה זה בניגוד לחזון שלי ושל אבי ז"ל. אם נותרו שלושה ארבעה שחקני בית, אז למה להכשיל אותם. נדבר איתו ונגיד לו שהוא לא יכול לקחת את הרכוש שלנו ולהפוך אותו לאפס. זה גם פוגע במחלקת הנוער שלנו. למה שיבואו, לשבת על הספסל?".
"שחקני הבית בנתניה זה עניין של מסורת", מוסיף שחקן העבר בני לם, "קודם זה שחקני בית ואחרי זה שחקנים מבחוץ. גם בתקופה הגדולה שיחקנו עם תשעה שחקני בית בהרכב, זה הדבר הכי חשוב. עדיף להפסיד משחקים עם שחקנים שלך מאשר עם שחקנים מבחוץ. הביאו את גיא טוביאק שהוא שחקן לא רע, אבל יש שחקן בית כמו זביטי ותמיד צריך להעדיף אותו כי הוא משלנו. זה לא קורה העונה".
אל תפספס
עטר משחרר
כאשר גילי לנדאו החל את עבודתו במועדון בעונת 02-03 ביקש ממנו אחד ממייסדי המועדון, יצחק לנד ז"ל: "עשה מה שאתה מבין בקבוצה, רק תן לילדים שלנו לשחק". באותה העונה היו בסגל של נתניה 16 שחקנים שעלו מהנוער. אליהם התווספו אמיר שלח, אדריאן גאמן, אימורו לוקמן, גיא צרפתי, ישמעאל אדו, רוסלאן לוברסקי ועטר. הקבוצה סיימה במקום הרביעי. בעונה שלאחר מכן נוספו ועזבו שחקני בית, אבל הקבוצה ירדה לליגה השנייה.
עטר, שהיה עוזרו של לנדאו ומונה לתפקיד המאמן אחרי פיטוריו, הצליח לעלות את הקבוצה בעונה שלאחר מכן כשבסגל שלו מספר מכובד של שחקני בית בסגל, אבל דווקא העונה, בליגת העל, נותרו ברשימה רק וילנר, וסיהון, טגה, זביטי, בן מוחה וקובי חסן, אותו עטר לא רצה בעונה בלאומית.
"החזון של אבי לא השתנה", אומר לנד, "הוא עבד בשביל נערי וילדי נתניה. הבעיה היא כניסת הזרים. אין לי אומץ ולא תהיה לי את הסבלנות מהקהל כדי לעשות את הניסיון ולשלב 18 שחקני בית. הרי אחרי שבועיים, אם נהייה בתחתית, יקטלו אותי, ואחרי זה יגידו שאנחנו לא מביאים שחקנים".
השחקנים מספרים
שחקני בית, שרובם רועים היום בשדות זרים, מפנים אצבע מאשימה לעברו של עטר. עם זאת, רובם חוששים לדבר בשמם כי לטענתם "מדובר באדם ששומר טינה". "הבעיה הגדולה של עטר היא שהוא פרנואיד", אומר אחד העוזבים, "בגלל שלשחקני הבית יש כוח, הוא מפחד. במקום זה הוא העדיף את גיא טוביאק על פני זביטי ואת שלומי אדרי על פני וילנר".
"הוא מפחד משחקני הבית שישלטו בקבוצה", מנתח שחקן אחר, "הוא רוצה להיות בעל הכח הבלעדי". ואחר מוסיף: "בתקופה של לנדאו היינו 17 שחקני בית, היום חמישה לא משחקים כדורגל כמעט. אז הייתה נאמנות והקרבה לקבוצה, והיינו משחקים בשביל הסמל וסיימנו מקום רביעי. היום רואים איפה הקבוצה נמצאת בגלל שזרים ושחקנים מבחוץ לקחו לנו, לשחקני הבית, את המקום".
מגינה הימני של נתניה בעבר ושחקן הפועל חיפה כיום, ליאור גניש, אומר: "ראובן דאג לשחרר את כולם, הוא פחד שנעשה נגדו יד אחת וזו היתה הטעות שלו. במקום שיידע לחבר אותנו ללב אחד הוא פיזר את כולנו. חמש שנים סגרתי חורים באגף ימין, ובמקום זה הוא הביא חבר - את עופר טלקר".
שחקני הבית שכן נמצאים בסגל מדברים על יחס מועדף שמקבלים השחקנים שהביא עטר לקבוצה לעומת היד הנוקשה שנוקט המאמן כלפיהם. המקרה האחרון ארע ביום שישי כאשר אביו של וילנר תקף את עטר בראיון והמאמן השעה את השחקן. לעומת זאת, כאשר באותו יום נחשף כי החלוץ שלומי אדרי השאיר במזכירה האלקטרונית שלו קללות לעיתונאים, שהושמעו בתחנות הרדיו המקומיות, המאמן רק נזף בו.
"באותו הרגע ששמעתי את ההודעה של אדרי רציתי לשלוח אותו הביתה, ולהחטיף לו עונש. לא היה צריך לתת לו פרס שישחק 90 דקות", אומר לנד, "ראובן היה צריך להגיד לו: 'מרגע זה ואילך אתה לא שייך לסגל', ולא להגיד את זה ללירון שאבא שלו עשה את מה שעשה. ראובן היה צריך להעלות את לירון לוועדת משמעת אחרי המשחק. אני לא מבין למה אין הוגנות ביחס. זה לא בסדר".
גם התעלמותו של עטר מסיפורו של עבדול ראזאק, שבילה ערב לפני המשחק מול בני יהודה עד 3:30 לפנות בוקר, חוסר יכולתו להשתיק את אלן מסודי בחדר ההלבשה והוויתורים שהוא עושה לחברו, טל בנין, לא מתקבלים באהדה בקרב השחקנים.
בנתניה מדברים על כך ששחקנים כבר לא משחקים עבור הסמל, כמו פעם. גולן חרמון אמר למקורביו לאחר ההפסד למכבי פ"ת ש"אף אחד לא נותן פה את הדם". לם, סמל גדול בעבר מסביר: "צריך להבין ששחקני הבית תמיד, אבל תמיד, ייתנו יותר עבור המועדון והעיר בה הם גדלו. כשהם אינם, ככה זה נראה".
היהלומים - איפה הם היום
רביד גזל - עזב למכבי חיפה ב-2004
אורי אוזן - עזב למכבי חיפה ב-2004
לירון וילנר - נשאר בנתניה, הסתכסך עם עטר
שלומי דהאן - עזב לרמת השרון ב-2003
רן קוז'וך - עזב לקרית שמונה ב-2004
אמיר טגה - נשאר בקבוצה
אבי אלפסי - עזב להפועל כפר סבא ב-2005
תומר תייר - עזב לרעננה ב-2004
ישראל זביטי - נשאר בקבוצה, מבקש לעזוב
אסף בן מוחה - נשאר בקבוצה, מבקש לעזוב
אסי וסיהון - נשאר בקבוצה
ליאור גניש - עזב להפועל חיפה ב-2005
כפיר צוקול - עזב לעירוני ראשל"צ ב-2004
ליאור לנצ'ינסקי - עזב לקרית שמונה ב-2003
אילן בוארון - עזב להכח ב-2004
עוד שחקנים שעזבו - מאהר ג'בארין, אודי פולטיגר