הטובים
1. תשובה טובה. אף אחד לא אומר שום דבר על אלן אייברסון. ככה זה כשה-33.3 נקודות לערב נראות כמובנות מאליהן, משחקן שרגיל לעשות את זה כמעט לכל אורך הקריירה. אבל האמת היא שההישגים של AI העונה אינם דבר רגיל, והוא פשוט נותן עונה גדולה, המשך ישיר של העונה הגדולה אשתקד. פילדלפיה נראית טוב בזכותו, והוא אפילו הצליח להכניס לעניינים את כריס וובר, שזה סימן נהדר להמשך. ועוד לגבי AI מהשבוע, אחרי שקלע 24 נקודות מול ניו אורלינס, במשחקו החלש ביותר בעונה (היה חולה), הוא חזר עם 45 נקודות (בינתיים שיא עונתי לשחקן אחד) במשחק מול מילווקי, למרות שעדיין היה חולה וכלל לא היה ברור אם יעלה לשחק. זה הסיפור כולו, הסיפור על השחקן הכי קשוח בליגה.
2. קפיצת ראש. כשהשחקן הראשי נפצע, המחליף מקבל הזדמנות. זו רוטינה מוכרת וידועה בכל פורמט שבו יש שחקן ראשי ושחקן מחליף. זה נכון לתיאטרון ונכון גם בכדורסל. לות'ר הד, הרוקי של יוסטון, אשר נבחר רק במקום ה-24 בדראפט האחרון, ראה את טימאק נפצע ומיד קפץ על ההזדמנות. מאז 22 בנובמבר האיש רושם תפוקה יציבה ומפתיעה בכל ערב, בדרך לממוצע משובח של 14.2 נקודות בשבוע החולף, לצד 5 הורדות וכמעט 4 מסירות לחברים. גם אם טימאק יחזור לעצמו לאורך זמן, נראה שהד קנה לעצמו מקום ברוסטר, או לפחות לדקות משחק ארוכות.
3. קצת נחת לקיובן. דאלאס לא עושה הרבה רעש השנה ולא מקבלת את תשומת הלב שמקבלות הקבוצות הגדולות, כך בכל אופן התחושה. מאז עזיבתו של נאש, ואחרי שגם פינלי נטש/הונטש, נראה היה שפרט לנוביצקי דאלאס הופכת לפרויקט בבניה ולא לקבוצה רצינית ומאיימת. אבל עם מאזן של 10:4 ומבט מלמעלה על כל שאר הקבוצות בבית (למעט סן אנטוניו שרק לקראת סוף השבוע עברה את דאלאס, אחרי הפסד במילווקי), צריך לומר מילה טובה גם למשחק המשובח של המבאס, אשר מציגים (מלבד נוביצקי) סוללת צעירים משובחים (ג'וש האוורד, מרקיז דניאלס, דווין האריס), את ג'ייסון טרי שבינתיים נראה נהדר וגם סנסציה סנגלית אחת העונה לשם דסאגנה דיופ, אשר לא ירחק היום בו יחליף בחמישייה הפותחת את הסנטר המגושם והמאכזב אריק דאמפייר.
4. ברוכים הבאים לליגה. ברכות לאטלנטה, אשר החליטה להצטרף ל-NBA, באיחור קל, אבל בסטייל. הניצחון הראשון הושג על בוסטון, שזה בסדר (בהתחשב בבינוניות המרגיזה של הסלטיקס), אבל השני הושג לא פחות ולא יותר מאשר על אינדיאנה, ועוד בקונסיקו פילדהאוס. מאז הקבוצה הפסידה פעמיים נוספות (למרות שהפסד אחד כלל שריקה קריטית שנויה במחלוקת שיכולה הייתה להעניק להוקס ניצחון שלישי רצוף, על פורטלנד), אבל אוטוטו טורונטו מגיעה לעיר.
5. על האש. בפינת "על האש" השבועית נציין השבוע שני שחקנים נהדרים, בתקופה נפלאה. אלונזו מורנינג מנצל את הפציעה של שאק (אפרופו שחקנים פותחים ומחליפים) בשביל לראות 28 דקות פארקט בערב (רק 13 בשנה שעברה). את הזמן שניתן לו הוא מחזיר בריבית דריבית עם 11.4 נקודות לערב, 8.1 הורדות ובעיקר 4.1 חסימות למשחק, מקום ראשון בליגה, כולל 9 חסימות במשחק השבוע מול ניו יורק. מורנינג חסם 2 כדורים או יותר בכל משחק העונה, למעט משחק הפתיחה, והמשחק האחרון בנובמבר.
והשחקן השני, ג'ייסון טרי, אשר לקח לו די הרבה זמן להתחבר לדאלאס, רשם השבוע שורות סטטיסטיות מהסרטים. 21.5 נקודות (כ-60 אחוזים מהשדה), למעלה משתי שלשות לערב (מעל 50 אחוזים מעבר לקשת), כ- 5 מסירות לחברים ואפילו 1.2 חטיפות מהיריבים. הצגה של 29 נקודות מול יוסטון, 26 מול טורונטו ו-37 מול מילווקי. אין ספק, האיש על האש.
אל תפספס
הרעים
1. טילי סרק. יוסטון רעה. שמונה הפסדים ברציפות ללא טימאק, מקום אחרון ומביך בבית, אפילו ניו אורלינס מביטה על הטילים ממרחק יתרון של 4 משחקים, כבר אחרי 14 משחקים בתוך העונה. אז נכון שטימאק לא נכנס עדיין לעניינים, ונכון שגם אלסטון פצוע, אבל יאו מינג נראה רך מדי (למרות הסטטיסטיקה הטובה שהוא רושם, ראו איך הרכב הגמדים של פיניקס התעלל בו השבוע), השיטה לא נראית ברורה או יעילה (ואן גנדי בדרך הביתה), והעתיד מעולם לא נראה היה רע יותר. יוסטון מוכיחה כמה היא שבירה ופגיעה, ולקבוצה שלפני תחילת העונה היו לה אספירציות לאליפות אסור להפגין חולשה כל כך ברורה. אז מה, גם השנה מקגריידי לא יעבור סיבוב פלייאוף?
2. הבית של אדי. בפרס השבועי ע"ש כריס מיהם לפליק פלאק מושלם בתחום הכדורסל זוכה השבוע אדי האוס, איש פיניקס. שימו לב לשורה הסטטיסטית של האוס במשחק מול יוטה, ב- 18.11:
31 נקודות (מתוכן 7 שלשות, וכל זה ב-68 אחוזים מהשדה), 4 ריבאונדים, 4 אסיסטים ואפילו 2 חטיפות. לא חלפו אפילו 24 שעות, ובמשחק הבא, מול סן אנטוניו, רשם האוס את השורה הסטטיסטית הבאה: 0 נקודות, 0 ריבאונדים, אסיסט בודד ו-4 איבודים. ובכן, יסלח לנו יקיר המדור כריס מיהם, אבל מול הישג כמו זה של אדי, אפילו הוא לא יכול להתמודד.
3. אל יתהלל רפטור כמפתח. צ'רלי וילנואבה הולך רחוק, ומשווה את שיתוף הפעולה שלו עם כריס בוש לצמד התאומים הגדולים של הספרס בימים הטובים, טים דאנקן ודיוויד רובינסון. ובכן, זו מחלה נפוצה, כנראה, בקרב הצעירים של היום - ללכת רחוק ומהר. כמו אנדרו ביינום שאמר לפני תחילת העונה שהוא כמו שאקיל, רק קולע עונשין טוב יותר (הסביר אחר כך שרק התלוצץ). קצת ענווה וצניעות עוד לא הרגו אף אחד, צ'רלי. אחרי 5 עונות של עבודה קשה והישגים בשיפור מתמיד, נוכל להתייחס ברצינות למה שיש לילדון ווילנובה לומר, ולא אחרי 15 משחקים בתוך עונת הרוקי, בפרט לא כאשר בשלושת המשחקים האחרונים שלו קולע הינוקא 6, 4 ו-9 נקודות.
4. לא בקצב. אם יוסטון רעה, אז אינדיאנה סתם מאכזבת. חד וחלק. התבוסה לשארלוט, לפני קרוב לשבועיים, וההפסד הביתי, השבוע, לאטלנטה, מעלים סימני שאלה לגבי היכולת המנטלית של הפייסרס והקילינג אינסטיניקט הנדרש מקבוצה אשר רוצה ללכת עד הסוף. גם הניצחונות בינתיים לא מספיק מרשימים, ובסך הכל, בשלב הזה של העונה, הקבוצה של שאראס די מבוססת בבינוניותה, וגם שאראס, למען האמת, עוד צריך להתעורר.
5. מצפון מערב תפתח הרעה. הבית הצפון מערבי, במערב כמובן, מאכלס קבוצות שעד לא מזמן היו קבוצות פאר גדולות בליגה. מינסוטה, סיאטל, פורטלנד, יוטה ודנבר - לכולן מסורת והישגים מכובדים בליגה. ועתה, בשלב הזה של העונה, הבלייזרס, הסוניקס והג'אז לא הולכים לשום מקום (מלבד הלוטרי), דנבר בדשדוש מעיק וגם מינסוטה אשר מנצחת יותר ממה שחזו לא משחקת כדורסל מעורר השראה ובסך הכל היא קבוצה בינונית במקרה הטוב. כל קבוצות הבית, אגב, עומדות בסוף השבוע הזה עם הפסדים ביד (סיאטל ניצחה אחד, במקרה), והבית כולו ניצח 21 משחקים והפסיד 29 לאורך 10 המשחקים האחרונים של חמש הקבוצות. במערב, זהו הבית היחיד עם מאזן שלילי (במזרח קיימים שניים כאלו- הדרום מזרחי והאטלנטי, אבל היי - אטלנטה וטורונטו שייכות לבתים האלו).
וקטנה לשבוע הבא:
מסתבר ששיקגו איבדה בסוף השבוע הזה את רצף הניצחונות הארוך כרגע בליגה, שעמד על ארבעה (עד ההפסד לניו יורק). כולנו זוכרים את פתיחה העונה הגרועה של הבולס בשנה שעברה (9:0), וגם זוכרים שהיא סיימה את העונה במאזן השלישי בטיבו במזרח. השנה הבולס פתחו חלש יחסית, אבל יותר טוב מבעונה שעברה, וכבר עכשיו רואים סימנים למגמה החיובית קדימה. שיקגו (6:7) רביעית כרגע בבית המרכזי, כאשר קליבלנד, אינדיאנה ודטרויט לפניה. השבוע הבייבי בולס יוצאים למשחק חוץ בבוסטון, ואז חוזרים הביתה למשחקים מרתקים מול דטרויט ודאלאס. אחר כך יוצאים לאורנלדו ומקנחים בבית, בסוף השבוע הבא מול הלייקרס. אם השוורים יוצו טוב מן השבוע הקרוב, אפשר בהחלט לסמן עוד כוח משמעותי במזרח.
