אז הקולטס שוב עשו את זה. שימו לב לנובמבר שלהם: בארבעה מחזורים הם ניפנפו את הפטריוטס בפוקסבורו, את הבנגאלס בסינסינטי ואת פיטסבורג. אלה היריבות שמאחת מהן היה אמור להגיע ההפסד. אינדיאנפוליס נראית גדולה על הליגה, וכשיש לה עוד משחק מול טנסי, ג'קסונוויל בלי לפטוויץ', סן דייגו, סיאטל ואריזונה - זה אולי לא נראה קל, אבל בהחלט אפשרי. מה שכן, איפה תעמידו את ההחלטה של דאנג'י לתת לכוכבים לשחק פחות ברגע שהביתיות תובטח?
אם אינדי תיקח סופרבול ללא הפסד, היא תהיה רשמית הגדולה מכולן בהיסטוריה. רשמית, כי מיאמי עשתה את זה ב-1972 עם שני משחקים פחות בלוח, ומאז ההישג לא חזר על עצמו. איפה הם צריכים להיזהר? מלבד הבלה בלה על שאננות וכו', צריך לזכור שבעונה שעברה פיטסבורג סיימה עם 1:15 וניגפה בגמר ה-AFC. מאנינג הרבה יותר טוב מרות'לסברגר והקולטס בכלל הם קבוצה שנראית כרגע אבסולוטית משני צידי הכדור, מה גם שבינואר הם ישחקו רק ב-RCA, אבל, נו - בשביל זה משחקים את המשחק.
מי שלא צריך, עם כל הכאב, לשחק בפלייאוף, הם הפטריוטס. הם יהיו שם כי אף אחד אחר מהבית שלהם לא יהיה שם, ויותר מהכל, זה עצוב. עצוב אישית, כי מיתוסים צריך לשמר וכפי שההגנה שלהם נראית, טום בריידי כבר לא יהיה על מאזן 0 הפסדי קריירה החל מינואר. בכלל, סובייקטיבית אני סבור שמדובר באחד הגדולים ששיחקו את המשחק, ועונה כל כך עלובה של שאר החלקים בקבוצה (כולל מעבר קשה בלי שני המתאמים שהיו חלק בלתי נפרד בשושלת) רק מעידה על כך, כי בלי בריידי הם 8:2 בשלב הזה.
מה תגידו על מינסוטה? כבוד, כבוד, בראד ג'ונסון. אנשים, כולל אנוכי, שוכחים שהאיש זכה בסופרבול, בדרכו שלו - שקט, יעיל, עושה מה שצריך ולא מעבר. הוייקינגס היו מפורקים לחלוטין, ויש להם סיכוי אמיתי לפלייאוף. זו קבוצה של בד בויס שלא תמיד קל לפרגן לה, אבל אם אפשר - למה לא? יופי!
מי זה האירי המג'ונן הזה, פיצפטריק, שעלה בסט. לואיס? אף אחד לא יודע, אבל כטיבן של אגדות אמריקאיות, האיש הייטיב לשחק ביוסטון עם שני טאצ'דאונים בחצי הדקה האחרונה. בינתיים, שימו לב אוהדי ראמס, מארץ רוצה לחזור בעונה הבאה. תהיה בריא מארצי, אבל הם לא כל כך ישושו לקחת אותך בחזרה.
געגועים למוץ'
דטרויט הפכה לבית קברות לשחקנים, משהו כמו הניו יורק מטס בבייסבול. מי שמגיע לשם לא פוגע, והשבוע קיבל סטיב מריוצ'י את המגף. אין מאמן שאני אוהב בליגה יותר ממוץ'. הוא בדרן, הוא מצחיק והוא אהוד. מוץ' סבל גם מחוסר מזל, אבל כשג'ואי הרינגטון נראה כמו דשן פרות, אי אפשר לתלות את זה רק במזל ובמאט מילן האוויל, בוס יותר גרוע מאייזיאה תומאס ודני איינג' ביחד. דריי בליי האשים את הרינגטון בפיטורין, אבל אם אחרי שלוש שנים הוא לא מגיע להישגים, האחריות של המאמן. בכל מקרה, יש הרבה קבוצות שישמחו לקלוט אותו בעונה הבאה.
קרסון פאלמר המצוין שוב הנהיג את סינסינטי, אבל עד כמה שהמשחק הזה היה גארבג' ברובו, אי אפשר שלא להתרשם מהקאמבק של קייל בולר, שדפק שלושה טאצ'דאונים עם עוד אחד של ג'מאל לואיס בפחות מרבע. גלינג גלינג, סינסי ספגה 74 נקודות בשבועיים. מרווין, אתה הרי יודע מה זה הגנה. להתעורר לפני שיהיה מאוחר.
דנבר הוכיחה לדאלאס מי בעלת הבית. טוב שפלאמר שיחק בינוני והיא ניצחה. טוב גם שהוא מסר לחטיפה. כי הדבר שאסור שיקרה לברונקוס הוא שהם יחשבו ששום דבר רע לא יכול לקרות. ועם זאת, כמה מההחלטות של שנאהאן במשחק מזכירות את השנאהאן של העונות האחרונות, זה שהיה דופק משחקים במו אוזנייתו. זה לא אור אדום, אבל הירוק מתעמעמם.
הרמן אדוארדס שוב הלך על שער שדה והפסיד במשחק. כי הרמן אדוארדס הוא באפון (ליצן), והוא איבד את ההערכה שהייתה לו כמוטיבטור. הוא סתם מאמן גרוע. העיקר שבג'טס מאריכים לו את החוזה. זה מה שחשוב.
הללויה, שיקאגו
הברס ממשיכים לנצח בלי התקפה. זה מדאיג מצד אחד, אבל מצד שני, למה להיות מוטרדים? ככל שהזמן עובר, שיקאגו רק צוברת עוד ועוד ניסיון לקראת הפלייאוף. ועם זאת, תומאס ג'ונס אחד לא מספיק בינואר וכמה שכיף להתלהב מהדובים, רעיון הסופרבול משעשע, אמנם, אבל לא נראה רציני. בטמפה ביי הגיע הזמן לציין את ג'ואי גאלוויי, שנותן שנת קאמבק מטורפת והגיע ל-1000 יארד לראשונה מ-1998. אגב, תרשמו הימור לא נועז במיוחד: הבאקס לא יהיו בפלייאוף. אין להם את זה.
מי שכן יהיו שם הם הפנת'רס, אבל הם יצטרכו כנראה להתארח בלפחות משחק חוץ אחד, ומשחקי חוץ הם בעייה עבורם. קרוליינה האקספלוסיבית בבית הבקיעה 16 נקודות בשני משחקי חוץ, כשמשחק הריצה לא קיים בכלל. אני דואג כל הזמן לטפטף שהם יהיו בסופרבול, אבל עכשיו זה כבר נתפש אפילו בעיניי בתור קוריוז. גם להם לא נראה שיש את זה. בבפאלו, וויליס מגאהי הוא אכזבה גדולה, יחד עם המאמן מייק מולארקי וכל הקבוצה הזו לא באה לידי ביטוי למרות הכישרון.
להדניאן טומלינסון צריך להיות MVP. האיש הזה הוא ההתקפה של סן דייגו. הוא מוסר, תופס, זורק ולקינוח רץ ל-41 יארד בהארכה ולטאצ'דאון. ויוה לה-דניאן. ולגבי הרדסקינס, אחרי שחשבנו על עידן חדש, החבר'ה האלה לא מפסיקים להיחנק. מארק ברונל לא נחטף, אמנם, אבל מסר לפחות מ-200 יארד בפעם השניה בתוך שבוע בבית, וזה לא בדיוק מה שאתה מחפש בקונטנדר.
ג'קסונוויל תצטרך להסתדר בלי ביירון לפטוויץ' בהמשך העונה, אבל אל תתפלאו אם התוצאה לא תהיה כל כך הרסנית. דייויד גרארד הוא קוורטרבק מנוסה שבעבר מילא את התפקיד בהצלחה. מצד שני, ללפטוויץ' יש את היכולת בקלאץ', ולא ברור כמה לגרארד יש אותה.
קבוצה שהסתדרה בלי הקוורטרבק השבוע היא פילדלפיה, שעדיין שומרת על סיכויי פלייאוף, אבל היא עשתה את זה מול גרין ביי. לראשונה בקריירה ברט פארב מסיים עונה במאזן שלילי. כן, אנחנו יודעים, אין הגנה, כולם נפצעים וכו' וכו', אבל ברט - די, תפרוש. תפרוש.
סיאטל סובלת קשות מהמיקום הגיאוגרפי שלה, שמוציא אותה מאור הזרקורים. ואולי זה לטובתה, כשבשקט היא עובדת על כך שכולם יגיעו אליה בינואר. שון אלכסנדר (טוב, אולי לא היינו צריכים להיות כל כך נחרצים עם טומלינסון) עם עוד משחק מעל 100 יארד. כבוד.
דירוג עוצמה (בסוגריים - השבוע שעבר)
1. אינדיאנפוליס (1) - מפחידים במיוחד. אין מי שיערער על מעמדם כרגע.
2. סיאטל (3) - אם לא ניתן להם כבוד, הם יקחו אותו בכוח.
3. דנבר (2) - ירדו מקום לא בגלל ששיחקו בינוני, אלא מכיוון שסיאטל ראויה כרגע להיחשב לקבוצה השנייה הטובה בליגה.
4. סן דייגו (4) - אם הם נכנסים לפלייאוף, הם יכולים לנצח כל קבוצה (אה, סליחה, מרטי בכל זאת מאמן שם)
5. סינסינטי (5) - דחילאכ, חבר'ה, לספוג 29 נקודות ב-16 דקות מקייל בולר? לא מתאים
6. פיטסבורג (6) - נגד הקולטס של השנה כולם נופלים, מה לעשות
7. קרוליינה (8) - נצחון החוץ, גם אם הוא מכוער, אולי יחזיר להם מומנטום. אולי.
8. ג'קסונוויל (9)- עם או בלי לפטוויץ', מריחים פלייאוף
9. דאלאס (8) - למרות ההפסד, הם ראויים להשתייך לצמרת הגבוהה, והוכיחו את זה מול אחת הקבוצות הטובות בליגה
10. שיקאגו ברס (14) - אם עכשיו לא נכניס אותם לעשירייה הראשונה, מתי כן?
11. ניו יורק ג'איינטס (10) - לא מוכיחים, למרות איליי המצוין, שהם על אמת
12. אטלנטה (12) - פשוט לא מוצאים חן בעינינו
13. ניו אינגלנד (11) - בעסה של קבוצה
14. טמפה ביי (13) - הסיבות אמורות לעיל. אין להם את זה
15. קנזס סיטי (15) - סוף סוף טרנט גרין דופק משחק, אבל נגד ההגנה של ניו אינגלנד הכל אוכל
16. מינסוטה (18) - ממשיכים לקפוץ בדירוג. מאזן חיובי, תנו כבוד
17. וושינגטון (16) - בעסה איתם
18. פילדלפיה (19) - נו, ניצחון זה נחמד. עכשיו נראה אותם מנצחים קבוצת פוטבול אמיתית
19. בפאלו (17) - איזו קבוצה נוראית
20. סט. לואיס (22) - איזה מלך הפיצפטריק הזה, רק בזכותו שני מקומות למעלה
21. מיאמי (21) - הישג לא רע בכלל באוקלנד
22. אוקלנד (20) - אבל זו כולו אוקלנד
23. קליבלנד (23) - טוב, אין מה להגיד עליהם
24. טנסי (27) - רק במיקום הזה בדירוג יכולים לעלות שלושה מקומות אחרי שמנצחים את סן פרנסיסקו
25. אריזונה (25) - פיהוק מתמשך
26. בולטימור (26) - עוד שישה מקומות למנאייק
27. גרין ביי (24) - עצוב
28. דטרויט (28) - מאט מילן, לך כבר הביתה, נודניק משופם
29. ניו אורלינס (30) - שקית הקאה, בבקשה
30. ניו יורק ג'טס (29) - מאוחר מדי, כבר פלטנו
31. סן פרנסיסקו (31) - החבר'ה האלה בסדר. לא יודעים פוטבול, אבל בסדר
32. יוסטון (32) - קבוצה שמאבדת יתרון 14 ב-26 שניות חייבת להיות הכי גרועה בליגה
זווית הפנטסי
האלילים, הנושאים את השם "ארוכה הדרך לפתח תקווה", כמעט העפילו סופית לפלייאוף, וראויים לציון פייטון מאנינג, כריס בראון שנותן אחלה חצי שני ואנקואן בולדין. אם בבולדין עסקינן, בשקט בשקט קורט וורנר נותן כל שבוע 300+ יארד ומבחינת פנטסי הוא פנטסטי. אף אחד מן הסתם לא שיחק עם ראיין פיצפטריק, אבל בין הקוורטרבקים בלטו גם טרנט גרין וסטיב מקנייר. סוס שחור בין התופסים הוא קווין קרטיס, שרשם את התפיסה היחידה שלו בהארכה ועשה בה את 11 הנקודות השבועיות שלו. אמאני טומר ממשיך ליהנות מהכיסוי על פלקסיקו בורס ועל להדניאן טומלינסון ושון אלכסנדר אין צורך להרחיב.
וסתם שאלה מפגרת: אם רג'י בוש ייבחר על ידי הרדסקינס בדראפט, האם ההיסטוריה תחזור על עצמה ובוש יחליף את קלינטון?