"אל תעז להשוות ביני לבין סולומון"

מרקוס האטן כועס. "אל תעז להשוות ביני לוויל סולומון", הוא מבקש ואז נועץ מזלג בסטייק העוף. "הוא שחקן נחמד, אבל מה הוא בסך הכל עושה? זורק שלשות. אני והוא לא באותה רמה, 'נו ווי', אפילו לא קרוב". בעוד סולומון מתקשה למצוא את מקומו במכבי תל אביב, מככב האטן בהפועל תל אביב. העובדה שהקולגה בצהוב משתכר פי חמש מטריפה את דעתו. "זה אבסורד, פשוט אבסורד", הוא גוער, "ובבקשה אל תשווה בין שנינו, כי באמת שאין מקום להשוואה".

האטן, באופן עקרוני, הוא לא אדם רגזן. "ילד שאוהב לחייך והחיים מחייכים אליו חזרה", מגדיר אותו מאמנו בעונה שעברה, רוני בוסאני. השניים מכירים מאז דצמבר 2004, כשהצעיר בן ה- 24 נחת ברמת השרון.

"מהרגע הראשון הבנתי שקיבלתי שחקן מהמוכשרים שיש בעולם", מתפייט בוסאני, "עברתי הרבה מאוד שחקנים כמאמן, עוזר מאמן ושחקן, אבל ביצועים כמו של האטן לא ראיתי הרבה מאוד זמן. טיפול בכדור, שליטה בגוף, קליעה, בכל האלמנטים של המשחק הוא היה פשוט מעולה". המספרים של האטן בעונה שעברה (20.3 נק', 5.9 ריב', 2.7 אס', 2.6 חט') רימזו לבוסאני שהוא לא יישאר ברמת השרון: "הוא באמת נתן אצלנו עונה יוצאת מן הכלל".

מיד בסיום אותה עונה דרש אפי בירנבוים משאול איזנברג להחתים את התכשיט. "הסכומים היו מעל המידות של הפועל תל אביב, משהו כמו רבע מיליון דולר", משחזר הקומיסאר מאוסישקין, "אחרי חודש האטן ירד בדרישות השכר ועדיין הוא היה יותר יקר מדורון שפר. אבל מה, מזל שאפי שם עליו עין ראשון וזכינו בו".

האטן משתכר בהפועל קצת יותר ממאה אלף דולר. "הוא יודע מה הוא שווה", מעיר בירנבוים לאחר שהוא שומע את טרוניות השחקן. בירנבוים טוען כי הוא עוקב אחר האטן עוד מימיו בקולג'. "תמיד הקטע של הסקור בא לו בקלות. אבל העונה אנחנו דורשים ממנו עוד דברים כמו ניהול משחק ולזכותו ייאמר שהוא עובד מאד קשה".
האטן מושך בכתפיו. "כדורסל זה כדורסל, ובכל מקום ששיחקתי רצו אותו דבר: שאקלע ואצור הזדמנויות".

בהפועל תל אביב הוא עושה כמעט הכל: 20 נקודות למשחק בליגה, 4.7 ריב', 3.3 אס' ו-1.2 חט' בליגה. באירופה ממוצעיו משתדרגים ל-23.5 נק', 4 ריב', 3.2 אס' ו- 2 חט'. נקודת התורפה היא כמות האיבודים: 4.3 בליגה, 3.5 באירופה. "קיימת אצלו שאלה של קבלת החלטות, אבל אני בטוח שהוא ילמד", מסנגר עוזר המאמן, עמי נאווי, "אני רואה אצלו את התחרותיות, התשוקה לניצחון והרצון להשתפר. חוץ מזה, המשחק שלו זה 'אופן-קורט'. הוא יצירתי ולכן חייבים לתת לתת לו את המרחב להתבטא".

האטן מסוגל לבטא עצמו היטב. "התחלתי לשחק כדורסל בגיל מאוחר יחסית, הייתי בן 12 ושחקן גרוע מאוד. אבל אבא והמאמן שלי לא וויתרו לי ותוך שלוש-ארבע שנים הפכתי לשחקן הכי טוב בהיסטוריה של ליגת התיכונים של בולטימור, אחרי סם קאסל ומאגסי בוגס". הכדורסל סייע להאטן לחמוק מהפיתויים המסוכנים של "צ'אפל-היל פרוג'קט", שכונה שמאכלסת לא מעט סוחרי סמים. "יש דרכים שונות לעשות כסף ואתה לא יכול למנוע מאנשים פרנסה", מפגין האטן סימפטיה מפתיעה לדילרים של שכונת ילדותו, "שידעו לא להתעסק איתי כי אני שחקן כדורסל".

השעות הארוכות על המגרש הרחיקו אותו מכיתת הלימודים. "בתיכון התמקדתי רק בכדורסל, לא היה אכפת לי מלימודים", הוא מנמק מדוע הגיע למכינה בצפון פלורידה. לאחר שכיכב שנתיים בטלהאסי קומיוניטי קולג' (24.1 נק', 5 ריב') עבר האטן למכללת סיינט ג'ונס בה"ביג-איסט". האוניברסיטה שבין כתליה הסתופפו כריס מאלין, מרק ג'קסון, פליפה לופז ורון ארטסט לא היתה גדולה על האטן (22.2 נק', 5.6 ריב') שאף נבחר ב-2003 לחמישייה הראשונה של ה"ביג-איסט", רזומה נדיר לשחקן חיזוק בישראל.

"השנתיים בניו יורק היו התקופה הכי יפה בחיי", משחזר האטן בפנים חתומות, "המשחקים הכי טובים שלי היו במדיסון סקוור גאדן. אולי בגלל ההיסטוריה של הבניין, הרי זה מכה של הכדורסל". ואיך היה המעבר ממדיסון סקוור גארדן לאולם ראשונים ברמת השרון? "הא, הא", רוטן האטן למשמע ההשוואה, "זה מה שיש לי להגיד: הא, הא", הוא נובח שוב. "כך אתה מרגיש כשאתה נאלץ לעבור משם לכאן, ככה אתה מרגיש בדיוק".

האטן הגיע לישראל בתום חודשים ארוכים של תסכול. הוא לא נבחר בדראפט של 2003 לאחר שנבחן ב-16 קבוצות NBA ואף נחתך מהמחנה הסופי של דנבר נאגטס. "שדדו אותי, ניגר, עם אקדח לרקה הם שדדו אותי", הוא מתלהט, "לא זכיתי להזדמנות הוגנת ועוד בסוף הם בחרו בשחקנים הרבה פחות טובים ממני".

האטן זועם על המסר הכפול שמשגרות קבוצות האן.בי.איי לכוכבי הקולג'ים. "מצד אחד הם אומרים לך להישאר ארבע שנים ולהשלים את התואר, אבל אחרי שסיימת הם רואים בך שחקן מבוגר ואומרים: 'אנחנו לא יודעים עוד כמה מקום יש אצלו לשיפור'. הם מעדיפים להמר על שחקן זר או כזה שבקושי הספיק לשחק בקולג'ים, ובגלל שהם לא מכירים את השחקן אז 'הפוטנציאל שלו עצום'. זו שיטה מגוכחת והמון שחקנים נדפקו בגללה. תראה לדוגמא מה קרה עם שאראס".

על כוכב העל הנוכחי של מכבי תל אביב אין לו רחמים. "אנתוני פארקר שחקן טוב, שלא יובן אחרת, אבל יש שחקנים פי עשר טובים ממנו שלא משחקים ב-אן.בי.איי. הוא, בניגוד אליי, כבר קיבל את ההזדמנות שלו".

גם מייסיאו באסטון לא זוכה אצלו למחמאות. "אנשים מתלהבים כי הם רואים אותו מטביע, אבל חוץ מזה מה הוא מסוגל לעשות? אין לו כדרור, לא תנועות, לא ג'אמפ-שוט ולא קליעה מבחוץ. אולי לאירופה זה מספיק, אבל אתה לא יכול לומר שהוא שחקן טוב".

אבל השחקן שהכי מרגיז אותו הוא הקונקורנציה מהפועל ירושלים, הוראס ג'נקינס. "תן לי לומר לך משהו, זה לא אישי אלא רק ביזנס", פותח האטן בנאום קטגוריה: "אתה רוצה לומר לי שהוראס ג'נקינס, שמרוויח 600 אלף דולר הוא שחקן יותר טוב ממני? ראיתי אותו קולע במשחק אימון ארבע נקודות והוא בן 30-31. אבל בגלל שאני שיחקתי בעונה שעברה ברמת השרון והוא לא התלבש על הספסל של דטרויט פיסטונס, הפועל ירושלים בוחרת לשלם לו ולא לי את הכסף הגדול".

האטן, אגב, לא היה מתנגד לשחק במכבי תל אביב. "השחקנים הכי טובים שלהם מתבקשים לשחק 20 דקות ולקלוע 10 נקודות. תאמין לי שאני עושה את זה בקלות". עם זאת, לא תשמעו ממנו תלונות על הפועל תל אביב. "אני מרגיש כאן נהדר מתחילת העונה ורק מקווה שזה יימשך כך".

יש לך עם מי לשחק?

"אני חושב שאם החברים שלי לקבוצה רואים שאני טוב אז הם גם רוצים להיות טובים. האמת היא שזו קבוצה מאוד קול ואין לי שום דבר רע להגיד. כולם אוהבים את כולם וזה כולל גם את המאמנים".

אחרי פתיחת העונה המצוינת שלו, אין להתפלא על כך שבתוך הקבוצה שמו של האטן מוזכר רק בהקשרים חיוביים. "הוא כל הזמן עם חיוך על הפנים ועוזר לכולם", טוען גילי מוסינזון, "זה הבן אדם הכי צנוע שיש והוא לא מדבר מתי שלא צריך. הביקורת שלו תמיד קונסטרוקטיבית ואף פעם לא שמעתי אותו אומר משהו שלילי".

בוסאני משכפל את עדותו של מוסינזון. "מרקוס הוא בחור יוצא מן הכלל, אחד שכולם אוהבים", אומר מאמן רמת השרון ומוסיף: "הוא לעולם לא מפסיד אימון גם אם נפצע יום קודם לכן. הוא מסוגל ליפול לפרקט לאחר שחטף בומבה בגוף או בראש ואז תוך שנייה הוא מחייך וקם על הרגליים. יש שחקנים מוכשרים מאוד שלא ממצים את עצמם מכיוון שהם לא מספיק תחרותיים, אבל מרקוס תחרותי כשצריך ואגרסיבי כשצריך. כשהכסף מונח על הפרקט אז הוא רוצה לקחת אותו".

אפרופו כסף, האטן לא ייתן לסכומים המגוחכים (לטעמו) שהוא משתכר בישראל לייאש אותו. "כשאתה אדם נחוש אז אין שום מקום למרירות או דיכאון", הוא מדגיש, "אולי שחקן חלש אופי שלא רוצה לעבוד קשה על המשחק שלו היה נשבר מהמעבר לרמת השרון, אבל שחקן כמוני שרוצה להגיע למקומות גבוהים לא נשבר מדברים כאלו".

הפועל תל אביב, לדעת רבים, משמשת רק תחנה במסלול לצמרת של מרקוס האטן. "להערכתי הוא שחקן של טופ יורוליג או NBA, אני מקווה בשבילו שזו רק תחנת מעבר", אמר השבוע מוסינזון, "הוא שחקן מדהים שעושה הכל על המגרש: שומר, חוטף, קולע, חודר. מכל הזרים שאי פעם שיחקתי לצדם, הוא מספר אחת".

האטן אינו מצטנע כשהוא מתבקש להתייחס לעתידו המקצועי. "טוב לי מאוד בישראל, אבל אני מקווה שבשנה הבאה כבר לא אהיה כאן. אני שחקן אן.בי.אי ושם מקומי". אבל לפני ה-NBA מזומנות להאטן כמה פגישות עם מכבי תל אביב, הראשונה כבר ביום שני. "זה יהיה משחק מאוד קשה", הוא מרצין, "אבל בחיי הקצרים כבר למדתי שאין דבר שהוא בלתי אפשרי".