משהו בתדמית של מיכאל לאודרופ החל להיסדק. פתאום הספורטאי הנערץ של דנמרק החל לספוג חצי ביקורת, דבר לא ממש שכיח אצל אחד הכדורגלנים הנערצים באירופה. אפילו כאשר הוא שיחק בברצלונה, ואחר-כך בריאל מדריד, הפופולריות של הקוסם הדני לא נפגעה, להבדיל ממה שקרה ללואיס פיגו למשל. אבל שנתיים ללא אליפות כמאמן ברונדבי, קבוצת נעוריו והמועדון בו החל את קריירת האימון שלו, כבר היו יותר מדי עבור הפרשנים והעיתונאים הדנים.
אלא שבדיוק בנקודת השפל הזאת, לאודרופ (41) סיים להתגלח על הזקן של ברונדבי והחל להזכיר את הגאון הדני ההוא: מבריק, מקורי, ווינר. לאודרופ סתם את הפה למבקריו וסחף את ברונדבי לדאבל נוצץ, תוך שילוב של כדורגל טכני ואטרקטיבי. אפילו ההדחה במוקדמות ליגת האליפות, אחרי קרב עיקש מול אייאקס, לא הורידה את מפלס ההתלהבות מהמאמן של ברונדבי. עכשיו, ממש כמו בקריירת המשחק שלו, לאודרופ כבר מסמן את המטרה הבאה: הכרה אירופית. הגאון הדני יודע שהדרך לשם עוברת בגביע אופ"א, גם אם זה אומר שצריך לדרוך על מכבי פ"ת והלוזונים בשלב הבתים.
הדאבליסט הנצחי
העולם נפל בקסמו של מיכאל לאודרופ במונדיאל 1986 במקסיקו. לאודרופ הצליח להתבלט גם במונדיאל הקוסמים ההוא, משימה לא פשוטה בטורניר בו שיחקו גם דייגו מראדונה, זיקו, אנצו שיפו, אנצו פראנצ'סקולי, הוגו סאנצ'ז ומישל פלאטיני. בעזרתם של מולבי, אלקיאר, יינסן, לרבי, ארנסן, ייספר ומורטן אולסן, לאודרופ ודנמרק הפכו לאימפריית כדורגל עולמית. אי אפשר היה שלא להתאהב בשליטה האבסולוטית בכדור של לאודרופ, בראיית המשחק והחכמה, בשילוב של מהירות ורגל מסיימת של חלוץ.
לאודרופ ערך בגיל 17 את הופעת הבכורה שלו בברונדבי, בדרך להפוך את הצהובים-כחולים לשם דבר בכדורגל האירופי. חצי שנה אחר כך הגיע הזימון לנבחרת הבוגרת של דנמרק ובקיץ 1983, כשהוא בן 19 בלבד, החליטה יובנטוס להמר עליו, רכשה אותו ושלחה אותו להתחשל בלאציו לשנתיים. כשחזר הדני לטורינו, הוא סיפק ארבע עונות מצוינות לצדו של מישל פלאטיני, עם אליפות אחת ב-1986 ו-35 שערים ב-151 משחקים.
לאודרופ, ששיחק לעתים כקשר ולעתים כחלוץ, לא צלח את הבניה מחדש של הגברת הזקנה, שראתה איך נאפולי ומילאן גונבות לה צלחות ועבר לברצלונה, שם הגיע להישג הגדול ביותר בקריירה שלו - זכיה בגביע אירופה לאלופות ב-1992.
דווקא באותה עונה, שהיתה הטובה ביותר שלו בברצלונה, פיספס לאודרופ הזדמנות להיות שותף להישג הגדול ביותר של נבחרת דנמרק, זכייה באליפות אירופה. ריב מתוקשר עם המאמן ריצ'רד מולר נילסן, לימים האיש שטיפח כשרונות כמו כפיר אודי ופיני בלילי בארץ הקודש, גרם לו להחמיץ את יורו 92', בו הפתיעה דנמרק את כל אירופה.
כשהוא נושק לגיל 30, חלה ירידה טבעית במהירות הפריצה שלו. שחקנים אחרים היו עוברים לקבוצות בינוניות ומנסים לשמור על כבודם עד לפרישה, אבל לאודרופ, בהשראת מאמנו בברצלונה, יוהאן קרויף, ירד אחורה לקישור ובתחילת שנות התשעים הפך לפתע לאחד מעושי המשחק הטובים בעולם. מסירות עומק מדודות ובישולים לחריסטו סטויצ'קוב ולרומאריו ב"דרים-טים" שבנה קרויף בקטלוניה, הפכו את לאודרופ לאחד מהשחקנים המוערכים ביותר באירופה בכלל ובספרד בפרט. בגמר האלופות של 1994, הוא התייבש על הספסל של קרויף (0:4 למילאן) בשל מאבקי אגו מיותרים ובקיץ שלאחר מכן הוא הדהים את תושבי בירת קטלוניה, כשהחליט לעבור דווקא ליריבה השנואה, ריאל מדריד.
שוב היה נדמה שלאודרופ כבר מעבר לשיא. העברתו לא יצרה את ההדים השליליים להם זכה לואיס פיגו כשעשה את אותה דרך, אבל אחרי המפגש שלו מול ברצלונה התברר שוב שמספידיו של לאודרופ טעו. שנה בלבד לאחר שהביס עם ברצלונה את ריאל 0:5, עם בישול בלתי נשכח לשער של רומאריו, שיחזר לאודרופ את התוצאה בצד השני. בחמישיית הנקמה של מדריד הוא בישל אחד לאיבן זאמורנו ואת העונה הוא סיים עם אליפות גדולה.
ב-1996 הוא נסע ליפן כדי לעשות עוד קצת כסף לפני הפרישה ושיחק שם רק 16 משחקים. את עונת הפרישה החליט להעביר באייאקס, הקבוצה שרצתה אותו עוד בתחילת הקריירה. השמועות מספרות שההולנדים כל כך חשקו בו, עד שהיו מוכנים ללכלך ידיים בעסקה מפוקפקת, שכללה את רישומו בקבוצה בוסנית, על מנת להלבין כספים ולחסוך כמה גילדנים. זה לא הפריע ללאודרופ לסיים את הקריירה הפעילה כשחקן עם (עוד) דאבל גדול ו-0:5 על איינדהובן בגמר הגביע, כשהוא מבשל שני שערים.
כל ההישגים הללו הפכו את לאודרופ לאגדה בחייו, למרות שתמיד הקפיד לשמור בקנאות על חייו הפרטיים, דבר שלא הקל על התקשורת הדנית. גיפלה טורסן, כתב "אקסטרא-בלאדט", אחד היומונים הגדולים בדנמרק: "הוא השחקן הכי גדול שהיה כאן ומעבר לכך, מעריכים אותו גם בתור בן-אדם שקט ואמין". על פי טורסן, למרות זכייתו של ריצ'ארד נילסן באליפות אירופה ב-92', דווקא לאודרופ יצא המנצח מהעימות לאורך זמן, כי "אנשים לא אוהבים את נילסן כאן. היו לו בעיות גם עם שחקנים אחרים והוא לא הוכיח את עצמו כמאמן מעבר לאותה זכייה".
המאמן הבא של הנבחרת?
לאודרופ החל את קריירת האימון שלו לאחר הפרישה באותה עונה בלתי נשכחת באייאקס. הוא מונה כמעט מיד להיות עוזר המאמן של מורטן אולסן בנבחרת ואף ביקר עם דנמרק במפגש הפלייאוף הכפול של מוקדמות מונדיאל 2002. אולסן, חברו ל"נבחרת הדינמיט" של פעם, שיבח אותו אז: "רוב השחקנים שלנו משחקים מחוץ לדנמרק ומיכאל מכיר ויודע איך לעבוד איתם. השחקנים מאוד מעריכים אותו והוא בוודאי גם יוסיף מהניסיון הרב שלו". דנמרק עלתה למונדיאל, הדיחה את האלופה צרפת משלב הבתים וכשלה בשמינית הגמר מול אנגליה (3:0). לאודרופ החליט לעזוב ועבר לברונדבי, כדי לעבוד לראשונה בתור מאמן ראשי.
לכאורה, אין קבוצה מתאימה ללאודרופ מאשר ברונדבי, שם הוא החל את הקריירה, אבל רבים חששו שהמשימה תהיה גדולה עליו, ללא שפשוף של ממש. ברונדבי היא ענקית דנית וקבוצת נחשבת גם באירופה, ולאודרופ הגיע אליה אחרי עונת אליפות. בעונתו הראשונה הוא זכה עם הצהובים-כחולים בגביע והעביר את האליפות לפ.צ. קופנהאגן בדקה ה-93 של המחזור הלפני אחרון, אחרי הפסד 1:0 במשחק העונה. גם את העונה שלאחר מכן הוא סיים באותו מקום, כשקופנהאגן שוב חוגגת אליפות. פתאום לאודרופ החל לספוג ביקורת, אבל בעונה שעברה הוא הצליח סופסוף לשבור את הקרח והשתיק את כל הפרשנים עם דאבל מרשים.
הקסם המחודש של לאודרופ כמאמן קישר את שמו כיורש עתידי לאלכס פרגוסון במנצ'סטר יונייטד. ואם זה לא יקרה, סביר להניח כי הגאון בן ה-41 יהיה מאמן נבחרת דנמרק, אחרי שהסקנדינבים לא הצליחו להעפיל למונדיאל וסיימו את הבית המוקדם במקום השלישי. מבחינת המאמן העכשווי, מורטן אולסן, שצפוי להתפטר בעוד כחודש, אין יורש מתאים מלאודרופ. גם שאר הדנים מסכימים איתו. "רוב הציבור חושב שהוא צריך לקחת את הג'וב", מגלה טורסן. "לאודרופ כבר שימש כעוזר והוכיח השנה שהוא גם מאמן טוב".
"מכבי פ"ת יריבה חזקה"
גם אם מכבי פ"ת לא תנצח ביום חמישי, הצופים במשחק יחזו ככל הנראה בכדורגל אטרקטיבי. "ברונדבי משחקת את הכדורגל הכי יפה בדנמרק", מספר טורסן. "היא משחקת מהר, התקפי מאוד, עם הרבה מסירות. יש לה את האופי של מיכאל".
יוהן אלמנדר, שיעבור כנראה לוויגאן אתלטיק האנגלית בחלון ההעברות שיפתח בינואר (תמורת 5 מיליון ליש"ט), הוא השחקן עליו מתבססת ההתקפה של ברונדבי. מדובר בגירסה הרבה יותר פיזית ומעט פחות טכנית של לאודרופ, מעין קשר-חלוץ שיודע לעשות הכל. אלמנדר לא בשיאו במשחקים האחרונים, אבל הגנת פתח תקוה תצטרך לשים עליו עין. שחקן נוסף חשוב בפאזל ההתקפי הוא החלוץ מורטן סקובו (או סקולבול בהגה הדנית), מלך שערי הקבוצה, שנמצא בספק למשחק ביום חמישי.
על מכבי פתח תקוה, הודה לאודרופ, הוא לא יודע יותר מדי, אבל הוסיף כי "מי שהדיחה את פרטיזן בלגרד, עם ניצחון משכנע כל כך, היא יריבה חזקה. אנחנו צריכים לפחות ניצחון ותיקו במשחקי הבית שלנו בשלב הבתים באופ"א, ולפחות תיקו אחד בחוץ". את הניצחון הביתי שעליו לאודרופ מדבר, הוא ירצה להשיג כבר במשחק הראשון שלו בשלב הבתים באופ"א, נגד מכבי פ"ת. מבחינתו, מדובר רק בתחנה בדרך לצמרת הכדורגל האירופי.