מחממים את הפרקט: סיאטל סופרסוניקס

סיאטל לא יכולה היתה להגיע ליותר בעונה שעברה. 52 נצחונות, סדרת פלייאוף נפלאה מול סקרמנטו וקרב אכזרי עם סן אנטוניו, האלופה שבדרך, סגרו מצוין את עידן נייט מקמילן. המאמן, ששיחק בקבוצה לאורך כל הקריירה, חצה את הכביש ליריבה האזורית מאורגון. בלעדיו, זה יהיה הרבה יותר קשה.

עשו צחוק מהתחזיות המוקדמות, שניבאו לסוניקס מקום טוב בין נמושות הליגה. נייט מקמילן יצר תלכיד מנצח והעובדה שחצי קבוצה הייתה בשנת חוזה לא הזיקה. סיאטל התחילה חזק מאוד, טיפה נחלשה בהמשך אבל זה הספיק למקום הראשון בבית הצפון מערבי. בפלייאוף הסוניקס עברו את סקרמנטו עם 1:4 והצגה של ג'רום ג'יימס ונכנעו לספרס (האלופה שבדרך) ב-6 משחקים, לאחר קרב עיקש.

באו: ריק ברונסון ומיקי מור (מהקליפרס) ויוהאן פטרו (רוקי צרפתי).

עזבו: אנטוניו דניאלס, ג'רום ג'יימס והמאמן נייט מקמילן.

חמישיה: לוק רידנאור, ריי אלן, רשארד לואיס, רג'י אוונס, ניק קוליסון.

ספסל: ברונסון, רונלד "פליפ" מאריי, דמיאן ווילקינס, ולדי רדמנוביץ', דני פורטסון, מור, פטרו, ויטאלי פוטפנקו ורוברט סוויפט.

מאמן: בוב וויס.

עם 8 שחקנים ומאמן עם חוזה גמור ובעלים קמצן, האוהדים בסיאטל התעניינו בעיקר במי נשאר ומי לא. בסופו של דבר, הנזק לא כל כך נורא. רק שני שחקנים עזבו: ג'רום ג'יימס\ שלא נתן כלום בעונה הרגילה, והרכז המחליף המצוין אנטוניו דניאלס, שחתם בוויזארדס. האבידה הגדולה ביותר היא המאמן מקמילן, שעשה לעצמו שם בשנה שעברה וקיבל חוזה ענק בפורטלנד. גם העוזר הראשי של מקמילן, דווין קייסי, עזב כדי להיות המאמן הראשי במינסוטה. את מקמילן יחליף בוב וויס, עוזר נוסף וותיק שנמצא 12 שנים במועדון ונחשב לאדם נוח ואהוב על השחקנים, בעיקר על הכוכב הגדול ריי אלן. לפני שהפך לעוזר נצחי וויס שימש גם כמאמן ראשי בסן אנטוניו, באטלנטה ובקליפרס.

מבחינת מצבת השחקנים מעט מאוד השתנה. אלן הוא הכוכב הגדול, רשארד לואיס הוא הסגן והשנה ניתן לצרף גם את לוק רידנאור לרשימת הכוכבים של הסוניקס. הרכז החכם והיעיל נכנס לשנה השלישית שלו וצפוי רק להשתפר. מסביב לשלישייה הזאת יש לוויס את אחד הסגלים העמוקים בליגה. לא פחות משבעה נגרים עם קבלות ייאבקו על מקום בחמישיה בשתי עמדות הפנים: אוונס (מהריבאונדרים הטובים בליגה), קוליסון המבטיח, פורטסון, סוויפט, מור, פוטפנקו שחוזר מפציעה והרוקי האלמוני פטרו, שמפתיע לטובה במשחקי ההכנה. גם רדמנוביץ' יכול לשחק כפאוור פורוורד. זה מבטיח שגם השנה הגבוהים של הסוניקס יילכו חזק על כל ריבאונד וירביצו לכל מי שמתקרב לצבע, בלי להתחשבן על פאולים.

וויס מחזיק על הספסל גם כמה שחקני חוץ מוכשרים: רדמנוביץ' מסוגל לצלוף שלשות בקצב מטורף, ווילקינס, שהרשים מאוד בסוף העונה שעברה כשרשארד לואיס נפצע והסוניקס החליטו להשוות הצעה של מינסוטה עליו ולתת לו חוזה ל-5 שנים, ומאריי היה נפלא לפני שנתיים כשאלן נפצע\ אבל מאז כמעט לא קיבל צ'אנסים. רק בעמדת הרכז עלולה להיות לוויס בעייה. ברונסון לא נראה כמו מחליף ראוי לדניאלס וייתכן שוויס ישתמש בדקות המנוחה של רידנאור בהרכב נטול פוינט גארד. כך הוא גם ייתן לווילקינס ומאריי יותר דקות, שמגיעות להם.

מקמילן בחר בכסף הגדול של הבלייזרס, אבל ייתכן שאם הבעלים הווארד שולץ היה מראה נכונות לחזק את הקבוצה בשחקן פנים דומיננטי המאמן היה נשאר בקבוצה שבנה, במקום לבנות מהתחלה בפורטלנד. התחושה שעם הבעלים הנוכחי הקבוצה לא יכולה להתקדם לשום מקום, מעיבה על האווירה. במקום להתקדם ולהפוך למועמדת לגיטימית לאליפות, סיאטל רק רוצה לדרוך במקום. על פי רוב התוצאה במקרים הללו היא נסיגה לאחור. גם העונה סיאטל מחזיקה באחד הסגלים הזולים בליגה, ורוב הפרשנים שוב לא רואים את הסוניקס בפלייאוף. רק שהפעם, לאור ההפתעה בעונה שעברה, הם אומרים זאת בלחש.

בטח לא ידעתם ש:

ג'רום ג'יימס הגדיר מחדש את המושג מאמץ מרוכז. ההגיון שלו היה פשוט: למה להתאמץ בכל שנת החוזה אם אפשר להתאמץ רק בסידרת פלייאוף אחת? אז בעונה הרגילה ג'יימס הסתפק ב-4.9 נקודות, 3 ריבאונדים ו-1.39 גגות למשחק ובסידרה מול סקרמנטו בסיבוב הראשון הוא קפץ ל- 17.2 נקודות, 9.4 ריבאונדים ו- 2.2 גגות. דאנקן והספרס החזירו אותו למציאות בחצי גמר המערב, אבל זה הספיק כדי לקבל מאייזיאה והניקס חוזה של 30 מיליון דולר ל-5 שנים.

מטרה:

כאמור, לדרוך במקום. גם ירידה קלה לקצת פחות מ-50 נצחונות תתקבל בברכה.

תסריט אופטימי:

לא חסרים כובעים ולא חסרים פרשנים שיאכלו אותם. סיאטל שוב מפתיעה ועוברת את דנבר בדרך לראשות הבית. דמיאן ווילקינס מרשים עד כדי כך שהסוניקס מוכנים לוותר על רשארד לואיס ולהביא שחקן פנים רציני בטרייד. בפלייאוף סיאטל שוב נעצרת בסיבוב שני, אבל הפעם עם תחושה שבשנה הבאה אפשר יותר.

תסריט פסימי:

לפעמים גם פרשנים צודקים. ריי אלן מרוצה מהחוזה ומתוסכל מכל השאר, ההתלהבות של שנה שעברה דועכת, וויס זה לא מקמילן וסיאטל צונחת אל 35 נצחונות ורחוק מהפלייאוף.

גזר דין:

תכינו את הכובע, כי ההימור הוא שלא יהיה פלייאוף בסיאטל. פחות מ-40 נצחונות.