הג'נרל מנג'ר האגדי ג'רי ווסט שם את הגריזליס על המפה. אחרי שהפך אותם לקבוצה של 50 ניצחונות, החל לבצע מספר לא מבוטל של מהלכים תמוהים, שגם סדקו את תדמיתו כמנהל-קוסם וגם תקעו את ממפיס. למרות זאת, התקשורת האמריקאית ברובה ממשיכה לעשות לו כבוד, בהנחה שהוא כנראה יודע מה שהוא עושה. אבל אם בבית"ר ירושלים לא זוכרים חסד נעורים לאלי אוחנה, למה שווסט יזכה ליחס שונה? בכל מקרה, הלוגו האריך את החוזה שלו ויישאר במועדון בשלוש העונות הקרובות.
עוד בוואלה!
טיפול קוסמטי
מה עשו בעונה שעברה?
אחרי פתיחה של 7:5, בראון הודיע על פרישה מסיבות בריאותיות (שמועות דיברו על משבר אמון עם שחקניו), ובמקומו צעד הצאר, מייק פראטלו, תלמידו של יובי ומי שהחליף אותו באימון האטלנטה הוקס, אי שם בשנות ה-80 הרחוקות. זה הספיק למקום השמיני במערב, ולסוויפ שני ברציפות בפלייאוף, הפעם מול פיניקס.
באו: אדי ג'ונס (ממיאמי), דיימון סטודמאייר (מפורטלנד), בובי ג'קסון (מסקרנמטו) והאקים וואריק (בחירה 19)
הלכו: ארל ווטסון, סטרומייל סוויפט, ג'יימס פוזי, ג'ייסון וויליאמס, בונזי וולס
חמישייה: סטודמאייר, ג'ונס, שיין באטייה, פאו גאסול, לורנזן רייט
ספסל: מייק מילר, ג'קסון, וואריק, ג'ייק צקאדיליס, בריאן קרדינל, דאנטה ג'ונס ואנטוניו ברקס
מאמן: מייק פראטלו
מה נסגר איתם?
השיטה של פראטלו הפכה את הגריזליס לאחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה. ממפיס דורגה רביעית בספיגת נקודות (91.1) ושישית באחוזים מהשדה של היריבה (43.2). בעונה הקרובה שום דבר לא צפוי להשתנות, ונראה הרבה חילופים, הרבה רוטציות, מעט דקות לשחקני החמישייה, ומאמץ בהגנה של כולם. קטגוריית הריבאונד טעונה שיפור, שכן ממוצע 39 הכדורים החוזרים שלהם השאיר אותם לסחוב את כל הליגה על הגב אשתקד.
פראטלו הוכיח את עצמו לא רק כצאר, אלא גם כדיקטטור לא קטן, כשהרחיק את בונזי וולס מהקבוצה ומהאולם במהלך הפלייאוף. אמנם וולס כבר בסקרמנטו, וחצי סגל התחלף, אבל הקונספט נותר זהה, ולכל שחקן יש מחליף. בעמדת הרכז יפתח סטודמאייר, שלפני שהתעורר בדיוק בזמן בשביל החוזה החדש כבר נחשב לשחקן גמור. מאחוריו מתייצב בובי ג'קסון האהוב, שיודע לשחק גם בעמדה מספר 2. השוטינג גארד הפותח הוא אדי ג'ונס, ויגבה אותו מייק מילר. ג'ונס צולל בהתמדה בעונות האחרונות כמעט בכל הקטגוריות הקיימות, אבל מצפים ממנו להיות האופציה הראשונה בהתקפה מהקו האחורי. בסך הכל, מדובר ברביעייה שיודעת לשמור (ג'קסון וג'ונס), כמו גם לצלוף מרחוק (כל הארבעה).
את הקו הקדמי מפאר רק אדם אחד, פאו גאסול. הקטלאני החמיץ בעונה שעברה 26 משחקים בגלל פציעה, אבל נח בקיץ, לא שיחק במדי נבחרת ספרד באליפות אירופה, ונראה מוכן לעונה. אם המאמן לא יעצור בעדו (לא חצה את 32 הדקות בממוצע בשתי העונות האחרונות), גאסול יכול וצריך להפוך לשחקן של 20 ו-10, אבל אמרנו את זה גם בעונה שעברה. בכל מקרה, הוא האופציה הראשונה בהתקפה, ואחד הפורוורדים היעילים בליגה. הרוקי וואריק נחשב לשחקן אתלטי עם פוטנציאל, אז כנראה שגם הוא ייתן כמה דקות טובות בעמדה מספר 4.
באטייה וקרדינל הם האופציות המרכזיות בסמול פורוורד, אבל התרומה שלהם היא בעיקר בתחום ההנפלדי, שאינו מתבטא בסטטיסטיקה. מלחמה, הגנה וחוכמת משחק הם בטוח יתנו. לורנזן רייט פותח כשחקן הציר. אחרי שהענק צעק מתחת לכל עץ רענן כמה שהוא מעוניין בטרייד, ג'רי ווסט הזמין אותו למשרד ועשה כמה טלפונים לג'נרלים מנג'רים אחרים, בזמן שרייט נכח בחדר. הבחור המגודל הבין כמה ביקוש יש לו, או יותר נכון אין לו, נרגע והחל להתכונן לעונה. בהתחשב בכך שסטרומייל סוויפט עבר ליוסטון והמחליף היחידי שלו הוא צקאדיליס, מצפים מרייט לתת תרומה סולידית של 10 ו-10 לפחות. את הבעיות הוא ישים בצד, כדי להבטיח חוזה חדש בקיץ הבא.
הבעיה בסגל של הגריזליס היא שמלבד גאסול והרוקי וואריק, כל השחקנים נמצאים בקו ירידה מתמיד - מי בגלל גיל (סטודמאייר וג'ונס), מי בגלל פציעות (ג'קסון) ומי בגלל מחסור בכשרון (כל השאר). ככה לא בונים קבוצה מצליחה.
בטח לא ידעתם ש:
בעונה שעברה לא פחות מ-10 שחקנים (!) בילו מעל 20 דקות בממוצע על הפרקט, כאשר רק שלושה, גאסול (32), באטייה (31.5) ומילר (30), חצו את גבול ה-30.
מטרות ותסריטים
מטרות:
קודם כל פלייאוף. עונה טובה של וואריק תוכיח שפיספוסי הדראפט האחרונים של ווסט (דרו גודן, דאנטיי ג'ונס וטרוי בל שכבר נופה) היו מקריים.
תסריט אופטימי:
גאסול נותן עונה גדולה, הקו האחורי יורה מה-3, ההגנה חונקת והספסל עוזר להתיש את היריבות בדרך למקומות 6-8 במערב.
תסריט פסימי:
סטודמאייר לא שומר ולא מוסר, לאדי ג'ונס לא איכפת, ועם ההפסדים מגיעות התלונות על דקות המשחק. 33-35 ניצחונות לא מספיקים בשביל פלייאוף.
גזר דין:
התוספות של סטודמאייר (17 מיליון לארבע שנים) וג'ונס (30 מיליון לשנתיים) מצטרפות לחוזים של קרדינל (36 מיליון לשש שנים), מילר ובאטייה (42 מיליון לשש שנים כ"א) בקיץ הקודם. בזבוז משווע של כספים בעידן של תקרת שכר. לממפיס יהיו מעט יותר מ-10 מיליון דולר לבזבז בעוד שני קיצים, אבל עד אז תקרת הזכוכית שלה נותרה כשהייתה המקומות האחרונים בשמיניית המערב, והליכה לים אחרי הסיבוב הראשון. העונה גם זה לא יקרה.