מחממים את הפרקט: פיניקס סאנס

בעונה שעברה הפכה פיניקס לבייבי של הליגה, עם כדורסל מהיר ומתוחכם. בקיץ עברה הקבוצה מיני-מהפיכה וקיבלה גם בשורה מרה בדמות פציעה רצינית של אמארה סטודומאייר, שיחזור ככל הנראה רק לאחר פגרת האולסטאר. נותר לראות עד כמה תשפיע הפציעה על הקבוצה ואיך יסתדר איתה קואץ' מייק ד'אנטוני.

מה הם עשו בעונה שעברה:

עם שריקת הפתיחה של העונה, התחילה פיניקס לרוץ ולרוץ, ועקפה את כל הליגה מימין בדרך ל-62 ניצחונות. סטיב נאש, שהגיע מדאלאס, קיבל את תואר ה-MVP, אחרי שחילק 11.5 אסיסטים לערב. אמארה סטודמאייר הפך בעונתו השלישית לכוח התקפה בלתי ניתן לעצירה וסיים עם ממוצע של 26 נקודות למשחק. כל שחקני החמישייה של פיניקס נתנו עונות קריירה, וזאת הרבה בזכות ניהול המשחק וחלוקת הכדורים של נאש. בפלייאוף זה הלך יותר קשה, אבל פיניקס הצליחה לעבור את דאלאס ללא ג'ו ג'ונסון וקוונטין ריצ'רדסון, שפשוט נעלם. נגד סן-אנטוניו, בגמר המערב, זה לא הספיק, ולמרות סדרה גדולה של אמארה (35 נקודות למשחק מול דאנקן), הפסידה פיניקס בחמישה משחקים.

באו: ראג'ה בל, קורט תומאס, בראיין גרנט, ג'יימס ג'ונס, בוריס דיאו, אדי האוס

הלכו: ג'ו ג'ונסון, קוונטין ריצ'רדסון וסטיבן האנטר (וסטודמאייר לחצי עונה)

חמישייה: נאש, ראג'ה בל, ג'יימס ג'ונס, שון מריון, קורט תומאס (אמארה יוריד את ג'ונס לספסל, אחרי שיחלים)

ספסל: בראיין גרנט, ג'ים ג'קסון, ליאנדרו ברבוסה, בוריס דיאו, אדי האוס

מאמן: מייק ד'אנטוני

למרות עונה מזהירה ופלייאוף ראוי לשמו, בפיניקס החליטו לעשות שינויים בקיץ. הראשון שהלך היה קוונטין ריצ'רדסון, שנעלם לכל אורך הפלייאוף והתגלה כשחקן מוגבל, שלא יכול ליצור לעצמו זריקה. במקומו הגיע בטרייד קורט תומאס, הסנטר הלא מוערך של הניקס, כדי לתת עוד כוח מתחת לסלים. בנוסף, הוא יעביר את אמארה מעמדת הסנטר, בה שיחק בעונה שעברה, לעמדת הפאוואר-פורוורד, עמדתו הטבעית. גם שון מריון היה אמור לשוב לעמדתו הטבעית, כסמול-פורוורד. כולם היו מרוצים.

ואז הגיע הטרייד של ג'ו ג'ונסון. ברגע של אי-שפיות זמנית ביקש הגארד לעזוב את פיניקס ולחתום באטלנטה החלשה, כדי לקבל תפקיד ראשי יותר בקבוצה ואף לשחק כרכז. פיניקס לא הסכימה לשלם לו 70 מיליון לחמש עונות, ושלחה אותו להוקס בלית ברירה תמורת בוריס דיאו, גארד דפנסיבי, פלוס שתי בחירות דראפט מהסיבוב הראשון. פיניקס לא נחה והחתימה את ראג'ה בל מיוטה, את בראיין גרנט ואת ג'יימס ג'ונס. היא הפכה לקבוצה עמוקה יותר, עם הגנה חזקה יותר, שעדיין יכולה לרוץ, אבל גם להרביץ. אם בזה היה מסתיים הקיץ של השמשות, דיינו, אלא שאז קרתה טרגדיה.

יומיים לאחר שאמארה חתם על חוזה ל-6 שנים תמורת 72 מיליון דולר (שיתחיל רק מ-2006/7), הוא נפצע, נותח ונודע שהוא ייעדר למשך ארבעה חודשים. בנוסף, הניתוח שעבר זהה לזה שעברו כריס וובר ופני הארדוויי, שלא הצליחו לחזור להיות השחקנים שהם היו לפני הפציעה. אלא שאמארה צעיר יותר ובריא, ובפיניקס אופטימיים שהוא יוכל לחזור לעצמו (ג'ייסון קיד עבר ניתוח דומה וחזר להיות מכונת אסיסטים). לאחר הפציעה, השתנו לגמרי פניה של פיניקס, והיא הפכה לקבוצה שצריכה לבנות על ראג'ה בל, ג'יימס ג'ונס וברבוסה. הם ימשיכו לרוץ, ויקוו שגרנט ותומאס ימלאו חלק מהחלל בפנים וישמרו על מאזן סביר עד חזרתו של הסטאד. דבר אחד עובד לטובתם: מתוך 35 המשחקים הראשונים בעונה, פיניקס תשחק 23 בבית. זה יאפשר להם לרוץ, לא להתעייף יותר מדי ולשמור כוחות להגעתו של אמארה.

בטח לא ידעתם ש:

בחצי גמר המערב בעונה שעברה התמודד נאש מול קבוצתו לשעבר, דאלאס, אותה עזב בחוסר רצון. בשני המשחקים הראשונים הוא היה יציב, עם 17 נקודות, 13 אסיסטים ו-4.5 ריבאונדים. אבל בארבעת המשחקים הבאים הוא ממש התעלל באיש שהחליף אותו, ג'ייסון טרי. במשחק מספר חמש הוא צבר טריפל דאבל, ובמפגש הבא התעלה על עצמו, עם 39 נקודות, 12 אס' ו-9 ריבאונדים. במהלך ארבעת המשחקים האלה הממוצעים של נאש היו 37 נקודות, 11.5 אסיסטים, 7 ריבאונדים.

מטרה:

בשלב הראשון פלייאוף, למרות הפציעה של אמארה. אליפות, לאחר שהוא יחזור.

תסריט אופטימי:

פיניקס הופכת לאינדיאנה של העונה שעברה. כל השחקנים ילחמו ויתנו הגנה, ואז סטודמאייר יחזור ויראה לכולם מאיפה משתינה השמש. מקום רביעי בסוף העונה, יתרון ביתיות, ומפגש חוזר עם סן-אנטוניו, שבו, כמובן, יגיע הניצחון. ואז אליפות.

תסריט פסימי:

נאש יכרע תחת העומס, יפצע, פיניקס תישאר ללא מנהיג. סטודמאייר לא יחזור לעצמו אחרי הפציעה, ופיניקס תראה את הפלייאוף מהבית.

גזר דין:

הסאנס יתעלו בלי סטודמאייר, אבל יתקשו מול הספרס בלי יתרון ביתיות, למרות שאם הברך תחלים כמצופה, אז אפשר יהיה לתת פייט על התואר.