אחרי הניצחון על טורונטו, יעמוד בפני מכבי תל אביב ביום חמישי אתגר קשה יותר. בעוד בטורונטו יש כוכב אחד, כריס בוש, ועוד כמה שחקני משנה סבירים, אורלנדו מג'יק מציגה ארסנל מרשים בהרבה. היא נהנית משני אתלטים גדולים, בדמותם של דוויט הווארד וסטיב פרנסיס, פלוס הניסיון והחוכמה של גרנט היל. גם הספסל לא רע, ובסך הכל מדובר בקבוצה שקרוב לוודאי תיאבק על מקום בפלייאוף במזרח, ותערים קשיים רבים על החבורה של פיני גרשון.
אל תפספס
טיפול קוסמטי
מה עשו בעונה שעברה:
פתחו חזק, אבל יצאו מתמונת הפלייאוף אחרי שהג'נרל מנג'ר הקודם, ג'ון וויסברוד, שלח את קטינו מובלי לסקרמנטו בשביל דאג כריסטי. פרנסיס זעם ואיבד את החשק, כריסטי תקף את ההנהלה והקבוצה איבדה גובה, בדרך החוצה מהשמינייה הראשונה.
באו: קיאון דולינג. בו אאוטלו ורובן בומצ'ה בומצ'ה
הלכו: קית' בוגאנס ודאג כריסטי
חמישייה: פרנסיס, דשון סטיבנסון, היל, הווארד, קלווין קייטו
ספסל: ג'אמיר נלסון, דולינג, הידו טורקוגלו, פט גריטי, סטייסי אוגמון, טוני באטי ובומצ'ה בומצ'ה
מאמן: בריאן היל
מה נסגר איתם?
וויסברוד, איש הוקי במקור, היה הג'נרל מנג'ר במשך פחות משנתיים, ובמהלכן הספיק להרוס את כל היסודות של הקבוצה - לפני שפוטר. גם המאמן ג'וני דיוויס לא סיים את העונה הקודמת, ומי שמתחיל את העונה החדשה על הקווים הוא בריאן היל, מאמן מוערך מבחינה טקטית, אבל ידוע קצת פחות ביכולתו לתקשר עם כוכבים (הוא אחת הסיבות ששאקיל נטש ללוס אנג'לס, בקדנציה הראשונה של היל במג'יק) ולאלתר תוך כדי משחק.
אחד הסיפורים המעניינים של הקיץ הייתה ההחלטה של הבחירה ה-11 בדראפט והראשונה של המג'יק, פראן ואסקז, שהוא נשאר בספרד (חתם בג'ירונה המתחזקת לארבע שנים. מעניין כמה מהם הוא יישאר שם?) ולא עושה את הקפיצה ל-NBA. הבחור נלחץ וטען שהוא לא יוכל להתקדם אם יצטרף בשלב זה לקבוצה. באורלנדו הובכו כהוגן וכעסו. טענו שואסקז לא היה כן איתם, ושלו היו יודעים שיש סיכוי שהוא לא יגיע - היו בוחרים מישהו אחר. אז נשאלת השאלה למה לא לקחו את דני גריינג'ר כדי לגבות את היל מהספסל.
בעונה שעברה ההתקפה של המג'יק דורגה בעשיריה הראשונה, אבל שלישית מהסוף בהגנה, והטרייד שהביא את כריסטי לא שינה את קצב ספיגת הנקודות במאום. היל הוא מאמן של הגנה. אם הוא יצליח לשכנע את חניכיו לעשות כמה עצירות תוך כדי משחק, זה יכול להיות הגורם שישדרג את המג'יק, כי התקפה הם יודעים לשחק. אבל בהתחשב בכך שרק מעטים משחקני המג'יק ידועים כשומרים מצטיינים, ובעובדה שהחיזוק היחידי שהגיע לקבוצה הוא הרכז קיאון דולינג (10 מיליון לשלוש שנים), הקבוצה לא אמורה להשתפר בצורה דרמטית.
דולינג אמור היה להילחם עם נלסון על עמדת הרכז הפותח, כשפרנסיס יזוז להיות שוטינג גארד,במטרה שהאחרון יפסיק לתקוע את המשחק עם הכדרורים המיותרים שלו לאורך 24 השניות. אבל אז בריאן היל החליט שפרנסיס יישאר רכז, מה שמשאיר את נלסון ודולינג על הספסל במאבק מר על עמדת הרכז המחליף, כשבעמדת הסקנד גארד פותח סטיבנסון הבינוני.
הקאמבק של גרנט היל היה מוצלח מאוד בעונה שעברה (וכל הקוראים מתבקשים להקיש במהרה במהרה על עץ). הוא הצליח להישאר בריא ולהעמיד ממוצעים מפתיעים של 19.7 נקודות (51 אחוזים מהשדה ו-82 מהעונשין), 4.7 כדורים חוזרים, 3.3 אסיסטים וחטיפה וחצי. אולסטאר לכל דבר. טורקוגלו יגבה את עמדות 2 ו-3 וינסה להיכנס לחמישייה, כשבעמדת הסנטר מחכים שלושה שחקנים מוגבלים שיחלקו ביניהם את הדקות קייטו, באטי ובומצ'ה בומצ'ה.
אבל עם כל הכבוד לכל מי שהזכרנו עד עתה, האיש של המג'יק הוא לא אחר מאשר שחקן השנה השנייה דוויט הווארד. הווארד, 2.11 מטר ו-120 ק"ג של קתוליות אדוקה, נבחר ראשון בדראפט 2004 הישר מהתיכון והוכיח כבר בעונת הרוקי שלו שהוא מספיק חזק ואתלטי כדי להפוך לכוח גדול בליגה. 12 נקודות ב-52 אחוזים מהשדה, 10 לוחות וגג וחצי למשחק - שורה טובה בהרבה משל קווין גארנט הרוקי וגם עדיפה על פני המספרים של אמארה סטודמאייר הרוקי. ההשוואה לשניהם מתבקשת, למרות שהם הרבה יותר זריזים ומוכשרים בצד ההתקפי, בעוד שהווארד הוא כוח מפלצתי, שיוביל את הליגה בריבאונדים למשך שנים רבות.
ברגע שההתקפה תהיה שם, הווארד יהיה פרנצ'ייז פלייר אמיתי. בעונה שעברה אמקה אוקפור אולי נבחר לרוקי העונה, ושחקן שנה ראשונה אחר, בן גורדון, קיבל את תואר השחקן השישי המצטיין, אבל אין ספק שהווארד הוא המוכשר מבין השלושה. הילד הטוב מאורלנדו צפוי לדפוק כל יום כרטיס של 16 נקודות ו-12-13 ריבאונדים, בהתחשב בכך שהעונה הוא לא צפוי להסתפק רק בנקודות קלות ממסירות לדאנק או מריבאונד התקפה. רק צריך לקוות שפרנסיס יודע שהוא אמור לתת לו את הכדור. בכל מקרה, על הווארד יקומו וייפלו הסיכויים של המג'יק להעפיל לפלייאוף במזרח הצפוף.
בטח לא ידעתם ש:
גרנט היל פתח ב-67 משחקים בעונה שעברה, אחרי שבארבע העונות הקודמות עשה זאת רק 47 פעמים סך הכל. רק שיהיה בריא.
מטרות ותסריטים
מטרה:
המג'יק חושבים פלייאוף, אבל הדבר הכי חשוב עבורם הוא להמשיך ולפתח את הנכס בשם הווארד.
תסריט אופטימי:
פרנסיס מפסיק לכדרר ומתחיל למסור, היל המאמן מצליח לשלב בהצלחה את נלסון ודולינג, גם לצידו של סטיבי, היל השחקן בריא ליותר מ-70 משחקים (טפו טפו טפו), והווארד משייף את היכולות ההתקפיות שלו בדרך לגדולה. 42-45 ניצחונות ומקום 6-8 במזרח.
תסריט פסימי:
כולם יודעים מה יכול לקרות לקרסוליים של גרנט היל, ואם פרנסיס יתקע את המשחק ואת ההתפתחות של הווארד, העונה הזאת תהיה ארוכה מאוד.
גזר דין:
יש סביב הקבוצה יותר מדי סימני שאלה מכדי לשבץ אותה בשמיניית הפלייאוף. אם הם לא הצליחו לעשות זאת בעונה שעברה, הם יתקשו העונה עוד יותר, כיוון שהיריבות רק הולכות ומתחזקות. הווארד עוד יהיה גדול, כך שהעתיד הרחוק יחייך יותר למג'יק.