מחממים את הפרקט: הטורונטו ראפטורס

ביום ראשון תתמודד הטורונטו רפטורס מול מכבי תל אביב. לכאורה, משחק בין הקבוצה הטובה באירופה לקבוצת NBA, אבל בפועל לא בטוח שטורונטו זכאית לתואר הזה. הרפטורס, נטולי וינס קרטר, יהיו העונה אחת הקבוצות החלשות בליגה. בהתחשב בעובדה שפארקר, באסטון וויצ'יץ' ושות' מתואמים יותר ומשחקים מספר שנים ביחד, ספק אם לקבוצה מהליגה הטובה בעולם יש יתרון משמעותי מול מכבי, פרט לביתיות.

מה הם עשו בעונה שעברה:
גם שלל המהלכים בקיץ שלפני בואו של סם מיצ'ל לא הצליחו להציל את הנציגה הקנדית היחידה מעוד עונה מבוזבזת, שבסיומה עמדו לזכותה 33 ניצחונות בלבד מול 49 הפסדים. המאמן החדש לא הסתדר עם מספר שחקני הרכב, בראשם וינס "לא תרמתי מאה אחוזים לקבוצה" קרטר, שעבר במהלך העונה לניו ג'רזי, וראפר אלסטון שהושעה למספר משחקים בגלל צרחות וטענות. דבר אחד חיובי כן יצא מהעונה הזו – כריס בוש קפץ מדרגה ונראה בדרך להתפתח לאולסטאר.

באו: מייק ג'יימס (מיוסטון), צ'רלי וילאנואווה (בחירה שביעית בדראפט), ג'ואי גרהאם (בחירה 16) וחוזה קלדרון (מטאו ויטוריה).

הלכו: ראפר אלסטון, דוניל מארשל

חמישייה: ג'יימס, מוריס פיטרסון, ג'יילן רוז, בוש ורפאל אראחו.
מחליפים בולטים: וילאנואווה, לורן וודס, ארון וויליאמס, אריק וויליאמס (מחלים מפציעה), אלווין וויליאמס (מחלים מפציעה), מאט בונר, גרהאם וקלדרון.

כבר לפני תחילת העונה הכריז הג'נרל מנג'ר רוב באבקוק על עונת בנייה. ג'יילן רוז ממש לא אהב את זה והחל לתקוף אותו דרך התקשורת. אין ספק, פתיחה מצוינת. אולי באבקוק לא היה אמור להגיד את זה במפורש, אבל לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שאין לראפטורס סיכוי להעפיל לפלייאוף השנה במזרח המשתפר.

אז למה כן אפשר לצפות העונה? כריס בוש צריך ויכול לממש את הפוטנציאל העצום שלו. בעיות המשמעת של מיצ'ל נפתרו כמעט בין ליל כאשר מייק ג'יימס הגיע לקבוצה על חשבונו של אלסטון. ג'יימס הוא תוספת ברוכה לקבוצה משתי סיבות עקריות: ראשית, חוזה שמתסיים עוד שנתיים, במקום החוזה ארוך טווח של אלסטון (עוד 5 שנים); שנית, מדובר בשחקן אינטליגנטי וחיובי שיכול להיות הדבק שהיה חסר על הפרקט ומחוצה לו. לצדו של ג'ימס, ג'יילן רוז ימשיך לדעוך לשלהי הקריירה שלו אבל ייתן מספרים מכובדים, ושני הרוקיס יקבלו הרבה זמן משחק ללמוד ולהתפתח. הבעיה כרגע היא ה-GM באבקוק, שלא מפסיק לעשות שטויות. את קרטר הוא שלח לנטס בתמורה לשלוש שקיות שוקו, ובדראפט היו לו שתי הזדמנויות לבחור את ג'ראלד גרין או דני גריינג'ר, והוא ויתר פעמיים. וילאנואווה הוא שחקן מוערך, אבל קשה למצוא סקאוט אחד שחושב שהוא שווה בחירה גבוהה יותר מ-17.

בכל מקרה, כשאין ניצחונות לדאוג להם ברקע, הרבה דברים חיוביים יכולים לקרות (אם רק מתעלמים מכך שהמטרה היא לנצח). עם הגישה הנכונה ובחירת דראפט גבוהה שנה הבאה, אולי באמת ייבנה כאן משהו. ואולי לא.

בטח רציתם לדעת ש…
כריס בוש התחיל את העונה עם ממוצעים צנועים של 13 ו-7. מאז שעזב קרטר, בוש נותן 19 ו-10 ומוסיף 1.6 חסימות לקינוח.

מטרות:
העדיפות הראשונה היא לפתח את בוש לשחקן הפנים הבא של המזרח, וכמובן לסגור איתו חוזה ארוך טווח בקיץ. שני הרוקיס בתוספת הפורוורד בונר ייהנו השנה מהרבה דקות משחק וצריכים לנצל את כולן כדי ללמוד ולהתפתח לשחקנים לגיטימיים. ג'יימס חתום לשנתיים בלבד, ולכן טורנטו צריכה לחשוב על פוינט גארד בקליבר הגבוה של הליגה, בין אם דרך הדראפט ובין אם בטרייד.

תסריט אופטימי:
בוש מתפוצץ עם מספרים אה-לה אמארה באיזור ה- 26 ו-12, ונבחר לאולסטאר. באבקוק מוכרז כגאון כדורסל, כשמתברר שהבחירות שלו בדראפט היו בול פגיעה. אין פלייאוף, אבל יש עתיד מאוד ורוד, עם קצת מזל בלוטרי.

תסריט פסימי:
בוש לא עולה מדרגה, והרוקיס מתגלים כשגיאה מוחלטת, בעוד ג'ראלד גרין זוכה בתואר רוקי העונה. מקום אחרון בליגה בהחלט אפשרי, מאחורי אטלנטה ושארלוט.

גזר דין:
חכו לשנה הבאה, העונה תרד לטמיון מבחינת מאזן אבל תהיה חיובית בהרבה מובנים אחרים. ובראשם בוש. ממוצע עונתי של דאבל דאבל יהפכו אותו לאחד מכוכבי העתיד, ומשם הדרך למעלה נראית קצרה יותר.