מחממים את הפרקט: אטלנטה הוקס

לאטלנטה יש דרישות גבוהות. לא הספיק להוקס להיות הקבוצה הגרועה בליגה בעונה שעברה, אז הם החליטו גם להפוך לבדיחה של הספורט האמריקאי כולו, עם הסאגה הבלתי נגמרת של אחד מבעלי הקבוצה, סטיב בלקין, שהתנגד להחתמתו של ג'ו ג'ונסון. בעונה הבאה יהיה להם קצת יותר כשרון, אבל לא נראה שזה יעניין מישהו, שכן ההוקס מדורגים במקום הלפני אחרון בתפוסת הקהל, עם 72 אחוזים בלבד.

מה עשו בעונה שעברה:

כלום. 13 ניצחונות ו-69 הפסדים.

באו: ג'ו ג'ונסון (מפיניקס), מרווין וויליאמס (בחירה שנייה בדראפט), סלים סטודמאייר (בחירה 31), זאזא פאצ'וליה (ממילווקי)

הלכו: בוריס דייאו (לפיניקס)

חמישייה: ג'ונסון, צ'ילדרס, ג'וש סמית', אל הרינגטון ופאצ'וליה

ספסל: וויליאמס, סטומדאייר, טיירון לו, טוני דלק ומארק סטריקלנד

מאמן: מייק וודסון, עוד חניך מבית מדרשו של לארי בראון

בעונה שעברה היו להוקס שני חורים מרכזיים בסגל: עמדות הרכז והסנטר. את הצבע יתפוס פאצו'ליה, שצפוי לתת תפוקה לא רעה, בעיקר בהתחשב בעובדה שאין לו כרגע מחליף. מי שהיה צפוי לחלוק איתו דקות הוא ג'ייסון קולייר, שמת בבית חולים בשבת (ראה ידיעה נפרדת). את מושכות ניהול המשחק אמור לקבל ג'ו ג'ונסון שבחר לעזוב מועמדת לאליפות, שבה משחקים כדורסל חופשי ומהנה, בכדי להצטרף לקבוצה שהאוהדים שלא ראו פלייאוף כמעט עשור. וזו כשלעצמה סיבה למסיבה באטלנטה, שלא ראתה שחקן חופשי בקליבר הזה במילניום הנוכחי.

ג'ונסון (2.01 מטר) הוא בעל שליטה טובה בכדור וראיית משחק מעל לממוצע, ויהיה הרכז הפותח של הנצים. הגארד הפתיע את הסאנס בקיץ כשביקש במפורש לעזוב לאטלנטה, מה שהוליד את העסקה שבה ג'ונסון קיבל 70 מיליון לחמש שנים ונסע לאטלנטה, כשאת הדרך ההפוכה עשו הפורוורד בוריס דייאו ושתי בחירות דראפט עתידיות, מוגנות לוטרי. ואז החל פסטיבל בלקין, ורק בית המשפט הצליח להתיר את הסבך ולאפשר לשאר הבעלים להיפטר מהאיש הבעייתי ולשים חותם רשמי על המהלך.

לידו של ג'ונסון ירוצו שני הג'ושים המוכשרים, צ'ילדרס וסמית', שהראו הרבה ניצוצות בעונה שעברה, והשלישייה הזו צפויה להיות הציר המרכזי לעתיד.

מי שהפך בין לילה לפרסונה נון גראטה בעיר הוא אל הרינגטון, שהוא וחוזהו בן 6.8 מיליון הדולר לא צפויים לסיים את העונה במדי הלבן-אדום של ההוקס. הבחירה הראשונה של הקבוצה, וויליאמס, הוא שחקן כשרוני, ופרשנים רבים רואים בו את הפוטנציאל הגדול ביותר בדראפט של 2005, אבל הוא לא יוכל לפרוץ העונה: לא פחות מארבעה שחקנים יושבים על המשבצת שלו (סמית', צ'ילדרס, הרינגטון וגם ג'ונסון בהרכבים מסויימים), מה שייתן לו קצת זמן להתרגל לליגה של הגדולים, לאחר שבליגת הקיץ הוא נראה רע מאוד. גם הרוקי השני, סטודמאייר, שוטר בעל פוטנציאל בלתי מבוטל, יתקשה לקבל יותר מדי דקות משחק.

בטח לא ידעתם ש:

ג'וש סמית', שזכה בעונה שעברה בתחרות ההטבעות, חסם לא פחות מ-10 כדורים במשחק אחד בעונה שעברה, וזה עוד בתקופה שתופקד כרכז. אחרי פגרת האולסטאר החל סמית' לקבל דקות יציבות בעמדת הסמול פורוורד, והעמיד ממוצע של 2.2 גגות למשחק. גם צ'ילדרס פרח אחרי פגרת האולסטאר, כשאנטואן ווקר כבר לא היה בסביבה, אז קלע 14.5 נקודות ב-49 אחוזים מהשדה וקטף 8 ריבאונדים בממוצע. לא רע בכלל בשביל שני צעירים.

מטרה:

להפוך את ג'ונסון לרכז אמיתי, לראות את שני הג'ושים ממשיכים בקו העלייה המרשים שלהם ולקבל תמורה נאה להרינגטון לקראת הטרייד דד-ליין, אולי איזה רכז שיאפשר לקבוצה לשחק בהרכבים נמוכים ומסוכנים. להכין את שני הרוקיס לעונה הבאה.

תסריט אופטימי:

ג'ונסון קולע 20, מחלק 6.5 סוכריות למשחק ולמרות שאין לו כבר את סטיב נאש והחברים שיפנו לו את הפרקט, הוא ממשיך לקלוע באחוזים יציבים (46 מהשדה ו-48 מהשלוש בעונה שעברה). ההוקס נשארים בתמונת הפלייאוף עד האולסטאר, אבל אז מתחילים לצנוח אט אט, ומסיימים את העונה עם 33-35 ניצחונות.

תסריט פסימי:

הניסוי של ג'ונסון כרכז מוכרז מהר מאוד ככשלון, וטיירון לו חוזר לחמישייה, מה שמזיז את צ'ילדרס וסמית' עמדה אחת קדימה ומוריד את הרינגטון הממורמר לספסל. ג'ונסון גם מגלה שהרבה יותר קשה לקלוע כשאתה הפרנצ'ייז פלייר של המועדון, והאחוזים שלו צונחים לאיזור ה-40 והאיבודים עולים למעל 4 למשחק. 20 ניצחונות ושוב – מחשבה על השנה הבאה.

גזר דין:

אין בכלל ספק שלקואץ' וודסון יש סגל טוב בהרבה מזה שהיה לו בעונה שעברה. ג'ונסון אולי יתגעגע לחברים שלו מפיניקס, אבל יהיו לו 70 מיליון דולר שינחמו אותו או פשוט יקנו לו את הטיפול הפסיכולוגי הטוב ביותר בשוק (אסי דיין או דוקטור מלפי פנויים?). פאצ'וליה יתברר כאחת הגניבות של האוף סיזן, מה שיסייע להשיג 28-30 ניצחונות, כשההיילייטס יתחילו למלא את הקרחות ביציעים.