הסכין של לרדו

טוב אז נתחיל לחתוך ישר עם הניינרס וההחלטה ללכת עם אלכס סמית, ודווקא נגד הקולטס וההגנה המאוד משופרת שהם מציגים. הסתובבתי בכל מיני פורומים השבוע והדעות ברובן לא תומכות בהחלטה של מייק נולן ללכת עם סמית על חשבון טים ראטיי.

וכל זאת - כאילו מה? ראטיי הוא העתיד? עם ראטיי במושכות, לפריסקו יש סיכוי ריאלי להעפיל לפלייאוף? הלו, להתעורר - ראטיי הוא לא קנון, אפילו לא אקדח. לסמית יש את הפוטנציאל להיות קנון. וזה כל ההבדל.

הדעה הרווחת ברחבי הליגה היא שקוורטרבק מתפתח בתוך ארבע עונות או שהוא לא מתפתח (תשאלו את הליונס ואת יוסטון לגבי זה), אז למה לבזבז זמן?, גם ככה זו עונה אבודה מבחינתם, צריך להכיר בעובדה הזאת, ואז אפשר גם להתקדם הלאה.

והניינרס עשו את זה, הכירו בעובדה הזאת, ונתנו את המפתחות לאלכס סמית. לפחות לארבע-חמש שנים הקרובות הוא העתיד של הניינרס, והעתיד כבר כאן מבחינתם.

על מנת להתפתח ולהתקדם סמית חייב דקות משחק, לשחק בכדי להיכנס לעניינים, להתחיל להשתפשף - ואת זה עושים על המגרש ולא על הקווים. תראו את איליי מאנינג השנה. האם מה שעבר עליו אשתקד לא עוזר לו העונה? גם איליי, ממש כמו סמית, גילה רמה מאוד ירודה במרבית משחקיו בשנה שעברה. במשך חמישה מחזורים הוא פגש את ההגנות הכי חזקות של הליגה ופשוט נראה אבוד, כאילו הוא ופוטבול לא שייכים לאותו משפט.

אבל איליי למד, איליי התקדם והגיע לעונה הזאת הרבה יותר מוכן, בשל ורק משום ששיחק. את זה הפנימו טוב בניינרס ונתנו לילד לשחק. גם אם הוא ייראה נורא, עם תצוגה לא מחמיאה של תשע מסירות מושלמות ל-74 יארד אומללים וחמישה איבודי כדור והפלות לקרקע.

סמית נראה מבולבל, מבוהל ובכלל בפאניקה, וזה יקרה לו עוד כמה פעמים בעונה הנוכחית, אבל זה עוד שלב בתהליך למידה ארוך וקשה שהוא יעבור העונה. לפחות הוא מקבל ניסיון, אוסף כמה משחקים מתחת לחגורה ומשתפשף.

לעצם העובדה שסמית הוכרז כפותח יש משמעות נוספת ולא פחות חשובה. בעצם היותו פותח הוא יקבל את כל הסנאפס עם הקבוצה הראשונה באימונים, וזה גם מזרז את עקומת הלמידה ויותר חשוב אולי, הוא ילמד להכיר ולעומק את שאר הפותחים בהתקפה.

הדבר היחיד שמפריע לי הוא שפריסקו לא השכילו לעשות כמו הג'איינטס ופיטסבורג וכן - אפילו בפאלו, שהיה לה קוורטרבק ותיק לצד זה של העתיד. החתמה של מישהו כמו ויני טסטאוורדי או דאג פלוטי, שילמד את הילד ויעזור לו על הקווים הייתה יכולה להיות ענקית עבור סמית. למה לא עשו את זה? לניינרס הפתרונים.

מה שעוד מטריד הוא חוסר כישרון בעמדות הרץ והתופס בפריסקו, רץ דומיננטי היה יכול להוריד מסמית המון לחץ וכך גם איזה טייטאנד טוב, שיכול היה לשמש לו כשסתום ביטחון ברגעי לחץ. אולי בפגרה, דרך הדראפט והשוק החופשי יתפנו בפריסקו להקיף את סמית בכלים ראויים, כלים שיעשו לו את החיים להרבה יותר קלים ומאושרים.

התחלתי לגעת בזה למעלה. ג'ואי הרינגטון ודייויד קאר נראים, במילה אחת, גרוע, ובשלוש מילים "לא עומדים בציפיות". זה במיוחד נכון עבור הרינגטון, כי קאר זוכה לטיפה הנחה, בעיקר לאור העובדה שפשוט אין לו קו התקפה. מדובר בקו שמירה ביזיוני, שהרשה עד עכשיו 27 סאקס. עכשיו קחו את המספר הזה ותוסיפו 100 ניסיונות מסירה עד כה העונה לקוורטרבק. מתמטיקה פשוטה ביותר מביאה אותנו למסקנה פשוטה שקאר מופל לריצפה כל 3.7 ניסיונות מסירה. עד כדי כך קו ההתקפה שלו גרוע. מה שעוד לא עוזר הוא שהמטרה המועדפת שלו, אנדרה ג'ונסון, זוכה לתשומת לב מיוחדת מההגנות ופשוט נעלם. כשמחברים את המספרים האלה ביחד מבינים איך יוסטון ניצבת בלי גאווה במאזן של 4:0 ובדרך מאוד בטוחה לבחירה הראשונה בדראפט.

להרינגטון אין נסיבות מקלות. הוא הוקף בכישרון התקפי, ופשוט לא מספק את הסחורה. זמנו תם כבר בדטרויט, והוא קיבל הארכה רק עם השבר של ג'ף גארסיה. אולי התחלה חדשה בקבוצה אחרת תעזור לו להתחיל לממש את הפוטנציאל שגלום בו, אבל אני בספק.