הגם שהמונדיאל מתקיים בקיץ, קחו מצב היפותטי לפיו הוא נופל על החגים. גמר הגביע מפגיש שתיים מהמעצמות, לאחת מהן שחקן מפתח יהודי, ברמה של זינדין זידאן. אותו זידאן יהודי מחליט לא ליטול חלק במשחק, מכיוון שהוא יוצא בדיוק על יום כיפור. נשמע דמיוני? רק אם לא מכירים את סיפורו של סנדי קופאקס.
סנפורד "סנדי" קופאקס הוא אחד מגדולי מגישי הבייסבול של כל הזמנים. אלמלא הישגיו המדהימים של מארק ספיץ בבריכה, הוא היה ללא עוררין הספורטאי היהודי הטוב ביותר מאז ומעולם. קופאקס נולד בברוקלין, ניו יורק, ובילדותו אהב דווקא לשחק כדורסל. לאחר שכנער התגלה כישרונו בבייסבול, חתם קופאקס בברוקלין דודג'רס, אחת מקבוצות הפאר והסובלנית שבהן, שהחתימה ב-1947 את השחקן השחור הראשון בליגה המקצוענית, ג'קי רובינסון.
הדודג'רס לא הביעו בו אמון, אבל לאחר ששכנע את הנהלת הקבוצה החל להגיש יותר, ולשיאו הגיע ב-1963, כשניצח בשני משחקים בהם נטל חלק את היאנקיז הגדולים וזכה עם קבוצתו, שעברה בינתיים ללוס אנג'לס, באליפות העולם. הוא היה ה-מגיש של הדודג'רס ושל ליגת הבייסבול בכלל. אבל גדול ככל שהיה, קופאקס עמד בפני דילמה ב-6 באוקטובר 1965. הוא שובץ על ידי מאמנו, וולטר אלסטון, להגיש את המשחק הראשון בסדרת הגמר מול המינסוטה טווינס. אלא שבאותו יום סנדי קופאקס לא הגיש. הוא צם. הדודג'רס הפסידו במשחק הראשון 8:2 וההחלטה שלו גררה ביקורות רבות מצד הקולגות.
קופאקס לא המציא את צום יום כיפור בין שחקני הבייסבול. 31 שנה לפניו עשה זאת האנק גרינברג, שחקן הבסיס הראשון של הדטרויט טייגרס, שויתר על משחק קבוצתו במהלך מירוץ צמוד לאליפות. ועם זאת, חשוב לזכור שני דברים: ראשית, גרינברג, שהיה שחקן אדיר בפני עצמו, היה חובט. קופאקס היה מגיש פותח, והטוב ביותר שהיה לדודג'רס להציע. הם נשענו עליו לאורך כל הדרך.
ההבדל השני והמהותי יותר הייתה התקשורת ועוצמתה. מעבר לעובדה שהמעמד היה הגבוה ביותר בספורט האמריקאי, גם המדיה השתנתה. הסיפור של גרינברג בקושי הוזכר בתחנות הרדיו, היחס להחלטה של קופאקס קיבל מימדים סנסציוניים. ב-1966 כתב קופאקס באוטוביוגרפיה שלו: "זו מעולם לא הייתה דילמה. תמיד צמתי ביום כיפור, ולא הייתה סיבה שבאותו ערב לפני שנה זה ישתנה".
המקרה של סנדי קופאקס נלמד שנים לאחר מכן באוניברסיטאות כמקרה של דבקות במטרה ובחופש האמונה. ואיך השתלמה לו ההחלטה? הדודג'רס והטווינס הגיעו למאזן 3:3 ולמשחק שביעי קובע. קופאקס הגיש, הרשה רק שלוש חבטות וסיים משחק מלא עם ניצחון 0:2 וזכייה באליפות עולם לדודג'רס.
"זה חשוב עבורי יותר מכל משחק"
קרוב ל-40 שנה אחרי קופאקס, עמד שון גרין בפני פרשת דרכים דומה. גרין, במקרה גם הוא שחקן הדודג'רס, עמד בשנה שעברה בפני דילמה טובה. הקבוצה ניהלה מירוץ צמוד לפלייאוף עם הסן פרנסיסקו ג'איינטס, כשיצאה לעיר המפרץ למפגש מפתח בן שלוש סדרות עם הג'איינטס. למרות הירידה בכושרו בשנים האחרונות, גרין עדיין נחשב לחובט מצוין, כזה שהדודג'רס לא יכולים לוותר עליו בנקל. הוא החליט לצום, כפי שעשה בשנים עברו. "זה משהו שחשוב בשבילי לעשות, יותר מכל משחק", אמר גרין. אלא שמקרה קופאקס וגם הסובלנות האמריקאית בשנות ה-2000 הפכו את ההחלטה במקרה שלו לקונסנזוס. "אני תומך בו במאת האחוזים", אמר המאמן ג'ים טרייסי. "כשמדובר במשפחה או באמונה, אני לא מתערב".
האספקט שכן היה קונטרוברסיאלי בצורה מסוימת אצל גרין הוא השכר. החובט השתכר ב-2004 יותר מ-12 מיליון דולר בדודג'רס. בעונה של 162 משחקים, מדובר ב-75 אלף דולר למשחק. כשגרין נשאל האם יקבל את מלוא שכרו, אמר בהומור: "אני מניח שזה משהו שאנשים יצטרכו להבין. אם אני כבר צריך להחזיר כסף, זה על המשחקים שבהם כן שיחקתי ולא הצלחתי לחבוט".
מבחינה תקשורתית, הגם שתקדים קופאקס היה גדול ומשמעותי יותר, סיפורו של גרין זכה לכיסוי תקשורתי כבד. רשת ESPN פתחה את מהדורת "ספורטסנטר" בסיפור, ואף פנתה לשני שחקני הבוסטון רד סוקס, קווין יוקיליס וגייב קפלר, שנשאלו מדוע הם כן משחקים וענו לקונית "איש באמונתו יחיה".
הלילה (רביעי) ייפגשו הסט. לואיס קרדינלס והיוסטון אסטרוס למשחק בסדרת פלייאוף שתכריע מי מהשתיים תעלה לסדרת הגמר. בשורות הקרדינלס משחק חובט יהודי, השורטסטופ דייויד אקסטיין. התופס של יוסטון, בראד אוסמוס, גם הוא מזרעו של אברהם אבינו. לא נשמעו הצהרות מכיוונם, ויש להניח שיעשו בחירה הפוכה מזו שעשו גרינברג, קופאקס וגרין וישחקו.