פוטבול: שלישי אחרי הסערה

עבדכם הנאמן, ששוכב כבר שלושה ימים בבית עם גרון קרוע וחום תלת ספרתי בפרנהייט, דווקא קם בארבע לפנות בוקר לראות את המערבון, אבל ארבע דקות ככה לסוף, אחרי שעתיים וחצי של משחק בינוני מינוס, במצב של 0:13 לקאובויס, החליט שהספיק לו והלך לישון. זה כמובן היה האות למארק ברונל הוותיק וסנטנה מוס האיש, עם הטיל בתחת, לעשות פירוטכניקה ולגנוב ניצחון ראשון בביג די מאז ממשל קלינטון. כמה פעמים צריך להגיד לכם (ולי) – זה לא נגמר עד שזה לא נגמר. בליגה הטובה בעולם, הכל יכול להשתנות ברגע.

מחזור שני עבר על כוחותינו, והתמונה בשמונת בתי ה-NFL דומה רק באופן חולף ומקרי למה שרוב הנשמות הטובות חשבו לסביר ערב העונה. בואו נראה מה קורה.

לא, אווזי פרא יקרים, עדיין ה-ר-ב-ה יותר מדי מוקדם להתחיל לשיר "המכשפה מתה", אבל בהחלט היה נעים לראות את הפטריוטס נראים פגיעים ואנושיים. שובע? רכות מסוימת בהגנת הריצה? נראה. משחק אחד לא אומר כלום, אבל כאמור, היה כיף.

שני משחקים, לעומת זאת, כבר מצביעים על מגמה, ובמקרה של דאנטה קולפפר המגמה הזו אומרת "הבלוף הולך ונחשף". אמרתי את זה בשבוע שעבר, ואגיד את זה שוב – פרשן וואלה! פוטבול דני לרדו ידע כבר לפני שלוש שנים שבלי רנדי מוס, שמספיק לזרוק לכיוונו הכללי בלי צורך ברגש או דיוק מיוחדים, קולפפר הוא מוסר בינוני ולא מהוקצע. ספק רב אם מייק טייס הוא המאמן שמסוגל לקחת שחקן עם ראש קשה בעונתו השביעית בליגה, לגרום לו לשכוח מכל המחמאות והמספרים שהציב ולחזור לספסל הלימודים. כן, הקו משחק רע, כן, אין משחק ריצה, זה עדיין לא תירוץ ל-10 איבודי כדור, כולל חמש חטיפות השבוע, ואפס עגול בטור הט"ד במסירה.

עוד קבוצה שבהחלט צריכה לדאוג אחרי שני משחקים היא הבולטימור רייבנס. ערב העונה קראתי באיזה שהוא חור ברשת הודעה של אוהד מבולטימור, שטען שג'מאל לואיס הולך להיראות נורא. הסיבות שמנה אותו אוהד היו שעקב עונש המאסר הקצר שהוטל עליו, לא זכה לואיס בארבעת חודשיו בקלבוש לגישה חופשית למשקולות, וגם בחודשיים שבילה בבית המעבר לא זכה הרץ האחורי המעולה להתאמן כמו שצריך. בנוסף, בארבעת חודשיו בכלא אכל לואיס מזון ש...איך להגיד בעדינות? לא עונה לדרישות התזונתיות של ספורטאי ברמה עולמית. התוצאה? 57 יארד ואפס ט"ד בשני משחקים. 10 ריצות לתשעה יארד מול ההגנה הלא נורא אימתנית של טנסי. אבל בלי קשר להתקפה המקרטעת, שלא נראית הרבה יותר טוב עם אנתוני רייט במקום קייל בולר, גם ההגנה לא מבריקה, והרשתה עד כה 40 נקודות בשני משחקים – לא מתכון לדומיננטיות (בולטימור כקבוצה הרשתה יותר נקודות, אבל חלקן היו נקודות של ההגנות היריבות). ההגנה של העורבים עוד תיתן תצוגות, אבל בלי עקביות וקצת התקפה, זה לא יספיק אפילו לפלייאוף.

ערב העונה חשבו רבים, כולל עבדכם הנאמן, שביג בן רותליסברגר הולך לסבול ממקרה חמור של שפעת העונה השנייה, ולהיראות כמו בסוף העונה שעברה. עד כה, זה ממש לא המצב. הילד חד, מדויק, נקי משגיאות ונותן תוצרת. באותו עניין, רבים וטובים (ועבדכם הנאמן ביניהם) סברו שהיינס וורד יסבול מעזיבתו של פלקסיקו בורס, שתאפשר להגנות לשים עליו שמירה כפולה. אחרי שני משחקים, כבר יש לוורד חצי ממספר הטאצ'דאונים שרשם כל העונה שעברה.

פעם, אם היו אומרים לכם שפייטון מאנינג השלים רק 13 מ-28 ל-122 יארד (שיא קריירה שלילי), התשובה ההגיונית היחידה היתה לשאול בכמה הובסו האידניאנפוליס קולטס. לא עוד. זה לקח לטוני דאנג'י שלוש שנים בתפקיד, אבל בשעה טובה ומוצלחת יש לו הגנה. התאקל ההגנתי מונטה ריגור הולך והופך למפלצת (שלוש הפלות קווטרבק שלשום), ויחד עם הקיצוני ההגנתי הנפלא דווייט פריני הוא משלים צמד אימתני. מי שירצה לעצור את הסייחים בדרך לסופרבול יצטרך להיות לא רק מצוין, אלא גם רעב. איך התיאבון, חבורת בריידי?

מי שעוד מאותתת ששוב יש לה הגנה לאליפות היא הטאמפה ביי באקנירס. אחרי ההתעללות בווייקינגס באה השתקה של הבאפאלו בילס האנמיים. יחד עם עוד הצגה של קארנל "קאדילק" וויליאמס, המועמד המוקדם לתואר רוקי העונה ההתקפי, טאמפה ניצבים לבדם בראש ה-NFC דרום ומצהירים על כוונות מאד רציניות.

לפני חמש שנים זכה הקווטרבק טרנט דילפר בסופרבול עם הבולטימור רייבנס. בעונה שלאחר מכן לא נמצאה אף קבוצה ב-NFL שהיתה מוכנה לתת לו עבודה. אחרי הכל, מה הוא כבר עשה? מאז עבר דילפר דרמות אישיות חשובות בהרבה מאיזה משחק, אבל הוא חזר לזרוק פוטבולים בצורה מדוייקת וחכמה, ושלשום הביא לקליבלנד בראונס החלשים ניצחון ראשון העונה, עם פצצות של 80 ו-62 יארד לטאצ'דאונים.

אריזונה מאד מאכזבת אותי. ערב העונה בחרתי בה כמי שתזכה ב-NFC מערב, אבל עכשיו אני לא רואה איך זה יקרה. משחק ריצה אין שם, ההגנה משחקת הרבה פחות טוב מזו שסיימה את העונה שעברה, ומרשה חמישה יארד לריצה, והכי גרוע – הטעויות הקטנות והלוזריות עדיין שם. 27 שניות לסיום שלשום, בבית מול סט. לואיס, היה לציפורים האדומות דאון ראשון על קו החמש של הראמס. התוצאה היתה 12:17 לאורחים, וטאצ'דאון מעניק לאריזונה ניצחון ראשון העונה ושוויון בצמרת הבית. מהלך ראשון – וורנר מופל ומאבד חמישה יארד ומה שיותר גרוע – 20 שניות. אבל זה לא הכי גרוע. הכי גרוע זה שבמהלך הבא מבצע לאונרד דייויס, כוכב קו ההתקפה של אריזונה, עבירת אופסייד (זינוק מוקדם). אחרי עבירה כזו מורידים 10 שניות מהשעון. נגמר הזמן והלכה ההזדמנות. זה נראה כמו אריזונה של פעם, וזו ממש לא מחמאה.

הקטע הזה שהג'איינטס אירחו את משחק החוץ שלהם מול ניו אורלינס מסריח ברמות שלא תשוערנה. לא היה אף איצטדיון פנוי בכל צפון אמריקה? אם הג'איינטס יזכו בכרטיס לפלייאוף על חודו של משחק, עוד ייזכרו בעניין הזה הרבה שנים.

היוסטון טקסאנס החליטו ששתי הצגות מחפירות ברציפות הספיקו להם, ופיטרו את מתאם ההתקפה כריס פאלמר. הטקסאנים אכן נראים זוועה בהתקפה, אבל בלי קו התקפה שימנע מהגנות לאחד בין הישבן של דייויד קאר והקרקע, זה לא ממש משנה מי יבחר את המהלכים.

ולסיום, הג'טס היקרים שלי. ההגנה סופסוף נראתה סבירה ומעלה, אבל מצד שני, זה בכל זאת היה רק נגד מיאמי. צ'אד פנינגטון נראה כמו עגלה גמורה במשך שלושה רבעים. ברבע הרביעי, לעומת זאת, הוא החליט להראות למה הוא נחשב לאחד הכוכבים המבטיחים של השנים הקרובות. התקפה מושלמת של 7 מסירות מדויקות משבעה ניסיונות, וטאצ'דאון שחתם את התוצאה. למה בעצם הוא לא מסוגל לעשות את זה כל המשחק, או לפחות רובו?

אגב הג'טס, המדור מעניק בזה חיבוק גדול לתופס האהוב לאברייניוס קולס, שלא רק תפס טאצ'דאון ראשון העונה אלא גם הפגין הרבה אומץ כשחשף שאביו החורג התעלל בו מינית בין שנתו ה-10 ל-13. הפדופיל המגונה ישב בכלא בגין העבירות, אבל קולס סחב את החוויה הנוראה בבטן כל השנים האלה. עכשיו הוא החליט ש"אם זה יגרום אפילו לילד אחד לקום ולהגיד 'היי, הדבר הזה קורה גם לי', אז זה שווה את זה". אתה אכבר גבר, LC. אוהבים אותך הרבה.

1. אינדיאנפוליס קולטס – המספרים האלה של מאנינג זה עניין של פעם בכמה שנים. ההגנה, לעומת זאת, היא על אמת.

2. פיטסבורג סטילרס – ההגנה משתקת, ההתקפה רצה, ביג בן חד. רק נשאר לראות אותם מול קבוצה רצינית.

3. פילדלפיה איגלס – נכון, לא חוכמה להתעלל בקבוצה נחותה כמו הניינרס, אבל מקנאב וטי.או. מוכיחים שלא צריך להיות חברים כדי לקרוע יחד הגנות.

4. ניו אינגלנד פטריוטס – קורי דילון רושם רק 2.7 יארד לריצה. אם זו לא היתה האימפריה, היא היתה מדורגת יותר נמוך.

5. סינסינטי בנגאלס – קרסון פאלמר לצ'אד ג'ונסון זה שילוב מפחיד, וגם הגנה נראה שיש בעיר החזירים. אבל 17 עבירות זה המון, ונגד קבוצה אמיתית זה ינשוך להם בתחת.

6. קנזס סיטי צ'יפס – עוד קבוצה שבהתקפה שלה מעולם לא היה ספק. עכשיו עושה רושם שיש שם גם הגנה.

7. קרוליינה פנת'רס – בלי קריס ג'נקינס יהיה להם קשה ללכת כל הדרך, אבל זו קבוצה קשוחה ומסוכנת.

8. ג'קסונוויל ג'אגוארס – אחת ההגנות המפחידות בליגה. השאלה כמה תייצר ההתקפה.

9. ניו יורק ג'איינטס – שתי היריבות שהם הכניעו לא היו חזקות במיוחד, אבל הם עשו את זה בקלות, משני עברי הכדור.

10. סיאטל סיהוקס – רצו בצורה מרשימה על ההגנה החזקה של אטלנטה. כשהאסלבק נראה ככה, הם כוח שיש להתחשב בו.

11. טאמפה ביי באקנירס – ההגנה מזכירה את ימי וורן סאפ. ההתקפה לא פחות טובה מאז.

12. אטלנטה פאלקונס – זה נורא חמוד לשים את הרץ הכי טוב בליגה מאחורי הסנטר, אבל כדי להגיע לאנשהו צריך קווטרבק.

13. ניו יורק ג'טס – אם פני מסוגל להיראות יותר כמו ברבע האחרון, וההגנה מסוגלת לשתק גם קבוצות רציניות, אז הם גם יתקדמו במעלה הדירוג.

14. דנבר ברונקוס – ניצחון נאה עם התקפה לתפארת בשניות האחרונות על היריבה לבית, אבל איפה משחק הריצה המהולל?

15. באפאלו בילס – הגנה שמתיימרת לסחוב התקפה אנמית לפלייאוף לא יכולה להרשות 191 יארד על הקרקע.

16. אוקלנד ריידרס – מוס הטראבלמייקר פורח בשחור-וכסף, אבל משהו שם לא מתחבר. בקרוב יהיה מאוחר מדי.

17. סן דייגו צ'ארג'רס – זה לא בריס מהשנה שעברה. זה גם לא טומלינסון שאנחנו רגילים לראות.

18. וושינגטון רדסקינס – בגלל הניצחון, ועוד בחוץ, אין ברירה אלא לדרג אותם מעל הקאובויס. אבל תכל'ס? אין שם הרבה. לא כל יום פורים.

19. דאלאס קאובויס – יש קצת התקפה ויש קצת הגנה, אבל קצת ועוד קצת זה ביחד לא הרבה.

20. ניו אורלינס סיינטס – הקדושים הנודדים הועמדו בפרופורציות על ידי הענקים. איפה ההשראה של מחזור הפתיחה?

21. שיקאגו ברס – ההתפוצצות הזה חשודה (ועוד על דטרויט), אבל ההגנה (שאחראית לשניים מהטאצ'דאונים) היא מאד על אמת.

22. טנסי טייטאנס – שוב, בזכות הניצחון הם ממוקמים כאן, אבל יש הרגשה שזה יהיה אחד מרגעי השיא שלהם העונה.

23. בולטימור רייבנס – ההגנה פתאום לא מפחידה וההתקפה עדיין בעיקר מצחיקה. מה היה הבלש מאנץ' אומר?

24. סט. לואיס ראמס – נפתחו ההימורים לגבי מתי – לא אם – מארק בולג'ר יושבת לכמה שבועות.

25. מיאמי דולפינס – ניק סייבן עושה שם עבודה יפה. לא שייצא לו מזה משהו העונה, אבל הכיוון נכון.

26. קליבלנד בראונס – גם רומיאו קרנל עושה עבודה מעולה על גדות האגם. טרנט דילפר גומל על האמון.

27. מינסוטה וייקינגס – וזה עוד בחסד. מילא קולפפר הבלוף. איפה ההגנה המרשימה שנבנתה בפגרה?

28. דטרויט ליונס – פרדראיג הארינגטון מאירלנד הוא כוכב גולף. גם לבן דוד שלו מאמריקה, ג'ואי הארינגטון, כדאי לשקול הסבה לענף הזה.

29. גרין ביי פאקרס – לא ייתכן שכך תיראה העונה האחרונה של האקדוחן. כלומר, ייתכן, אבל כואב הלב.

30. אריזונה קארדינלס – אין משחק ריצה, ההגנה מאכזבת בענק, ואין שום בשורה חדשה במדבר.

31. סן פרנסיסקו 49' – בקרוב נתחיל לראות אם אלכס סמית' הוא חלק מעתיד חיובי כלשהו.

32. יוסטון טקסאנס – לא ברור למה האנשים האלה חושבים שיוכלו לעשות משהו בלי להשקיע אפילו קצת בקו התקפה. אולי זו קנוניה נגד דוד אוטו?

מחזיקי דונובן מקנאב התענגו על ההתפוצצות שלו מול הניינרס (342 יארד, חמישה ט"ד). גם טרל אואנס גמל למחזיקים בו ביד נדיבה. ווילי פארקר ממשיך להיות המטאור הכי מתגמל בעולם הפנטסי. דונטה קולפפר, לעומת זאת, הורס למי שבחרו אותו את הבריאות והעונה גם יחד. פריסמן ג'קסון האלמוני מקליבלנד, שבשבוע שעבר תפס ל-128 יארד וט"ד, איכזב את הקופצים על עגלתו כשלא נטל חלק כלל (תפיסה אחת ל-11 יארד) בחגיגה ההתקפית של הבראונס מול גרין ביי. ערב העונה הועלה חשש שתפוקת הטאצ'דאונים של טיקי בארבר תפחת במידה רצינית עקב נוכחותו של הטנק למרחקים קצרים, ברנדון ג'ייקובס. ג'ייקובס אמנם רשם כבר שני טיולים מעבר לקו בשני משחקים, אבל טיקי שלנו רשם כבר שלושה. מסקנה? לא מהמרים נגד שחקן שנתן עונת קריירה ונמצא בכושר הטוב של חייו. הוא את שלו ימצא איך לתת.