הגמר החלומי של ה-US OPEN הפגיש בין המדורג ראשון והשחקן הכי טוב בעולם כיום, רוז'ה פדרר, לאגדה האמריקאית החיה שעונה לשם אנדרה אגאסי.
אגאסי, נשוי ואב לשניים, נתן את אחד ממשחקיו הטובים בשנה האחרונה, אולם לא הוא ולא אף אחד אחר בסבב מסוגל לעשות משהו מול פדרר כשהוא משחק את הטניס שלו. לייטון יואיט עשה ככל יכולתו בחצי הגמר, וגם אגאסי לא ויתר, אבל המציאות כרגע היא שיש טניסאי אחד בשתי רמות מעל השאר. זה נגמר אחרי שעתיים ו-20 דקות עד שפדרר סגר את הבאסטה עם 3:6 6:2 6:7 (1:7) 1:6.
"זה מאכזב להפסיד", אמר אגאסי אחרי המשחק, שסימן את הפסדו השמיני ברציפות לפלא השוויצרי. "אבל קודם כל צריך להבין למה הפסדת. ואני הפסדתי לבחור טוב ממני. אפשר להישאר איתו במשחק זמן מסוים, אבל הוא השחקן הכי טוב שאי פעם שיחקתי נגדו".
ואנדרה לא סתם שולף מהמותן, הוא היה חלק בלתי נפרד מהיריבות שהחזיקה את ה-ATP ברוב שנות ה-90, שהחצי השני שלה הוא פיט סמפראס.
"פיט היה גדול, אין ספק בכלל", הוסיף. "אבל היה מה לעשות מולו אם ידעת איך לגשת למשחק. יכלת להכתיב את הקצב. עם רוז'ה אין בכלל אפשרות כזו".
גם פדרר התעסק קצת בהשוואות: "האמת, תמיד הערצתי את סמפראס הרבה יותר מאשר את אגאסי, אחריו לא עקבתי יותר מדי. אבל תודה לאלוהים שהוא המשיך לשחק מספיק זמן כדי שאלמד להכיר אותו טוב יותר. עכשיו אני נהנה לשחק נגדו באותה מידה שנהניתי לשחק נגד סמפראס. אני מקווה שהוא ימשיך לשחק, כדי שנוכל להיפגש שוב למשחקים גדולים נוספים".
פדרר עדיין לא הפסיד באף אחד מששת משחקי הגמר שהשתתף בהם בטורנירי גרנד סלאם, וקשה לראות מתי הרצף הזה ישתנה. במעמדים הכי גדולים הוא שומר על קור רוח, ומצליח לשלוט בנקודות בנונשלנטיות שיכולה להוציא את היריבים מהכלים, או לחילופין לייאש אותם. בזמן שאנדי רודיק, יואיט ואגאסי מתרוצצים מצד לצד ומכים בכל הכוח כדי להישאר בנקודה, פדרר נמצא צעד אחד קדימה, ותמיד צופה מראש את מהלך העניינים. בזמן שהיריבים שלו מנגבים שוב ושוב את הזיעה, הוא נשאר אותו קרחון. "אני לא יודע איך תמיד אני מצליח לתת את המיטב שלי במשחקי גמר", הוא אמר לאחר המשחק בחיוך נבוך. מה שנשאר לו כעת הוא רק לקחת את הרולאן גארוס, התואר היחיד שחסר לו, ואז אי אפשר יותר יהיה להתעלם מהדיבורים על היותו הטוב ביותר אי פעם.
אל תפספס
לא רוצים להגיד שלום
24,797 הצופים באצטדיון ארתור אש רצו בכל מאודם לקרוא את האליל האמריקאי גורף את התואר בתאריך הסמלי של ה-11 בספטמבר, אבל לא היה אחד שלא ידע להעריך את המאמץ, למרות התוצאה המאכזבת מבחינתם. פדרר עצמו טען, "זה ללא ספק היה הגמר הכי טוב ששיחקתי בו" ומאמנו של אגאסי, גיל רייס אישר: "הוא היה מוכן למשחק, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהגוף שלו בן 35".
ומה לגבי העתיד והשמועות על פרישה? רמזים לא חסרים.
"ב-20 השנה האחרונות סגרתי מעגל", סיפר אנדרה. "זה היה מסע מדהים שגדלתי בו, ולהיות בגיל 35 ועדיין לקבל את כל האהבה הזו מהקהל, ולאסוף אותה פנימה, זה באמת משהו מיוחד עבורי".
האמת, גם עבורנו, אנדרה, גם עבורנו