מבוכים ודרקונים

בשבוע שעבר הודיע יותם הלפרין על עזיבתו את מכבי תל אביב. אחרי שלוש שנים נטולות דקות משחק ואפשרויות קידום, החליט הכישרון הגדול ביותר של הכדורסל הישראלי לקחת את עתידו לידיו, וטס למקום שנראה המתאים ביותר לשחקנים עתירי פוטנציאל מסוגו – אולימפיה לובליאנה הסלובנית. אבל מסתבר שהחממה המוצלחת לגידול שחקנים אירופאים, שאולם הכדורסל שלה נמצא במרכזו של פארק טיבולי הנהדר, היא לא מה שחשבתם, או מה שחשב הלפרין. הקבוצה מכונה "הדרקונים הירוקים", והריחות הבלתי נעימים שהיא מדיפה בשנים האחרונות בהחלט הולמים את הכינוי. מה שנראה במבט מרחוק כמו גן עדן של רוגע ומקצוענות, מתגלה כמקום רב תככים, סכסוכים ואפילו שחיתויות. כל זה מחזק את החשש שהלפרין, הפרח המוגן של הכדורסל הישראלי, צועד אל הלא נודע.

לובליאנה היתה הקיץ על סף פשיטת רגל. חוסר ההצלחה בשנים האחרונות ביורוליג, המפעל שמהווה את הבסיס לתקציבה של הקבוצה הסלובנית, הביאה לירידה של כחצי מיליון יורו בהכנסות והקבוצה היתה על פי תהום. "השינוי הפוליטי בסלובניה, שהעלה אנשי ימין לשלטון, פגע בתמיכה באולימפיה", מספר אדוארדו ברוזוביץ', כתב הכדורסל של העיתון הסלובני "דלו". ברגע האחרון הופיע המזור. חברה בשם "מודול גרופ", שמשכנה בליכטנשטיין, חתמה על חוזה הצטרפות למאמץ הראשי והותיק של לובליאנה, חברת הבירה "יוניון" והזרימה לקבוצה כסף לכיסוי החובות. אלא שלאספקת החמצן הכלכלית התלוותה גם מהפכה רבתי בהנהלה.

"מדובר במספר אנשי עסקים, ככל הנראה קרואטים ואמריקאים, שאינם מוכנים לחשוף את זהותם", מספר ברוזוביץ', שמתקשה גם הוא לעמוד על זהות התורם המיסתורי. החברה התנתה את הצטרפותה בפיטוריו של המאמן סאשו פיליפובסקי בן ה-31. אחרי שבע שנים כעוזר מאמן, הוביל פיליפובסקי המוכשר את לובליאנה לשני דאבלים סלובניים, אבל לשותפים החדשים בבעלות זה כנראה לא הספיק. "מאמן מצוין שהודח בהחלטה לא מקצועית", פוסק איגור דיורוביץ' כתב העיתון הסלובני "אקיפה", שמוסיף: "המנכ"ל גרגור פריץ סיפר לתקשורת שהוא מעוניין שפיליפובסקי ישאר, אך כעבור יום כבר מונה מאמן אחר".

ההנהלה החדשה מיהרה למנות את הקרואטי הרוויה צ’יקטיץ’ למנהל המקצועי. צ’יקטיץ’, בעבר נציגו של סוכן השחקנים האמריקאי רב ההשפעה מרק פליישר, מיהר למנות למאמן את יוסיפ "פינו" גרדוביץ' מספליט, גם הוא קרואטי. "דיל בין חברים מזאדאר", קובע ברוזוביץ'. "צ’יקטיץ’ טוען שהוא ואנשיו כבר לא עובדים עבור הסוכנות של פליישר", אומר דיורוביץ', "אבל השמועות מדברות על כך שכבר בשנת 2000 הם ניסו להשתלט גם על זאדאר וספליט. אבא של גרגור פוצ'קה הוא מראשי הקבוצה הזו". דיורוביץ' מוטרד מהמסתורין סביב קבוצת "מודול", ומתריע: "החברה לא באמת קיימת – זו חבורה של עסקני כדורסל שהאינטרס שלהם הוא התעשרות ממכירת שחקנים".

סלובניה נחשבת מעצמת כדורסל למרות שהיא מונה כשני מיליון תושבים בלבד. קבוצת הכדורסל של הבירה לובליאנה נוסדה ב-1946 תחת השם אנוטנוסט, שהשתנה בשנת 1954 לשם המוכר כיום - אולימפיה. אולימפיה לובליאנה זכתה בשש אליפויות בשנות החמישים והשישים, והיתה חברת קבע במועדוני הצמרת ביוגוסלביה הגדולה. עם פירוק יוגוסלביה, התחזקה עוד יותר הדומיננטיות של המועדון, שזכה עשר שנים ברציפות באליפות ובגביע הסלובניים. בעונת 1993/4 הניפה לובליאנה את גביע המחזיקות האירופי, לאחר ניצחון בגמר על טאו ויטוריה. שלוש שנים לאחר מכן הגיעה הקבוצה לפיינל פור היורוליג ברומא, שם נוצחה בחצי הגמר על ידי האלופה שבדרך, אולימפיאקוס. את עונת היורוליג של 2002/3 פתחה לובליאנה נהדר, עם העפלה מהירה לטופ 16, בו הפסידה בשניות האחרונות את זכות העליה לפיינל פור לאלופה שבדרך, ברצלונה.

העבר המפואר של אולימפיה לובליאנה מתחיל ונגמר באיש אחד, המאמן זמאגו סגאדין. מי ה"משורר של הכדורסל האירופי", כפי שקרא לו פעם בוגדאן טאנייביץ', אימן במועדון 16 שנים וזכה ב-24 תארים. "שיא הסיפוק שלי מעבודתי בלובליאנה היה לראות עשרות שחקנים שאימנתי משחקים בקבוצות היורוליג השונות", אמר פעם. אבל מסתבר שמאחורי האגדה, ששמה סגאדין, האיש שהניח את היסודות לאימפריה של לובליאנה, מסתתרים לא מעט סיפורים ופרשיות.

אופיו הקשוח והבלתי מתפשר בלט במיוחד לפני הפיינל פור ברומא. אחרי המתנה של מספר שעות לביקור אצל האפיפיור, החליט סגאדין לוותר על המפגש עם הקדוש הנוצרי ושלח את הקבוצה להתאמן. את הביקורת החריפה לה זכה הדף בטענה כי "האימון הוא הקדוש בשבילי". סגאדין מעולם לא חזר בו. "הוא היה הדיקטטור של אולימפיה", מספר אדוארדו ברוזוביץ'. "החליט הכל בעצמו, ונחשד לא פעם במעורבות בעסקאות של הבאת שחקנים מרוסיה וצ'כיה. דיברו עליו כמי ששימש בעצם גם כסוכן שחקנים".

ביולי 2002, בעיצומו של משבר כלכלי כתוצאה מחובות של ארבעה מיליון יורו, עזב סגאדין את לובליאנה ועבר לכוכב האדום בלגרד. "מאחורי הקלעים מאשימים אותו עד היום באחריות לגרעון של הקבוצה", אומר דיורוביץ'. וברוזוביץ' מסכם: "האוהדים מעריכים מאוד את מה שעשה בלובליאנה, אך סולדים ממעורבותו בנושאים שאינם מקצועיים. רבים מהם מכנים אותו סוכן מכירות".

למרות הביקורות על אופיו של סגאדין, לכולם ברור כי הוא האחראי להפיכתה של אולימפיה לובליאנה לחממה של הכדורסל האירופאי. כשרונות רבים עברו תחת ידיו של המאמן, שהפך את חלקם לכוחות הגדולים של הכדורסל העולמי.

"כששרונאס יסיקביצ'וס הגיע ללובליאנה אף אחד באירופה לא הכיר אותו. גם אריאל מקדונלד, שהגיע ללובליאנה שחקן בוסר שלא מוכן לכדורסל האירופי, עבד קשה והתקדם תחת סגאדין והוא מת על המאמן", מספר איגור דיורוביץ', שכנראה לא שמע את סיפורי הזוועה של מקדונלד על מאמנו לשעבר ועבודת הפרך באימוניו . מבירת סלובניה יצאו גם שמות כמו ג'ירי וולש, בנו אודריך, ראשו נסטרוביץ' ומרקו מיליץ', כולם הגיעו ל-NBA, וגם סאני בצ'ירוביץ' וולדימיר בויסה, שמככבים בכדורסל האירופי. "לובליאנה של סגאדין היתה כמו מעבדה, ועוזרו של סגאדין, סאשו פיליפובסקי, הוא הדוגמה הטובה ביותר להמשכיות של פס היצור", מסביר דיורוביץ'. את ההמשכיות הזאת קטעה קבוצת הניהול החדשה, ומבחינת הלפרין, שהגיע ללובליאנה כדי להתפתח, זו סיבה לדאגה.

גם בסלובניה חוששים מהמדיניות של קבוצת הניהול החדשה. לפחות כלפי חוץ ממשיכה לובליאנה במדיניות המסורתית, ואף מינתה את מאמן הנבחרת הלאומית לשעבר, ג'אנס דרבריץ', לאחראי על מחלקות הנוער. במקביל, נמשכת הרכישה המסיבית של שחקנים צעירים ממדינות יוגוסלביה לשעבר, כשרק לפני מספר ימים הגיעו לקבוצה שני קרואטים בני 13 ו-14. עם זאת, ברוזוביץ' מנבא שינוי כיוון: "מדיניות השבחת הצעירים תשתנה באופן קיצוני, שכן הקבוצה נמצאת עכשיו בידיהם של אנשי עסקים שמטרתם היא רק מכירת שחקנים. זה ישפיע על הכיוון ועל הכימיה הקבוצתית". דיורוביץ' מחזק את דברי קודמו, ואף נותן דוגמה: "אנדרס רודריגז, ששיחק בקבוצה בעונה שעברה, הוא שחקן טוב וזול יותר מטימו ראניקו הפיני שהובא במקומו, אבל ההנהלה החדשה חתכה אותו בגלל שלא היא הביאה אותו".

הסיפור שמעניין אותנו יותר מכל, הוא סיכויי ההשתלבות של יותם הלפרין בלובליאנה. הקבוצה, שאיבדה הקיץ את כוכביה ולדימיר בויסה, דושאן בוצ'בסקי ומרינו בזדריץ', בנתה סגל חדש לחלוטין. "המהלך הראשון של ההנהלה החדשה היה קניית שחקנים שמיוצגים ברובם על ידי מרק פליישר, אותם הם מתכננים למכור במחיר גבוה", אומר ברוזוביץ', שמיד מציין גם את היוצא מן הכלל: "הסיפור של הלפרין שונה, שכן מדובר בשחקן שהגיע לקבוצה כי לא קיבל הזדמנות במכבי". דיורוביץ' צופה ללובליאנה עונה קשה ואומר: "עם השחקנים האלה לובליאנה לא תגיע לטופ 16. אין בסגל מנהיגים, כל השחקנים אלמוניים. חלק מהם ממש מצחיקים".

סאשו אוזבולט, גארד בן 24, הוא השריד היחיד מלובליאנה של העונה שעברה. אוזבולט הוא השחקן המקומי היחיד בקבוצה, שמונה שחקנים מתשע מדינות שונות. הזיקה הקרואטית של קבוצת הניהול התבטאה ברכישתם של ארבעה קרואטים צעירים, טוני דיז'אן, לוקה זוריץ', אנטוניו זיזיץ' וזוראן ורקיץ', מהלך שהגביר עוד יותר את התחושה כי הציביון הסלובני של לובליאנה הולך לאיבוד. בסלובניה צופים כי הלפרין ישתלב בחמישיה של הקבוצה כבר מפתיחת העונה, בעיקר בזכות הפציעות של אוזבולט והגרוזיני מרקושווילי, שייעדרו מספר חודשים.

גם העונה תתמודד לובליאנה בארבעה מפעלים. הליגה והגביע המקומיים, אליהם היא נכנסת רק בשלבים הסופיים, הליגה האדריאטית והיורוליג. איגור דיורוביץ' מוצא הקבלה מעניינת. "לובליאנה בסלובניה היא כמו מכבי בישראל", הוא אומר. "הקהל הסלובני עומד כולו מאחורי הקבוצה ביורוליג כי לה יש מסורת עוד מימי יוגוסלביה, בניגוד לקבוצות כמו לאשקו ונובו מסטו, שהן הרבה פחות ותיקות". ברוזוביץ' טוען כי אליפות סלובניה אינה ממש חשובה: "גם האוהדים רואים ביורוליג מפעל חשוב יותר, ולראיה 200-300 צופים בלבד מגיעים למשחקי הליגה. באליפות נשאר רק מרכיב של יוקרה". מצד שני, טומו מהוריץ' פוטר בגלל אבדן האליפות לנובו מסטו ב-2002/3, למרות עונה אירופית נהדרת. כנראה שגם בסלובניה האליפות המקומית היא עדיין הלחם והחמאה.

איך זה ייגמר? ברוזוביץ' מסכם בפסימיות: "אני מקווה שאנשים מסלובניה יקחו את הקבוצה על עצמם ויבנו את המערכת מחדש סביב שחקנים מקומיים. כרגע, שחקנים סלובנים יכולים לשחק בכל מקום חוץ מאולימפיה לובליאנה". והלפרין? אף אחד לא ייתן לו ארוחות חינם. בג'ונגל החדש של לובליאנה, יהיה עליו להצטיין בכל משחק מחדש כדי לזכות בדקות משחק.

גביע אירופה למחזיקות גביע: 1994
אליפות הליגה האדריאטית: 2002
אליפות סלובניה: 1992, 1993, 1994, 1995, 1996, 1997, 1998, 1999, 2000, 2002, 2004, 2005.
גביע סלובניה: 1992, 1993, 1994, 1995, 1997, 1998, 1999, 2000, 2001, 2002, 2003, 2005.
אליפות יוגוסלביה לשעבר: 1957, 1959, 1961, 1962, 1966, 1970.