כבוד ומחויבות למשחק, מקצוענות, ווינריות, מוסר עבודה גבוה, טובת הקבוצה קודמת לכל , ואולי הכי חשוב - אהבה טוטאלית של המשחק.
כמה מכם יכולים לחשוב על ספורטאי פעיל בתחום כלשהו שמשלב את כל התכונות הללו שהופכות עוד שחקן עם כשרון למשהו מיוחד? עד אתמול יכולתם למצוא שחקן אחד כזה, אוטוטו ילד בן 42, ב NFL. קוראים לו ג'רי רייס והוא התופס הגדול בכל הזמנים.
בסצינה הזויה מעט (ג'רי רייס פורש? בדנבר???), כשהוא נראה כלא מאמין שזה באמת קורה, הודיע רייס אתמול על פרישתו מהמשחק. אחרי עשרים עונות בקריירה הכי מפוארת בעולם הספורט האמריקאי, כשהוא מחזיק ב-38 שיאי ליגה לתופסים, שחלקם כנראה לא ישברו לעולם - 1,549 תפיסות, 33 תפיסות בסופרבולים, תפיסה אחת לפחות ב-274 משחקים רצופים, 207 טאצ'דאונים. ג'רי רייס מפנה את הבמה לצעירים. "אני חושב שהדמעות שאתם רואים מעידות שבאמת נהניתי מהנסיעה" אמר במסיבת העיתונאים.
ואיזו נסיעה זו היתה.
פרישה בלייבור דיי, כמה סמלי
את רוב הקריירה שלו עשה רייס במדי סן פרנסיסקו פורטי ניינרס, שם זכה לשתף פעולה עם שני קוורטרבקים נפלאים שכבר שוכנים לבטח בהיכל התהילה, ג'ו מונטנה וסטיב יאנג. יאנג, שמחזיק ביחד עם רייס בשיא הטאצ'דאונים לצמד קוורטרבק/תופס (85) אמר אתמול: "כקוורטרבק, כשאתה לוקח כמה צעדים לאחור מול האתלטים הטובים בעולם שמקבלים משכורת רק כדי להרביץ לך, אתם חייבים לדעת איך ההרגשה שיש לך מישהו כזה בצד שלך. אם לא שיחקתם, לא תוכלו להעריך עד כמה זה חשוב".
לפני הדראפט של 1984 שבו הניינרס היו אמורים לבחור אחרונים, ביצע המאמן האגדי של הפורטי ניינרס ביל וולש טרייד עם ניו אינגלנד ושלח שלוש בחירות דראפט תמורת הזכות לבחור את רייס, תופס ממכללה קטנה בשם מיסיסיפי ואלי, בבחירה השש עשרה. רוב הפרשנים טענו שרייס איטי מדי ל NFL. אבל וולש ראה בו משהו מיוחד. לאחר ששמע עליו, הוא צפה במשחק של מיסיסיפי ואלי בטלוויזיה "הוא תפס חמישה טאצ'דאונים ורץ את כל אורך המגרש בכל פעם. זה הספיק לי" אמר וולש אתמול. "הוא היה שחקן הפוטבול הטוב ביותר של תקופתנו. אם מחשיבים את כל הזמנים, לבטח אחד מהשניים או השלושה הטובים אי פעם".
אחת התכונות שמייחדות את רייס, אותה תכונה שסייעה לו להמשיך ולשחק בגיל שבו רוב השחקנים מתקופתו סופרים את המיליונים ומתעסקים כבר כמה שנים טובות בגולף ודיג, היא מוסר עבודה גבוה, כמעט בלתי נתפס בעולם של היום. כנראה שאין זה מקרה שיום הפרישה שלו הגיע דווקא בלייבור דיי, היום שבו מיליוני אמריקנים חוגגים את חג העבודה. מייק שאנהאן, מאמנה הנוכחי של דנבר ובעבר מאמן ההתקפה של סן פרנסיסקו, מספר שראה פעם את רייס ניגש אחרי אימון של חמש שעות בפגרה לחדר הוידיאו. כששאל את רייס במה לעזאזל הוא הולך לצפות ענה לו רייס: "אני הולך ללמוד את 10 התופסים הטובים ביותר מכל קונפרנס. אני לא רוצה שאחד מהצעירים האלה ישיג אותי."
את הקריירה הנפלאה שלו בסן פרנסיסקו סיים רייס בשנת 2000 לאחר שדחה הצעה מהקבוצה לחוזה פרישה על סך מיליון דולר. לאחר שתי עונות מצוינות באוקלנד, איתה הגיע לעוד סופרבול בשנת 2002, באו שתי עונות מיותרות באוקלנד ובסיאטל שבהן זה כבר לא היה זה. השנה חתם רייס בדנבר אך לאחר ששנאהאן הבהיר לו בצורה עדינה ככל האפשר שלא יוכל לקבל תפקיד משמעותי בקבוצה בעונה הקרובה, החליט רייס סוף סוף לתלות את הכפפות.
"סיימתי ואני מצפה לשלב הבא בחיי כעת. יהיו עוד הרבה הזדמנויות שם בחוץ. אני בטוח שאני אתייחס אליהן באותה דרך שהתייחסתי לפוטבול - עם הרבה גאווה, הרבה נחישות והרבה בטחון."
יש היום ועוד יהיו בעתיד רסיברים גדולים ב NFL.
לא יהיה עוד ג'רי רייס.