זו תקופה טובה להיות אוהד סן אנטוניו. כחודשיים לאחר האליפות השלישית של הספרס בשבע העונות האחרונות, הצליחו הג'נרל מנג'ר אר.סי. ביופרד והמאמן גרג פופוביץ' לחזק את הקבוצה בדיוק במקומות הנחוצים, והעמידו אגב כך את אחד הסגלים הטובים והמוכשרים שנראו זה שנים ב-NBA. דבר אחד בטוח: זה הסגל המוכשר ביותר שאי פעם היה לספרס, ששלושת קבוצות האליפות (השונות זו מזו) שלהם הן מהפחות מרשימות בהיסטוריה של הליגה.
יש שלל סיבות לכך שסגלים כאלו או אחרים מתגבשים לכדי לקבוצות גדולות. השושלת הראשונה של בוסטון בשנות ה-50 וה-60 עשתה את זה בזכות הנחלת תרבות ניצחון, הלייקרס של שנות ה-80 בעזרת טריידים מוצלחים וקוסם אחד, הבולס קיבלו שחקן שאף אחד לא ניחש כמה טוב הוא יכול להיות, ובשנות ה-2000 הזוהר של לוס אנג'לס משך את שאקיל אוניל וקובי בריאנט, שזכו בשלוש טבעות. אז מה בדיוק קנה את ההצלחה לסן אנטוניו, אחת מערי הספורט הנידחות ביותר בארה"ב?
הספרס עושים זאת על ידי בניית מערכת משומנת היטב שמושתתת על עבודת צוות חסרת אגו וסמכות אבסולוטית של המאמן, סמכות שאותה הוא אינו מנצל לרעה. הבסיס, שבלעדיו שום דבר מכל זה לא היה יכול לעבוד, הוא טים דאנקן, אולי הפרנצ'ייז פלייר הכי נוח בספורט המקצועני. שאר החלקים בפאזל חסרי אגו באותה מידה, והדינמיקה הקבוצתית חזקה מכל הבעיות החברתיות שעלולות לצוץ. זו הסיבה שכל מי שעוזב את הקבוצה מביט אחורה בערגה, וחשוב מכך, לכן שחקנים מוכנים לוותר על הרבה כסף כדי לשחק בחור על גבול מכסיקו. וזה מפתח חשוב בהצלחה, בעידן של תקרת שכר ומס מותרות.
החיזוקים
המהלך הראשון של הקיץ היה להחתים מחדש את אחד האחראים הגדולים ביותר לאליפות האחרונה, הלא הוא רוברט הורי. בלעדי הניסיואן, הווינריות שלו ו-21 הנקודות הפנומנליות בסוף משחק מספר 5 בגמר, הפיסטונס היו אלה שהיו חוגגים אליפות. מיאמי הביעה התעניינות בפורוורד, ושאקיל אוניל, חברו הקרוב של ביג שוט רוב, אמור היה להיות הג'וקר שימשוך אותו לפלורידה. אבל הורי בחר להישאר בקבוצה, ו-ויתר על הזוהר והזרקורים להם היה זוכה בזכות השותפות עם הדיזל. וי ראשון ביומן של ביופרד את פופוביץ'.
עוד במהלך העונה שעברה הבין פופוביץ' שיהיה לו קשה לקחת אליפות עם ראשו נסטרוביץ' כגבוה מרכזי. הרכרוכיות ההגנתית של הסנטר הסלובני חייבה את הצוות המקצועי למצוא פתרון. ולמזלם, נשיא הניקס איזיאה תומאס שיחק אותה סנטה קלאוס, והחליט לקחת על עצמו את החוזה המנופח של הפורוורד הבינוני מאליק רוז, בתמורה לסנטר הפיזי והצעיר נאצר מוחמד. הטרייד התברר כאחד המהלכים החשובים של העונה, ואיפשר לספרס להעמיד קו קדמי קשוח אל מול האחים לבית וואלאס. והקיץ, רק כדי לוודא שנסטרוביץ' לא יראה פרקט אפילו בטעות, דאגו הספרס להביא גבוה קשוח לספסל, פבריסיו אוברטו מולנסיה. לסנטר הארגניטנאי יש אולי חיסרון במחלקת הגובה (2.08 מטר), אבל הוא מחפה על כך בפיזיות ובחוש התמצאות מתחת לסלים.
מיד אחר כך התפנו במועדון לדאוג לנקודה חלשה נוספת - עמדת הרכז. בגמר ה-NBA שוב נחשף טוני פארקר כמניה לא בטוחה בעליל, וכאשר הביטחון שלו צונח הוא הופך לנזק מהלך. המחליף שלו, בנו אודריך, אפילו התקשה לעבור את החצי מול הלחץ הפיסטונס. בעונה הבאה מי שיעלה מהספסל במצבים שכאלה הוא הרכז הותיק ניק ואן אקסל, שחיפש בנרות קבוצה טקסנית שיכולה לזכות באליפות, ומצא את האופציה הטובה מבין השלוש. ואן אקסל הוא וינר מוכח שיכול לצבור כמות נקודות נכבדת ולהוציא את סן אנטוניו מהבוץ ההתקפי, אליו היא נקלעת לעיתים.
ולסיום, לפני כשבוע הגיעה החתיכה האחרונה והמרשימה ביותר בפאזל החדש. המירוץ אחר שירותיו של מייקל פינלי, ששוחרר מדאלאס בחסות חוק האמנסטי, הגיע לסיום מפתיע: האלופה זכתה בתחרות. מיאמי הציעה הרבה דקות והרבה כסף, פיניקס הציעה מקום בחמישייה ואת החבר סטיב נאש. אלא ששוב גבר כוח המשיכה של סן אנטוניו. לא העיר, המועדון. במקום ברנט בארי, שאיכזב בעונה שעברה ולא סיפק את התוצרת שלה קיוו, לפופוביץ' יהיה סקורר אמיתי ויציב מהספסל, כזה שיכול לנצל בצורה הטובה ביותר את השמירה הכפולה על דאנקן, ואת החדירות היעילות של פארקר ומאנו ג'ינובילי .
הבעיות
עד היום הספרס היו בנויים על כוכב אחד, וסביבו שורה של רול פליירס. בעונה האחרונה, ובפלייאוף בפרט, ראינו במו עינינו איך איש העכביש בשם ג'ינובילי הופך לסופרסטאר. כך נוצר מאזן כוחות חדש בקבוצה, שינוי שדאנקן קיבל בזרועות פתוחות. אולם בעונה הבאה יהיו עוד שני אגואים חדשים בחדר ההלבשה, בדמות ואן אקסל ופינלי. האם זה ייצור בעיות בגן עדן? אחרי הכל, פינלי הוא אדם מאוד נוח, אך לא מסוג השחקנים שרגילים לשבת יותר מדי זמן על הספסל, ולניק ואן אקסל יש סטיגמה של סרטן, שיכול להרחיב כל סדק בכימיה קבוצתית. חשוב לזכור ששני החבר'ה לא ממש משתלבים בפילוסופיה ההגנתית והקשוחה שמנהיג קואץ' פופ.
אבל כל מי שחושב שנבנה כאן סגל של גלקטיקוס שרק מחכה להתפורר מבפנים, צפוי להתאכזב. בעוד מיאמי ופיניקס החליפו חצי חמישייה ודטרויט החליפה מאמן, מהלכים ששינו לחלוטין את האופי שלהן, סן אנטוניו הוסיפה שלושה שחקנים ותיקים ולמודי קרבות, שישמשו כרול פליירס יעילים, ותו לא. המרקם הקבוצתי של הספרס כל כך חזק, שאפילו ספריוול, לו היה מגיע, היה מתחיל לבקר בכנסיה בימי ראשואן. לשני השחקנים היה די זמן כדי לשקול את כל ההצעות שהיו להם על השולחן, ואין סיבה להניח שאין הם יודעים לקראת מה הם נכנסים.
פינלי לא יעשה גלים, ויחכה להזדמנות שלו לנצוץ במאני טיים של הפלייאוף, אבל מה עם ואן אקסל? כשהיה ילד בלייקרס וחטף סוויפ כואב מיוטה, הוא טען שאין הבדל בין הפסד קשה בשבעה משחקים לסיום הפלייאוף אחרי ארבעה בלבד. גם בדנבר, גולדן סטייט ופורטלנד לא התלהבו יותר מדי מהאישיות של האיש. אבל מי שרוצה לקבל תמונה מלאה יותר על השמאלי המלהיב הזה צריך לזכור את העונה וחצי המופלאות שנתן במדי דאלאס. בפלייאוף של 2003 הוא היה השחקן הטוב ביותר של דאלאס, בריצה שנעצרה רק אחרי שישה משחקים בגמר המערב מול הספרס. ואן אקסל הפך למנהיג כריזמטי במאבריקס והוסיף המון בטחון ואמונה בחדר ההלבשה. וכעת הוא חוזר לטקסס בשביל סיבה אחת בלבד טבעת אליפות. הוא לא רצה לשחק בנאגטס, בווריורס ובבלייזרס בדיוק בגלל שלא הסכים להסתפק בבינוניות. סביר להניח שהוא יקבל את התפקיד שלו באהבה, כי הוא יודע שלפופוביץ' לא תהיה שום בעיה לייבש אותו על הספסל ולהשתמש בכלים הרבים האחרים שעומדים לרשותו. אם הכל יעבוד לפי התוכניות, החתימה של ואן אקסל תוכיח את עצמה בחודשים מאי ויוני 2006.
מארק קיובן הביע לאחרונה את הערכתו לניהול של הספרס, שהפך לדעתו למודל בליגה. בעונה הבאה המכונה המשומנת בספורט האמריקאי תהפוך לקטלנית הרבה יותר. קשה לחשוב על סגל מאוזן ומוכשר יותר מאז האליפויות הגדולות של הבולס בשנות ה-90. במקום שחקנים אפורים, שיודעים את מקומם, ב-2004/5 נראה חבר'ה מלהיבים ומלאי ברק, שיודעים את מקומם. השיטה היא אותה שיטה, והיא עובדת.