איצ'ה - תשאיר את אברם

איצ'ה יקר,

אני מניח שאחרי המשחק ההירואי הערב, שהוכיח סופית שאנחנו על המפה ולא סתם איזו אפיזודה חולפת, גם אתה יודע. אתה יודע שהקמפיין האחרון, בהנחה שננצח פעמיים את הדייגים מפארו, יוכתר רשמית כאחד הטובים בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. אז נכון, היינו כבר במונדיאל, והיינו קרובים מול קולומביה, אפילו נתנו חמישיה לאוסטרים האנטישמים. אבל נראה אם תוכל לנקוב בקמפיין אחר בו חזרה הנבחרת שש (!) פעמים מפיגור מול נבחרות עדיפות וכמעט ולא ספגה ממצבים נייחים. התוכל להצביע על קמפיין אחר בו שיחקה הנבחרת כשווה מול אריות כאירלנד וצרפת? האם אתה זוכר עוד שורה דומה של משחקי חוץ קשים מול קהל עויין שהסתיימה ללא אף הפסד? או אולי רצף שערים בדקות ההכרעה, שלשם שינוי נפלו בשערי היריבות?

ומה בדבר התמהיל האנושי הנהדר, איצ'ה, והחיבור המרגש בין הוותיקים לצעירים, וקידום שחקנים אלמונים יחסית. תראה איך אברם לא פוחד לשים גורלו בידיהם של קלימי, ועבאס, ואפילו עומר גולן הקפריזי. הרי נמני ובניון תמיד היו באנקר. לא שכחתי את החילופים הנבונים, שהגיעו בדיוק בזמן ובמקומות הנכונים, והביאו לנבחרת כמה וכמה נקודות שעשויות להתברר כהיסטוריות. לא אוכל להתעלם גם משיטת המשחק המקורית ומהמשמעת הטקטית המפתיעה. תראה איך השחקנים מבינים לפתע את המשחק ברמות שונות לגמרי! שים לב לשקט הנפשי שלהם, ליכולת המנטלית הנדירה. הרי פעם, בתקופה של שלמה, 2-0 באירלנד היה הופך מהר מאוד לחמש או שש. יעידו הדנים. ועוד לא הזכרתי את האווירה הרגועה והנינוחה שמשרה אברם בנבחרת, או את הכושר הגופני הפנטסטי של השחקנים. כן כן, מי בחר בד''ר מויאל? אני בטוח שגם שמת לב לגמישות הטקטית שהופכת את הנבחרת לאגוז כמעט בלתי ניתן לפיצוח.

אני זוכר, איצ'ה, איך עד לא מזמן נבחרות כמו שוויץ היו משלמות הון כדי לקבל את ישראל בבית שלהן. העדיפו אותנו אפילו על קפריסין. אני זוכר היטב איך ערוץ 1 לא ספר את משחק החוץ בצרפת, איך אפילו אנחנו הפכנו אדישים לחברים בכחול-לבן. והיום? דומאנק עדיין חולם בלילות על באדיר, רוי קין על סואן, קון כבר לא יתאושש מקייסי ובניון. אנחנו, איצ'ה, הלוזרים הנצחיים שתמיד מפסידים באי השכן ועושים בושות כשהכסף מונח על השולחן, דווקא אנחנו יכולים להיות בעוד כמה שבועות על גג העולם. ואפילו אם ירצה הגורל ולא נגיע בסוף הקמפיין לארץ המובטחת, אדוני היו''ר, גם אתה יודע שהכל עניין של זמן. כי שחקני הנבחרת משחקים בשביל הדגל והקהל והמענקים והקריירה, אבל לא פחות בשביל אברם. ראית איך הם מאושרים איתו?

אנחנו עוד נראה לכולם מאיפה משתין הדג, ולא רק אבי רצון אמר. ובאמת איך אפשר שלא, כשעל הקווים עומד מאסטרו כאברם גרנט. תן לו להמשיך עוד כמה שנים, איצ'ה. בחייאת. האם אתה לא נהנה מכך שסוף סוף הפכנו לגורם שאין להתעלם ממנו? למועמדים לגיטימיים למונדיאל? וכל זאת תוך שאף שחקן לא יוצא מפרופורציות או מאבד עצמו לדעת. עם יד על הלב, איצ'ה, האם אתה מתגעגע להפסדים לספרד בר"ג, או לבזיונות מול האוסטרים והקפריסאים? היום, יותר מתמיד, אנחנו אירופה. אירופה. רע לך עם זה? אנא, תן לאברם להמשיך עוד שתיים-שלוש קדנציות. לפחות. תן לבנאדם לסיים את מה שהתחיל, זה כל מה שאני מבקש. מה גם שככה אין סכנה שיחזור לאמן את מכבי.

וואלה! ספורט מזמינה אתכם להיות פרשנים לרגע (או ליותר, תלוי בכם), סופרים או משוררים ולשלוח לנו קטעים שכתבתם, בכל סגנון כתיבה שעולה על דעתכם, בתנאי שיהיה ראוי לפרסום ובכל תחום הקשור לספורט.

מניתוח נקודות התורפה הטקטיות בהרכב החדש של מ.ס. אשדוד עד לסיפור, דמיוני או מציאותי, על חיי אוהד פינג-פונג, נשמח לתת לכם הזדמנות לגלות לעולם כוכבי כתיבה חדשים. את הקטעים שכתבתם, שלחו דרך ה"כתבו לנו" (בצד ימין באתר או בקישור למטה) או לכתובת המייל הבאה: sportssupport@walla.net.il. אנו נפרסם את המשובחים שבקטעים שנקבל בפינה "אש על הגולש" שבאיזור הטורים האישיים. גם מי שכבר פירסם בעבר טור, מוזמן להמשיך ולשלוח. אנא, ציינו את שמכם.