לא לפחד כלל

השבוע נשאל יוסי בניון איך מנצחים את שווייץ אחרי תשע שנים ללא הפסד ביתי, אלא שמתברר שהפעם האחרונה ששוויץ ירדה מהמגרש בבאזל עם הזנב בין הרגליים היתה ב-6 ביוני 2001. מתברר שסבסטיאן סימרוטיץ' ונבחרת סלובניה עשו זאת לפני קצת יותר מחמש שנים, ושנה לפני כן עשתה זאת גם רוסיה. אז לפני שנכנסים לפאניקה מהר הגעש בבאזל, חשוב לזכור את הנתון הזה.

סיימון סשלר, כיום קשר הפועל נצרת-עילית, שנמנה באותה תקופה על הסגל הרחב של נבחרת סלובניה, זוכר היטב את אותו משחק, שהיה גם ההזדמנות האחרונה של שוויץ להגיע למשחקי הפלייאוף למונדיאל 2002. סשלר זוכר כיצד במשחק סימרוטיץ' הצליח לעקוץ בדקה ה-83, ולהוציא את האוויר מהבלון השוויצרי. "זה היה ההפסד הביתי האחרון שלהם? לא ידעתי", סיפר השבוע סשלר, בשיחה טלפונית ממחנה האימונים הנוכחי של נבחרתו. "היתה שם טעות של מגן שמסר אחורה לשוער. סבי ניצל את זה וכבש".

יש לך טיפ מקצועי לנבחרת ישראל?

"זו נבחרת אחרת כמעט לגמרי. אז שיחקו שם שאפויזאט, ספורצה והנשוז. הנבחרת הזו השתנתה לגמרי מאז. היום שווייץ יותר חזקה לדעתי, היא יותר צעירה ורעבה. בכל מקרה, במשחקים כאלה חשובים, כשהרבה מונח על כף המאזניים, תמיד ישנה טעות אחת שמכריעה את המשחק, בדיוק כמו שקרה לנו".

באמת יש לנו מה לחשוש מהקהל באיצטדיון סנט ג'קוב בבאזל?

"לא. אין שם חוליגנים או אוהדים פנאטיים כמו ביוון או אפילו בישראל. הם עושים רעש, אבל הם אוהדים רגילים. אין להם השפעה מיוחדת".

מי שמכיר יותר לעומק את הנבחרת החדשה של קובי קוהן הוא אייל לחמן, מאמנה של הפועל קרית שמונה וחבר קרוב של גרנט, שסייע לו במעקב אחרי נבחרת שוייץ. גם לחמן, שמכיר כל חלקה זניחה בנבחרת שווייץ, חושב ששלוש נקודות במוצאי שבת אינן בגדר חלום בלתי אפשרי, אף על פי שהוא מכבד מאוד את המארחת. "בסך הכל אסור לפחד וצריך לזכור שנבחרת ישראל הנוכחית יכולה לתת מענה כמעט לכל סגנון משחק ושיטה".

ראית את הניצחון שלהם על נורבגיה?

"הניצחון שלהם באוסלו הבהיר עד כמה הנבחרת הזו חזקה ובמיוחד חוליית ההגנה שלה, שהשתפרה מאוד. הנורבגים תקפו יותר, אבל בקושי הצליחו לסכן את השער. ההגנה שלהם אינה נקודת תורפה כפי שנוטים לחשוב. שני הבלמים שלהם, סנדרוס ודגאן, הם בלמים קדמיים באופיים. יאקין היה יותר ליברו והיה מגיח לעתים קדימה, תוך שהוא זונח את ההגנה".

צמד הבלמים החדש של קון ספג רק שער אחד מאז שהם משחקים יחד. אבל אתה לא מוצא בשווייץ נקודות תורפה?

"המגן השמאלי, לודוביק מאגנין. מבחינה התקפית הוא שחקן פנטסטי, אבל מבחינה הגנתית הוא פחות טוב. הוא לא מסוג המגינים שמגיחים למעלה דרך האגפים, , כמו רוברטו קרלוס או ליזארזו. הוא מעדיף לעבור דרך המרכז וחושף לגמרי את האגף שלו להתקפות מהירות. זה לא אומר שמי שישחק בצד ימין יוכל לתקוף משם ביתר קלות. שחקני הקישור וההתקפה, כולם, יצטרכו להגיע לאזור שלו בהפתעה".

מה המפתח לניצחון לדעתך?

"מול נבחרת כמו שווייץ, הכל יוכרע על פי יכולת אישית של שחקנים, ולהם יש יתרון בתחום הזה כרגע. מלבד כשרון, השווייצרים נהנים גם מניסיון במשחקים כאלו, שזה אפילו חשוב יותר מכישרון. במשחק ברמת גן, הנקודה החזקה שלהם היתה הקישור. הפעם אלו החלוצים. אלכסנדר פריי הוא מסוג השחקנים שיש למגינים הישראלים בעיה להתמודד איתם. לוסטרינלי מפ.צ. תון נמצא בכושר נפלא ויש גם את וונלאנטן, שכבש בישראל ותמיד מסוכן".

מה לגבי הכדורים החופשיים, הצרה של הכדורגל הישראלי?

"על מצבים נייחים לא מדברים יותר מדי, כי זו נבואה שמגשימה את עצמה. בסך הכל לא מדובר ביריבה לא מוכרת. אנחנו יודעים ומכירים את השחקנים והתנועות שלהם לתוך הרחבה. זו נקודה אחת מתוך רבות שההכנה שלה היא מאוד מוגדרת. צריך לטפל במה שמביא לכמות גדולה של מצבים נייחים ולהיזהר מעבירות בחלק המגרש שלך. ברגע שהיריב נמצא רוב הזמן בחצי שלך, יש לו סיכוי גבוה יותר להגיע למצבים".