קשה להאמין, אבל לפני לא כל כך הרבה שנים בירת הצפון חייתה ונשמה כדורסל. בניגוד לכדורגל, דווקא בכדורסל הפועל נחשב למועדון הגדול ומכבי - לאחיו הקטן והחצוף. היכל הספורט ברוממה היה אז אולם הכדורסל הביתי ביותר בארץ, כזה שבו כמעט אין סיכוי לנצח את הקבוצות המקומיות.
היתה זו הפועל חיפה שכמעט לקחה את האליפות ממכבי תל אביב בגמר סל בשנות ה-80, כמעט כי אלמלא סל של לבאן מרסר בשניות האחרונות הצלחת הייתה נוחתת ברוממה.
גם מכבי חיפה ניצחה פעם אחר פעם את הצהובים מתל אביב, ונראה שמצב הכדורסל בחיפה מיטיב בעיקר עם מכבי תל אביב. התל אביבים התקשו מאוד לנצח ברוממה, ולעתים סיימו אפילו עונה שלמה בלי ניצחון אחד בהיכל שעל הכרמל.
בחיפה גדלו ושיחקו כמה שחקנים טובים: גיא גודס, קורן אמישה, וויל סימס, עדי גורדון, אייל לייב, ארי רוזנברג והרשימה עוד ארוכה, ובעיקר משתרכת אחורה. ככה זה כשאתה חיפאי בן 23: אני, את ימי הזוהר של הכדורסל החיפאי פספסתי, פשוט כי הם עברו להם אי שם באמצע שנות ה- 80. מאז הכדורסל בחיפה דשדש לו לאט אבל בטוח, עד שהגיע למצבו הנוכחי. היום הקבוצה הבכירה של העיר השלישית בגודלה בארץ היא מכבי בת גלים, קבוצת הבת של מכבי חיפה כדורסל ז"ל שמשחקת בליגה המקצוענית השלישית.
אז איך זה קרה לנו? כמו בקלישאות, הכתובת היתה על הקיר. למעשה, היא היתה שם כבר שני עשורים כך שהכתב כבר בלתי קריא בעליל. את תחילתו של הסוף המוחלט סימנה הקמת "מ.כ. חיפה". הרעיון נולד במוחות הקודחים של קברניטי העיר בזמנו ומצנע בראשם, שניסו לאחד את קבוצות הכדורסל בעיר. קונספט נחמד, רק שהיחידים שהסכימו לקחת בו חלק היו אנשי מכבי חיפה. הפועל חיפה, לעומת זאת, נותרה קבוצה עצמאית שהמשיכה לקרטע בהיעדר תמיכה עירונית. מיותר לציין שאוהדי הפועל, הרוב המכריע של אוהדי הכדורסל המקומיים, לא תמכו בקבוצה החדשה וכשהקבוצה המקומית החליפה את המדים הירוקים ואת הסמל, גם חלק נכבד מאוהדי מכבי הדירו רגליהם מההיכל.
מאז ועד היום החלו (ולא הפסיקו) לצוץ בכדורסל החיפאי שלל המצאות, שאפילו המוחות היצירתיים ביותר לא היו מעלים על דעתם. למשל האיחוד מ.כ. חיפה-נשר, שנוצר כדי לקבל את תמיכת עיריית נשר לקבוצה המדשדשת, או הפועל חיפה-רמת השרון (ואני שואל: מה הקשר?! זה כמו להרכיב קבוצה ממצפה רמון ועפולה גם יחד).
אבל בכדורסל הישראלי הכל כשר, לפחות כל עוד הקבוצה משלשלת לקופתה עוד לירה. במקרה של הפועל חיפה-רמת השרון, למשל, הקבוצה שיחקה אך ורק ברמת השרון ובפועל עזבה את העיר ואת אוהדיה לאנחות.
מ.כ. חיפה מצידה עשתה הכל כדי לרדת לליגה השנייה, אבל למרות המאמצים פשוט לא נמצאה קבוצה שתעלה לליגה הראשונה. כך נשארה הקבוצה בליגה הראשונה עונה אחר עונה, כמו ספורטאי זקן שכבר מזמן התרחק משיאו אבל מתעקש לנסות ולהוכיח שעדיין לא נס לחו. הקבוצה התעקשה ונכשלה כל פעם מחדש, אבל הקיץ בא הקץ לסיפור העגום. הקבוצה סיימה פעם נוספת במקום ממנו יורדים לליגה השנייה, אבל הפעם ההנהלה החליטה שיש גבול. גם ראש עיריית נשר משך ידו מהסוס המפסיד, והפסיק לנסות להחיות קבוצה בלי קהל ובלי תקציב. כך התפרק לו מועדון מפואר נוסף בכדורסל הישראלי.
העיר חיפה נשארה בלי קבוצת כדורסל בוגרת בשתי הליגות הבכירות. יש בחיפה מחלקת נוער מפוארת ושחקנים בנבחרות הצעירות, אבל בהיעדר קבוצת בוגרים שאליה הצעירים שואפים להעפיל - סביר להניח שגם כדורסל הנוער בחיפה ייעלם תוך כמה שנים.
היכל הספורט ברוממה משמש בשנים האחרונות בעיקר למופעים כמו הפסטיגל, ואולי הגיע הזמן לשנות גם את שמו ל"היכל התרבות רוממה". אחרי הכל, ספורט כבר אין שם.
האוהדים יישארו עם משחק הכדורסל המסורתי של אחר הצהרים במגרשים השכונתיים ואגב, הם נותרו מלאים כתמיד, הוכחה נוספת לתיאבון של העיר לכדורסל.
האם יש עדיין מה לעשות על מנת לשנות את המצב העגום ?
לעבור לירושלים, שם ארקדי גיידמק מתחיל לבנות קבוצה שיום אחד עוד תקרא תיגר על מכבי תל אביב הגדולה, ממש כמו הפועל חיפה הגדולה של פעם.
אש על הגולש
וואלה! ספורט מזמינה אתכם להיות פרשנים לרגע (או ליותר, תלוי בכם), סופרים או משוררים ולשלוח לנו קטעים שכתבתם, בכל סגנון כתיבה שעולה על דעתכם, בתנאי שיהיה ראוי לפרסום ובכל תחום הקשור לספורט.
מניתוח נקודות התורפה הטקטיות בהרכב החדש של מ.ס. אשדוד עד לסיפור, דמיוני או מציאותי, על חיי אוהד פינג-פונג, נשמח לתת לכם הזדמנות לגלות לעולם כוכבי כתיבה חדשים. את הקטעים שכתבתם, שלחו דרך ה"כתבו לנו" (בצד ימין באתר או בקישור למטה) או לכתובת המייל הבאה: sportssupport@walla.net.il. אנו נפרסם את המשובחים שבקטעים שנקבל בפינה "אש על הגולש" שבאיזור הטורים האישיים. גם מי שכבר פירסם בעבר טור, מוזמן להמשיך ולשלוח. אנא, ציינו את שמכם.