אם חשבתם שתמונת הסיכויים ב-AL מסובכת, חכו שתראו מה קורה ב-NL. כל יום שעובר מסבך את החטיבה הזו יותר ויותר. זו גם הסיבה שאנו לא רושמים את מאזני הקבוצות, כי הדירוג שם כל כך נזיל, שהמידע של היום עלול להיות לא רלוונטי מחר.
מאז 2000, השנה האחרונה בה זכו היאנקיז באליפות, החלוקה המסורתית היא תואר אליפות בשנים אי זוגיות לקבוצה מה-NL ובשנים זוגיות לקבוצה מה-AL. כל הקבוצות שזכו בשנים הללו הן אלה שהגיעו רותחות לישורת האחרונה של העונה. זה מה שיקרה, כנראה, גם השנה, ויש סיכוי טוב שזה יגיע מה-NL, כמיטב המסורת.
המזרח: כולן כולן בתמונה
אין בכלל ויכוח שה-NL מזרח הוא הבית הכי איכותי במייג'ורס השנה. חמש קבוצות, חמישה מאזנים חיוביים. אטלנטה תיקח, כנראה, את הבית הזה, כי בובי קוקס עושה נסים עם שחקנים כמו ג'ף פרנקור ו-ווילסון בטמיט. הברייבס מוציאים מים מהסלע כמו בכל שנה, ועד שלא יוכח אחרת, הם יזכו בראשותו, כרגיל.
פילדלפיה פיליז - לפיליז היו שתי ריצות משמעותיות השנה. האחת, במהלך מאי ויוני, בהם טרפו את הליגה, והשניה ממש בימים אלה. פילדלפיה מצהירה כוונות, אף אחד לא ממש סופר אותה וגם הקרדיט שצ'רלי מנואל, מאמנה, לא גדול במיוחד. לפיליז יש מסורת של צ'וקרים, אבל השנה משהו שם משדר אחרת.
שחקן המפתח: בובי אבריו בהתקפה ובילי ווגנר בעמדת הסוגר מקנים הרבה שקט.
הסוס השחור: לשים לב לויסנטה פאדייה, שפתח מזעזע את העונה ודופק הופעה אחר הופעה לאחרונה.
וושינגטון נאשיונלס - אחרי הפתיחה החלומית הנסיגה הצפויה הגיעה, אבל הם עדיין רחוקים משחק אחד או פחות, תלוי באיזה יום מסתכלים עליהם, מהויילד קארד. הרוטציה טובה מאוד, ג'ון פאטרסון מגיש כמו אס וההתקפה? נו טוב, הסתדרו בלעדיהם עד עכשיו, ימשיכו להסתדר בלעדיהם.
שחקן המפתח: צ'אד קורדרו. השאלה אם הקלוזר עם מספר השמירות הגבוה בליגה ימשיך להיות יציב.
הסוס השחור: ניק ג'ונסון, שחקן הבסיס הראשון, מביא איתו ניסיון של סוף עונה מהיאנקיז. גם ויני קאסטייה מכיר את התמונה הזו, בסופו של דבר אלה השניים שיסחבו את ההתקפה על הגב. וזה לא בהכרח טוב.
פלורידה מארלינס
הרוטציה הכי טובה בליגה, עם מגישים כמו בקט, בארנט ו-וויליס, תרמו הרבה מתחת למה שציפו מהם בחלק הראשון של העונה. ההתקפה עדיין לא נכנסה לקצב והאמת היא שספק אם תיכנס. טוד ג'ונס עושה עבודה טובה כקלוזר, ולמרות הסטאף הלא מדהים שלו סוגר משחקים היטב. המארלינס לקחו וורלד סירייס על הבוהן של בקט, אבל השנה נראה שזה קצת גדול עליהם.
שחקן המפתח: בארנט הראה בשבועות האחרונים שכשהוא רוצה, אי אפשר לגעת בו. אם הוא ימשיך כך, אפשר לרשום ניצחון בכל פתיחה שלו, וכשיש את וויליס ובקט בקבוצה, זה מאוד מעודד.
סוס שחור: חואן פייר פתח את העונה בצורה מזעזעת, אבל יש לו כבר 41 בסיסים גנובים. פייר הוא נשק שאין לאף קבוצה בליגה, כולל למטס.
ניו יורק מטס
המטס הם ההפתעה של הבית הזה. רבים ניבאו להם נפילה למרות הרכישות הגדולות של החורף, ובינתיים הם במרחק עקיצה סביר. למעשה, הם בדיוק במקום שבו הם צריכים להיות: מאחור, היכן שאף אחד לא מרגיש. קרלוס בלטראן החל לחזור לעצמו, דייויד רייט הוא אחד משחקני הבסיס השלישי הטובים בליגה וקליף פלויד עדיין בריא. בנוסף, קריס בנסון ו-ויקטור זמבראנו נראים טוב. כל עוד רוברטו הרננדז ובריידן לופר לא דופקים את הסיפור בסוף - זה בסדר.
שחקן המפתח: פדרו מרטינז. כל המשא יהיה על כתפיו בספטמבר. גם טום גלאווין יצטרך לתת כתף.
הסוס השחור: ג'יי סאו מגיש היטב בינתיים, אבל אם סטיב טראקסל הותיק חוזר לרוטציה בספטמבר, זהו תיגבור חשוב מאין כמוהו למטס. טראקסל גם יכול לתגבר מהבולפן, שם כבר עובד ארון הילמן המוכשר. השניים האלה יכולים לסגור המון חורים.
המרכז: הקאביז ינסו לדגדג
סט. לואיס קרדינלס
עם יותר מעשרה משחקי יתרון, הציפורים חושבות על הסיבוב הראשון בפלייאוף. מארק מאלדר מגיש היטב לאחרונה, מאט מוריס נותן עונה סבירה, מארקי וסופאן נראים סבירים ומעל לכל - אי אפשר לגעת בכריס קרפנטר. עם ההתקפה שיש להם, זו הקבוצה המועמדת מספר 1 לקחת את הוורלד סירייס, רק שאתם יודעים - בשנים האחרונות הפייבוריטית לא בדיוק זכתה.
יוסטון אסטרוס
לאסטרוס יש רוטציה חלומית, שכוללת את רוג'ר קלמנס, רוי אוסוולט ואנדי פטיט המנוסים. וונדי (???) רודריגז ואיזיקיאל אסטשיו השתפרו, וסה"כ זו קבוצה שעשתה כברת דרך ארוכה. בראד לידג' היה הקלוזר הטוב ביותר בפלייאוף שעבר, הבעייה עם לידג' היא שכדי להגיע אליו צריך לעבור את ווילר, הארוויל וכל מיני בינוניים אחרים, וזה מה שדפק את יוסטון בפלייאוף שעבר.
שחקן המפתח: לאנס ברקמן. ההגשה תעשה את שלה, ההתקפה של יוסטון מדשדשת לאחרונה ונסוגה מהיכולת החלומית. המשא על כתפיו של לאנס.
הסוס השחור: מייק לאמב ראה הרבה הגשות כשברקמן נח. מאז חזרתו של הכוכב, הוא רואה פחות. אבל לאמב יכול לשחק כמעט בכל עמדה במגרש (כולל תופס) ושחקן כזה הוא נכס לכל קבוצה שיש לה תקלות באחת העמדות.
שיקאגו קאבס
הקאביז לא מראים נכונות ועקביות להעפיל לפלייאוף, אבל עם רוטציה כמו שלהם אסור לפסול אותם, בעיקר כשקרי ווד עומד לחזור אליה. ראיין דמפסטר יציב בעמדת הקלוזר, אבל לקאביז יש בעייה מנטאלית קשה. ספק אם יתגברו עליה בספטמבר.
שחקן המפתח: דרק לי, כמובן, המועמד לתואר ה-MVP של השנה.
סוס שחור: נומאר גארסיהפארה חזר ויכול לתרום המון. נומאר הוא עדיין חובט עילית בליגה, אבל לא הרבה מגישים זוכרים את זה, והוא יכול להעניש.
מילווקי ברוורס: לא רחוקים, אבל לא צריך לקחת אותם ברצינות.
המערב: הבא בתור, בבקשה
סן דייגו, אריזונה, לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו:
וואלה, השעה מאוחרת ואין לנו כוח להתעכב על הבית הנורא הזה. מי שיהיה טוב, אה סליחה, פחות גרוע - ינצח. וזהו. בואו נמשיך הלאה ולא נקלקל לעצמנו את התיאבון. תודה לאל שרק אחת תעלה מהבית הזה, וזה לפחות ודאי.
על מה או מי בכל זאת כדאי להתעכב?
ג'ייסון שמידט מהג'איינטס חוזר קצת לעצמו, נוח לאורי מאותה קבוצה משתולל לאחרונה. ללואיס גונזאלס וטרוי גלאוס יש ניסיון עם המחבטים של אריזונה, גם טוני קלארק הוא הפתעה נעימה העונה. בראיין ג'יילס מסן דייגו תמיד מסוכן, ואם הדודג'רס משתחלים לפלייאוף, יש להם את המאני פיצ'ר הכי גדול בשלב הזה של העונה, דרק לואו.
ההימור:
שלוש הקבוצות הבאות תילחמנה על הכרטיס עד הסוף: יוסטון, המטס והפיליז. לפי המסורת, מי שמגיע מהויילד קארד הוא זה שעשה את המהפך הגדול ביותר באוגוסט ובספטמבר. יוסטון נרגעה אחרי המסע העצבני של יוני-יולי והמטס די עקביים, זאת אומרת הם מראים ניצוצות יפים של בייסבול, אבל משהו בהם נראה חסר לפריצה הגדולה. ההימור הולך על פילי, וכמובן, כמו כל הימור שלנו - אם הימרנו על פילי, שימו את הכסף במקום אחר.