לא ברור למה היו מאלמו וטום פראהל זחוחים כל כך לפני המשחק. למאלמו יש שוער שלא ראוי לשחק בקבוצת מרכז טבלה בליגת העל, הגנה חדירה ומאמן פחדן. אלבש הוא שחקן נפלא, אבל מלבדו אין לשבדים יותר מדי מה להציע. הם ממש לא ייצגו את הכדורגל הסקנדינבי ה"קשוח, טקטי, וממושמע" שהתרגלנו לשמוע עליו ולראות אותו. מבחינה אחת, הם כן קבוצה סקנדינבית קלאסית: תוקפים רק כשבאמת צריך ועם הרבה חוסר חשק, כדי להשיג את התוצאה המקווה מבחינתם. אחרי ה-2:3 הם הלכו לנוח ונראו יורדים מהמגרש מרוצים, כאילו שכחו לרגע שבבלומפילד אסור להם לספוג אחרי שני שערי החוץ.
מכבי חיפה חלודה, ולכן לפחות כרגע אפשר להתייחס בסלחנות מסוימת לטעויות של בוקולי וסבן. ניצחון קטן של 0:1 יאפשר ללמוד ולתקן בשלב הבא. אבל עוד לפני מחדלי ההגנה, רוני לוי צריך לעמוד על סוגיית יניב קטן ועידן טל. יכול להיות שהסיפורים על הקצר החברתי ביניהם נופחו מעבר לכל פרופורציה, אבל על המגרש אין ביניהם תקשורת. בדקות הראשונות, כשחיפה יכלה לסגור עניין ולעלות ל-0:2 כבר אחרי עשרים דקות, אפשר היה לחוש במתח באוויר. הם פשוט לא מסרו אחד לשני. אולי סתם חוסר תיאום, אולי משהו מעבר לזה.
טל צריך להתחיל להתרכז בכדורגל. השבועות האחרונים השפיעו עליו והמשחק שלו היה לא מדויק, בנוסף לחוסר הסבלנות המרגיז. קטן נראה כמו שחקן כדורסל שמסתובב לעשות דאנק עוד לפני שקיבל את הכדור. נראה היה שכל מהלך אצלו מתוזמן לפוזת דוגמנות עבור הסקאוטרים מאנגליה ומספרד, רק שברוב המקרים הוא עשה את התנועות שלו הרבה לפני או אחרי שהכדור היה ברגליים.
ובצל החולשה של השניים, אלופת ישראל חייבת תודה גדולה למיכאל זנדברג, אולי השחקן הכי פחות מתוקשר בהרכב הקבוצה בקיץ הנוכחי. זנדברג מסר כדור פז בשער של קולאוטי (שתי רמות מעל לליגה שלנו, חלוץ ענק) ואחר כך הכין לו עוד מצב. כל מסירה שלו במרכז המגרש הפכה למצב מסוכן באגפים. בלי זנדברג, מכבי חיפה היתה צריכה להתמודד בבלומפילד עם פיגור של שני שערים, אולי יותר.
למרות הביקורת המוצדקת על רוני לוי ועל החילופים המאוחרים שלו, ראוי לציין שמהפתיחה חיפה שיחקה כיריבה שווה ואולי עדיפה. יש לא מעט מאמנים שהיו בוחרים לסגת אחרי שער יתרון מוקדם ולהעיף כדורים ליציע, כדי להשאיר סיכוי סביר לגומלין. לא שעם ההגנה שהיתה לחיפה זה אפשרי, אבל בכל מקרה המגמה המשיכה להיות התקפית עד לדקות הסיום.
בסופו של דבר, רביעייה של חיפה בבלומפילד לא צריכה להפתיע אף אחד. כן, זה נשמע שחצני, אבל כשמסתכלים על הצ'קים שהשבדים פיזרו לפני המשחק ועל איך שהם נראו במהלכו, אפשר להגיד בנימה ילדותית: "הם התחילו".
להעניש את מאלמו עם רביעייה
דוד רוזנטל
28.7.2005 / 11:58