מיקי גדול משאראס

אז מי הוא גדול שחקני מכבי תל אביב מאז ומעולם? דעת אנשים מלומדה תאמר שכנראה למיקי ברקוביץ מגיעה הבכורה. דעה מעט פחות שמרנית תבחר בטל ברודי או באולסי פרי וקיצונים במיוחד עשויים להוסיף את דורון ג'מצי או קווין מגי לרשימה. הגיוני, לא? ובכן, לפי 57% מקוראי וואלה ספורט, הגדול בשחקני מכבי אי פעם הוא דווקא שארונס יאסקיבצ'יוס, הידוע בחבר'ה בכינויו "שאראס". אז נכון, שאראס הביא שתי אליפויות אירופה, אבל הוא עשה זאת עם סגל עדיף בהרבה ממיקי ומוטי, שלא לדבר על זה שהוא בילה במכבי בדיוק שנתיים, קצת יותר מעשירית מהזמן אותו תרם מיקי לצהובים. במילים אחרות – ההשוואה בכלל לא במקום.

אפשר להקל ראש בסקר המדובר ולומר שרובם המוחלט של המצביעים עוד לא נולדו כשמיקי תלה את הנעליים. אפשר גם לומר, ובצדק, שהאליפויות האחרונות של מכבי עוד טריות בזיכרון בעוד האליפויות של מיקי ומוטי היו לפני יותר מ20 שנה. אולם רק העובדה שסקר כזה בכלל נכתב צריכה לשמש תמרור אזהרה לכך שאנחנו רואים פה רק סימפטום אחד בתופעת הזיכרון הקצר המתפשטת כאש בשדה קוצים בעיתונות הספורט בשנים האחרונות. פרשנים בכל העולם מדברים היום על לאנס ארמסטרונג כעל הספורטאי הגדול בהיסטוריה כשהם פתאום לוקים באמנזיה כשמדובר בספורטאים גדולים בהרבה – ג'ורדן, פלה, מארדונה, עלי – אם להביא רק מספר דוגמאות. ואם את ההפיכה של לאנס לאל לבוש צהוב עוד איכשהו אפשר להחליק, הרי שישנן בחירות שלקרוא להם שערוריה יהיה אנדרסטיימנט עצבני. רק אתמול שמעתי פרשן מכובד בESPN טוען שייתכן שלארי בראון הוא מאמן הכדורסל הגדול בהיסטוריה. ללארי בראון, להזכירכם, יש אליפות NBA אחת בדיוק ועוד אחת במכללות, בעוד שלפיל ג'קסון, למשל, שפרש אך לפני שנה יש תשע טבעות.

ניתן להמשיך ולחפור ולמצוא דוגמאות לתופעה, אך הרבה יותר מעניין לנסות להבין את מקורה. אם נתעלם משיקוליים סביבתיים – כמו שציינתי, התופעה קיימת גם בעיתונות הבינלאומית ואינה מוגבלת לתחומי ארצנו הקטנה – הרי שההשפעה העיקרית על עיתונות הספורט בשנים האחרונות היתה התפשטותו המהירה של האינטרנט כמדיית הספורט העיקרית ואולי אף הקובעת. במקום להמתין לעיתון של מחר, אוהד הספורט הממוצע יכול לקבל תוצאות בלייב מכמעט כל משחק על גבי הגלובוס ואף תפקידה של הטלויזיה כמשדרת הספורט היחידה הצטמצם עם התפשטות טכנולגיית הפס הרחב. במבט ראשון קשה להבין – אז מה בדיוק הבעיה? לחובב ספורט יש היום יותר מידע ובזמינות גבוהה בהרבה והוא נהנה ממגוון אפשריות שלפני שנים הוא רק יכל לחלום עליו.

אך כמו כל טכנולוגיה חדשה, אין רע בלי טוב. מהיותו של האינטרנט מדיום צעיר, הוא מושך אליו כותבים שלפני 10 שנים היו נדרשים להשתפשף בתחום ההיתמחות שלהם לפחות כמה שנים בעוד היום ילד בן 20 שראה כמה משחקי בייסבול הופך למומחה בתחומו ואם הוא בן 30, הקשיש, הוא כבר פרשן בכיר. גם לתופעת הטוקבקים ישנה השפעה ניכרת על אופיו של המדיום. כתב שפעם היה יכול להתרכז בלסקר בצורה מיקצועית את תחום התמחותו, הופך היום לבן ערובה של המגיבים למינהם ובעצם מתכתב ישירות עם הקוראים שלו בכל שורה ושורה. אם לוקחים בחשבון שרובם המוחלט של המגיבים הוא לפני גיל גיוס, במקרה הטוב, הרי שאינפנטיליזציה של הכתיבה היא כמעט בלתי נמנעת.

לאן הולכים מכאן? הרי אופיו של המדיום לא הולך להשתנות בשנים הקרובות, להיפך. מהפכת הנעורים שעוברת עלינו סופה להתפשט אף לשאר תחומי התקשורת והחיים הספורטיבים – אם כבר היום קטש וגודס מאמנים בליגת העל, דבר שלא היה עולה על הדעת לפני עשר ועשרים שנה, הרי שלא ירחק היום ובו נראה מגישי חדשות בני עשרים ובוגרי אוניברסיטה טריים כפרשנים פוליטיים.

התשובה, אני חושב, תלויה בנו. אם נפקיר את המדיום לדור הצעיר, או גרוע מכך – נבחר להתעלם ממנו, הרי שהוא נידון להפוך לנחלתם הבילעדית של תיכוניסטים משועממים. אם, לעומת זאת, נבחר להקפיד ולדרוש, כקהל פעיל – בפורומים, בטוקבקים ובקהילות – את מה שמגיע לנו: כתיבה איכותית ומעמיקה, ביעור השטחיות ופרספקטיבה היסטורית, או אז נוכל אנחנו, אוהדי ואוהבי ספורט להנות מכל העולמות שיש לרשת להציע.

וואלה! ספורט מזמינה אתכם להיות פרשנים לרגע (או ליותר, תלוי בכם), סופרים או משוררים ולשלוח לנו קטעים שכתבתם, בכל סגנון כתיבה שעולה על דעתכם, בתנאי שיהיה ראוי לפרסום ובכל תחום הקשור לספורט.

מניתוח נקודות התורפה הטקטיות בהרכב החדש של מ.ס. אשדוד עד לסיפור, דמיוני או מציאותי, על חיי אוהד פינג-פונג, נשמח לתת לכם הזדמנות לגלות לעולם כוכבי כתיבה חדשים. את הקטעים שכתבתם, שלחו דרך ה"כתבו לנו" (בצד ימין באתר או בקישור למטה) או לכתובת המייל הבאה: sportssupport@walla.net.il. אנו נפרסם את המשובחים שבקטעים שנקבל בפינה "אש על הגולש" שבאיזור הטורים האישיים. גם מי שכבר פירסם בעבר טור, מוזמן להמשיך ולשלוח. אנא, ציינו את שמכם.