עסקני הכדורסל נגד המקצוענים

לכאורה, שתי ההתפתחויות המרכזיות בכדורסל הישראלי בשבוע האחרון שונות בתכלית זו מזו. הצעד הראשון, הנהגת פיינל פור בתום ליגת העל, מסמל תקוה לענף נטול עניין; השני, ההחלטה כי דייויד בלאט לא יוכל להדריך את נבחרת ישראל עד שיסיים את חובותיו בקורס המאמנים, מזכיר לנו באחת אילו עסקנים ירודים ונטולי חזון מנהלים כאן את העסק. בלאט הגיש בתגובה את התפטרותו, ושבועות ספורים לפני טורניר ההזדמנות האחרונה נותרה נבחרת ישראל ללא מאמן. שוב שוקע הכדורסל הישראלי לתהומות של ייאוש, מחוזות שבהם הוא שוהה כמעט דרך קבע בשנים האחרונות.

בפועל, יש דימיון רב בין שתי ההחלטות שהתקבלו השבוע, גם אם עומדים מאחוריהן גופים שונים (מנהלת הליגה ואיגוד הכדורסל). הן מזכירות זו את זו בעיקר בהיעדר החזון ובשטחיות שמסתתרים מאחוריהן. מנהלת הליגה מבקשת לפתור את כל בעיותיו של הכדורסל הישראלי באמצעות ערב אחד ויחיד, שבו תוכל יריבה מזדמנת לעקוץ את מכבי תל אביב ולגזול ממנה את כתר האליפות בצורה לא ספורטיבית. בישיבה הזאת החליטו ראשי הכדורסל הישראלי, וירמי אולמרט ביניהם, לכופף קצת את החוקים, כולל חוק ההיגיון, בשביל קצת תחרות בריאה. מספר ימים לאחר מכן מגלה האיגוד, ואולמרט בראשו, קוצר רואי במימדים דומים, כשהוא מכריז שבלאט לא יורשה אפילו לשבת ביציע באימוני הנבחרת. העובדה שבלאט לא יוכל למלא את התחייבויותיו לקורס המאמנים משום שקורס כזה לא מתקיים בשבועות הקרובים (וגם שאימן במכבי תל אביב ואף הדריך פעמים רבות בקורס מאמנים) כלל אינה רלוונטית לפתע.

שתי ההחלטות מייאשות באותה מידה, משום שהן מייצגות את ניצחונה של עסקנות קטנונית על מקצועיות ומקצוענות. הפיינל פור לא יפתור שום בעיה בכדורסל הישראלי. גם אם קבוצה יריבה תיקח בטעות אליפות במשחק אחד, מכבי תל אביב תמשיך לייצג את ישראל באירופה, כלומר לא תינזק כלכלית. שאר הבעיות – ובראשן נורמות הניהול הקלוקלות של קבוצות הליגה וההיעלמות המתמדת של השחקן המקומי – יטואטאו תחת השטיח לשנתיים נוספות. כדי לפגוע בקבוצה הכי לא ישראלית באורחותיה ובנורמות הניהול שלה, מעניקה מנהלת הליגה פרס לשאול אייזנברגים ולדני קליינים של הליגה. האחד הודף כל העת שמועות על חובות לשחקניו; השני התקשקש שבועות ארוכים בתהליך מבזה של מינוי מאמן, בעוד פיאסקו ניהולי בירושלים, אחד מני רבים. אבל שניהם מסיטים את האש (קליין כבר שנים ארוכות, אייזנברג בחגיגות האליפות ההזויות העונה) לעבר הדמון מיד אליהו. שניהם ניצחו.

גם במקרה של בלאט, ראשי הכדורסל הישראלי משפילים את המאמן הכי לא ישראלי שיש כאן: הכי יסודי, הכי מעמיק, הכי שקדן. בלאט איננו מאמן מושלם, אבל הכדורסל הישראלי היה נראה טוב יותר אם עוד אנשי מקצוע היו יסודיים כמוהו. עכשיו הוא מקבל עוד סיבה להתנתק ולהתרחק. מעתה ואילך המאמן מספר 2 בארץ יהיה ישראלי רק בתעודת הזהות, וירחיק כדי להצליח בטרוויזו ולהתקרב ל-NBA. אם ראשי האיגוד ידעו שהיעדר תעודת המאמן תהווה בעיה, מדוע מינו אותו מלכתחילה? אם מינו אותו, מדוע לא בדקו מראש כיצד פותרים את הבעיה? הם לא עשו זאת משום שהם חבורה של חובבנים – ההפך הגמור ממאמן הנבחרת המתפטר. כמה שבועות לפני הטורניר שיכול לשים עוד מסמר בארון, לוקח אולמרט את הפטיש ודופק בו בעצמו. וכולנו יכולים לסמן עוד שתי נקודות ציון בשביל הארוך של קריסת הכדורסל הישראלי.