"כבוד המאמן הישראלי נרמס לעפר דק"

סיום העונה במלחה התרחש מוקדם בהרבה מהצפוי. יום ראשון ה~17 באפריל היה ערב הכדורסל האחרון של הפועל ירושלים. הפסד צורב באוסישקין בעט אותה מהמשך הפלייאוף וחתם עונה עגומה במיוחד. אחרי הדחה מהגביע הישראלי בחודשי החורף המוקדמים, בזיונות בלתי נגמרים ביול"ב~קאפ וקריסת מערכות כללית בסדרה מול הפועל תל~אביב, לכולם היה ברור שחייבים שינוי. לא מדובר בסתם מלה מפוצצת, אלא בסוויץ' מחשבתי עמוק. משהו שיתחיל מלמעלה ויחלחל לכל מערכות הקבוצה. למרות הבזיונות בליגה בעונה שעברה, ולמרות שדני קליין לא ממש רצה לראות את שרון דרוקר בקבוצה, הוא התאפק, לא פיטר את הקואץ' וחיכה בסבלנות לפגרה. כולם היו בטוחים שאיך שזו תגיע, קליין ינחית כאן מאמן חדש, אלא שלא כך התפתחו הדברים. היו"ר הפיק את הלקחים הדרושים מהעונות החולפות; הרעיון הכללי היה למנוע את הסאגה שהתרחשה בעבר, כשזהות המאמן נקבע בפורום מצומצם של ראשי מועדון וספונסורים, ללא נוכחות מקצועית אמיתית. בקיצור, במלחה החליטו לשנות קונספט. לקחת איש מקצוע שמכיר את הענף על בוריו ומזוהה עם המועדון, ולתת לו מנדט בכל הקשור להחלטות מקצועיות. באמריקה קוראים לזה ג'נרל~מנג'ר, אך בגרסת הצנועה של עיר הקודש מדובר בעוד חבר הנהלה, אבל כזה שאחראי על הצד המקצועי. מוטי דניאל, עוזר מאמן שני בנבחרת ישראל, עם רזומה מרשים בכדורסל המקומי בכלל ובהפועל בפרט, קיבל את הג'וב. "זה לא שהקודקוד צריך להיות שחקן עבר", הוא אמר בראיון ל"ספורט כל העיר" לפני שבועיים, עם כניסתו לתפקיד, "אבל ניכר שברוב ההנהלות היום חסרה מעורבות של שחקני עבר בתחום הניהולי".

בראש סדר העדיפויות ניצבה, מבחינת דניאל והפועל, קביעת זהותו של המאמן לעונה הקרובה. אלא שלפי איך שהדברים התנהלו מאז מינויו של דניאל לתפקיד, די ברור שבמקום שדברים יסודרו נוצר יותר בלגן. למרות הכוונות הטובות, שוב התנהל התהליך בטונים צורמים. שמות מאמנים עלו וירדו במהירות הבזק, ובסופו של דבר נבחר המאמן שהיה מועמד במשך חודשים ארוכים במהלך העונה החולפת. ההתנהלות הזאת לא רק שלא הוסיפה כבוד לקבוצה ולדניאל, אלא גם פגעה בתדמית המאמנים המועמדים וסיחררה את הבצה. מי שחשב שהשנה הדברים ייראו קצת אחרת טעה בגדול.

שלושה חיצי ביקורת עיקריים מופנים כלפי המועדון האדום: הסחבת והסרבול בזמן בחירת המאמן, סמכויותיו של מוטי דניאל מול הנהלת המועדון (וגם כמובן ביחס למאמן) וכמובן זילות מעמדו של מוסד המאמן הישראלי. "ההתנהלות בהפועל נראית קצת כמו הממשלה", מנתח מולי קצורין את הסחבת. "כולם רוצים את אותה מטרה, אבל רק אם מגיעים לשם בדרך שלהם. אני לא מבין בשביל מה היו צריכים להתמהמה כל~כך: הרי ארז היה פנוי כשהפועל סיימה את העונה, ואם דני רצה אותו, הוא היה צריך לחתום שם. ההיסטוריה בירושלים מלמדת שמאמנים שהיו סביבם חילוקי דעות לא החזיקו זמן רב, ואני מקווה בשביל ארז שהפעם זה יהיה אחרת. בכל אופן, חשוב לי להדגיש שהבחירה היא טובה, כיוון שהאיש החשוב במערכת זה דני, וכולם זוכרים היטב מה עבר על דרוקר כשלא היה לו גב מהיו"ר".

לא לחינם מאזכר קצורין את דרוקר. רבות מהבעיות שעליהן אנחנו מדברים התחילו עוד באמצע העונה שעברה, כשקליין לא פיטר את המאמן שלו, אבל גם לא גיבה אותו. הפעם, כמו שמציין קצורין, נראה היה שקליין נעול על אדלשטיין כמאמן הבא. אז מה השתבש?

"אם נשפוט לפי מדורי הספורט, הרי שכל התהליך היה נוראי", מנתח צבי שרף, "אבל אני לא יודע כמה אפשר להאמין לדברים. בכל שעה יצאה הודעה אחרת, שסתרה את הקודמת לה. מעבר לזה דניאל הצהיר שלא היו שום בעיות, אלא מחשבות. אני כן חושב שעדיף היה להפועל למנות מאמן מיד עם סיום העונה, כמו שקורה בכל קבוצה בעולם".

אחת הסברות אומרת שמשום שבסיום העונה שעברה נזדעקו מקורבי דרוקר וטענו שאדלשטיין מחבל בהצלחת הקבוצה ושהוא כבר התחיל לעשות בדיקות על רכש לעונה שתחל, קליין והג'ינג'י הורידו פרופיל ובהפועל החליטו, כמו תמיד, שלא להחליט. "בגדול, כל מה שקרה סביב סוגיית המאמן לא הוסיף כבוד להפועל", מבהיר פרשן הערוץ הראשון אלי סהר. "נכון שלא צריך להיכנס לפאניקה, למהר ותחת לחץ להחתים מאמן בפזיזות, אבל לדעתי הקבוצה ביזבזה פה חודש וחצי של שיחות, סקאוטינג וגישושים שיכלו לשרת אותה בהמשך. הפועל הרי סיימה את העונה לפני למעלה מחודשיים, וכידוע לא ממש סיימה אותה יפה, לכן יכלו להחליט שם על זהות המאמן קצת יותר מהר. כשהעניין הזה נמשך ונמשך זה נראה רע. צריך לזכור שהפועל היא דרגה בפני עצמה בענף, בין מכבי לשאר הליגה. הכדורסל הישראלי לא יוכל להרשות לעצמו לאורך זמן שירושלים תמשיך להתנהל בכשלונות ובצורה כמו שהיא מנוהלת. כשהפועל לא למעלה, גם הליגה נראית רע".

סקירה קצרה של מה שקרה כאן מאז סוף העונה מלמדת שבהפועל לא ממש חשבו על האנשים ועל הקבוצות שנשאבו לתוך המערבולת הזאת. אחרי הסחבת עם אדלשטיין עלו לפתע שמותיהם של יעקב ג'ינו ואמיר מוטפצ'יץ' כמועמדים בכירים. בין לבין הוזכר אפילו דייויד בלאט כאופציה. אחרי שבוע שוב היה אדלשטיין חזק בעניינים, אלא שאז דניאל הגיע והג'ינג'י שוב הוקפא. המועמד התורן היה עודד קטש, שאפילו ביקש מהגליל להשתחרר לטובת הפועל. אפילו כשכבר כולם היו בטוחים שקטש ואדלשטיין הגיעו לקו הגמר כתף לכתף, בישיבה לילית בשבוע שעבר החליטה הקבוצה להגיש לג'ינו, כן, שוב ג'ינו, הצעה כספית. רציני? ממש לא. יומיים לאחר מכן, כשג'ינו עוד היה בטורניר הכנה עם נבחרת העתודה, כבר גובשה בהנהלת הפועל החלטה חדשה: הג'ינג'י כאן.

"הפועל ירתה לעצמה ברגל", מסביר איש כדורסל בכיר בארץ. "מה שהיה פה זה לא רציני. ממש צחוק מעבודה. הם לא למדו כלום מטעויות העבר. רק בעונה שעברה הם מצצו לדרוקר את הדם, ועכשיו כל הסיפור הזה, יש פלא שהם לא מצליחים?".

למרות הרושם הרע שנוצר, דניאל לא ממש מסכים עם הביקורות. בתור אחד שהיה בפנים וראה את כל הפעילות, הוא לא מבין מה הבעיה. "זה שהיו דיווחים שונים וסותרים בתקשורת זה לא באשמתנו", הוא קבע בנחרצות. "אני יכול לומר לך חד~משמעית ששום דבר לא יצא מהפועל. לקחנו זמן? אני לא חושב שזה דבר רע. החלטנו לבדוק ולמצות את כל האופציות כדי להגיע להחלטה הכי טובה שאפשר. אם אתה רוצה להלין על התנהלות כלשהי, אז תפנה את הביקורת לתקשורת שהוציאה הודעות לא מבוססות".

המודל של איש מקצועי מעל המאמן הוא לא הברקה של הפועל, אבל מה שעובד כמעט בכל מועדון רציני על הגלובוס לא ממש תפס עד כה בפרובינציה המזרח תיכונית. נסיונות העבר בארץ הקודש לא ממש צלחו, וזה עוד בלשון המעטה. ההיסטוריה המקומית מספרת על כמה קבוצות שניסו את הקונספט; מכבי נתניה והפועל חולון הן שתי דוגמאות בולטות. מקרה זכור במיוחד הוא הניסיון למנות את רלף קליין לתפקיד המנג'ר המקצועי במכבי תל~אביב, יוזמה שהחזיקה פחות ממחצית עונה.

אמנם כל מי שקשור לענף בארץ מברך על מינוי של איש צוות שכזה, אבל הבעיה מתחילה כשצריך למלא את הפונקציה בסמכויות ולתת גב לאיש שמונה. חילוקי דעות ומגוון דעות הם לאו דווקא דבר שלילי, השאלה היא רק למי מוענקת זכות המלה האחרונה. במלים אחרות, האם מי שמחליט בסופו של דבר הוא איש המקצוע או היו"ר?

גם הפועל, כנראה, לא ממש היו סגורים על התוכן של המקצוע החדש. הם אמנם ביקשו את המלצותיו של דניאל, אבל בפועל לא ממש דאגו ליישמן. גם דניאל עצמו לא ממש חף מביקורות. האופן שבו ניהל את הליך גיבוש חוות הדעת על המועמדים היה רחוק מלהרשים. "בגדול הרעיון הוא נכון", מכריז שרף, "אבל צריך לבצע אותו נכון. אני סבור שדניאל היה צריך לעשות דברים קצת אחרת, אולי הוא לא היה צריך להיפגש עם אדלשטיין ראשון". גם קצורין מעודד את התפקיד של דניאל, אבל לטענתו הוא חייב לקבל את מלוא הסמכויות. "הפועל היו עושים טוב אם היו נותנים לדניאל להחליט", הוא אומר. "זה נכון שצריך להתייעץ, אבל האיש עם המלה האחרונה חייב להיות מוטי. ככה נהוג בכל קבוצה גדולה, והפועל היא בהחלט כזאת. לצערי, כרגע נראה שהוא שם רק כדי לשמש שיער ערווה, ואם זה המצב עדיף לו לעזוב את העסק".

גורם בכיר בענף מתקשה להבין למה בדיוק מונה דניאל לתפקיד. "אם דני במילא קובע הכל בעצמו, אז למה לקחו את דניאל?", הוא מתפלא. "כנראה שמינו את מוטי מתוך הנחה שהוא יהיה בובה". אלי סהר מצטרף אל התיזה. "אולי חשבו שדניאל יהיה חותמת גומי", הוא נותן הסבר משלו. "פתאום גילו שהוא מביא רעיונות ואנשים משלו. קליין לא רצה שהתיק ייפול עליו ושהוא יהיה אחראי אם לא יהיו הצלחות. כשהוא מינה את דניאל, אני חושב שגם הוא לא האמין שתהיה כזאת סאגה. חוץ מזה, אסור לשכוח את נושא הנבחרת. הסיטואציה הזו לא ממש בריאה. אם אני דניאל, הייתי פורש מעמדת העוזר בנבחרת". גם פרשן הכדורסל אביב לביא חושב שמדובר במצב קצת בעייתי. "הרעיון של איש מקצוע הוא חיובי", הוא מפרט, "אבל ההצלחה של מהלך כזה תלויה בחלוקת תפקידים מוגדרת שלו מול ההנהלה והן מול המאמן. ההתחלה מעוררת את החשש שלא עשו הגדרה כזאת בהפועל".

ומה אומרים על זה הצדדים שנפגעו מכל ההתנהלות? "זה בהחלט לגיטימי לחפש את המועמדים הטובים ביותר", אומר מנהל גליל~עליון, עמית גל. "זה גם בסדר גמור שיש מגוון רב של דעות. זה כמו מכרז. הפועל זה מקום טוב ומבוקש, הלוואי שיכולתי לאמן שם. אבל אם נדבר ברצינות, בירושלים ניסו לעשות את הכי טוב, אבל בגלל חוסר ניסיון ונאיביות זה נראה קצת הפוך. אני באמת סבור שמוטי הוא איש ראוי, מנהיגותי וסמכותי לתפקיד. הוא היה צריך לעשות שיעורי בית יותר טובים ולא לפנות למאמן ולהציע לו לבוא לפני שבדק שהאנשים הקובעים באמת תומכים בו. מה שנותר הוא סיטואציה לא נעימה כלפי כולם, כולל מוטי עצמו, שיצא קצת חלש. אגב, אדלשטיין הוא שם מצוין. אם עודד קטש לא היה בגליל, ארז היה אחד המועמדים המובילים לאמן אותנו". יעקב ועקנין, יו"ר אליצור אשקלון, מסכם במשפט אחד: "המהלך של מינוי אדלשטיין היה ידוע מראש, דני רצה אותו וזה מה שקרה".

אחרי ההליך המייגע מונה סוף~סוף אדלשטין לתפקיד. אלא שהסחבת הארוכה, חוסר ההחלטיות לגביו, ובמיוחד העובדה שדעותיו של צוות המומחים שבחרו את המאמן נחשפו בתקשורת יכולים לפגוע בהכנות הקבוצה ובתפקודה במהלך העונה הקרובה. אנשי המקצוע והפרשנים בטוחים שהג'ינג'י צריך לשכוח את מה שהיה ולהתמקד בכדורסל נטו.

לא רק מעמדו של אדלשטיין נפגע מהליך הבחירה; כרגע נוצר הרושם שמעמדו של המאמן בכדורסל הישראלי נמצא אף הוא בסכנה. "כבוד המאמן הישראלי נרמס לעפר דק", ניתח קצורין. "אני מקבל את הלגיטימיות של התלבטות בבחירה. צריך רק לקחת בחשבון שמעמדו של אדלשטיין נפגע מכך. אני בטוח שהוא עצמו לא מרגיש ממש בנוח עם כל מה שקרה".

אדלשטיין חייב להשאיר מאחור את החודשיים האחרונים, השאלה היא אם הטמפרמנט הג'ינג'י החם יוכל לעשות זאת. "אין לו הרבה ברירה", סבור שרף. "אין ספק שהוא לא נמצא במצב הקלאסי, אבל זה לא באשמתו. יש סיבה לחוסר הפופולריות שלי בענף: אני כל הזמן אומר שהספינים התקשורתיים של כל מיני גורמים פוגעים בכדורסל. זה מה שקרה עם המינוי של אדלשטיין למאמן. בכל מקרה, כל מה שנותר זה לאחל לו בהצלחה, כי הסיכוי היחיד שיש להחיות את הענף זה שהפועל תחזור להיות קבוצה טובה".

גם הפעם דניאל לא מסכים עם הדברים. מבחינתו, עדיף להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה. "אין לארז שום סיבה להסתכל על מה שקדם למינוי", הוא הסביר. "יש לו הרבה עבודה והוא צריך להסתכל רק על הצלחת הקבוצה".