בשלוש העונות האחרונות הציגו הפיסטונס את הכדורסל הטוב ביותר שלהם תחת לחץ. לפני שתי עונות, תחת ריק קרלייל, שבו הפיסטונס מפיגור 3:1 בסיבוב הראשון מול אורלנדו לניצחון 3:4. בעונה שעברה פיגרו הפיסטונס 3:2 בחצי גמר המזרח מול הניו ג'רזי נטס, אך חוללו מהפך וזכו לבסוף בתואר. אבל אפילו לארי בראון יודע שהפעם זה הולך להיות קשה יותר מאי פעם. דטרויט יוצאת לסן אנטוניו בנסיון אחרון לשמור על הטבעת, והיא תנסה לעשות זאת במגרש בו הספרס הפסידו בסך הכל 5 פעמים במהלך כל העונה, מגרש בו הפיסטונס לא הצליחו לנצח מאז 1997.
בראון, שנראה מתוח ומותש במסיבת העיתונאים לאחר השלשה המנצחת של רוברט הורי, מעדיף לראות במשחק הקרוב אתגר נדיר. "חייבים להסתכל על המשחק הזה כהזדמנות נוספת. הקבוצה הזאת תמיד מחזירה מלחמה, וזה קרה לנו בשנה שעברה. היו לנו כמה מהמורות בדרך אבל התגברנו עליהם. אני זוכר את משחק מספר 5 נגד ניו ג'רזי, אותו הפסדנו אחרי שלוש הארכות. אפשר להגיד שאחרי השלשה של הורי עברה בי אותה תחושה".
הפיסטונס אוהבים אתגרים. העובדה שהמשחק הלילה בסן אנטוניו עלול להיות האחרון של לארי בראון, ששוקל לפרוש בגלל בעיות רפואיות, יכולה לדרבן עוד יותר את הבחורים הרעים. "לא חשבתי על זה ולו לשניה", אמר בראון. "כל תשומת הלב שלי מרוכזת בהזדמנות שמחכה לנו. השחקנים הם העניין, לא אני".
ואם העניין הוא השחקנים, אז צ'ונסי בילאפס, שהציג במשחק מספר 5 משחק ענק עם 34 נקודות, מרגיש שהערב הגדול שלו התבזבז בשניות האחרונות. "אם משחק בפיגור 3:2 במגרש עוין עם הגב לקיר לא מספיק בשביל להחדיר בנו אנרגיות לנצחון, אז אנחנו לא ראויים להיות איפה שאנחנו".
בטקסס כבר נערכים לחגיגות
אצל הספרס הסיפור הוא שונה. החבורה של פופוביץ', שנראתה לא בטוחה בעצמה לאחר משחק מספר 4, חוזרת הביתה למשחק מספר 6 כדי לקחת את התואר. בדיוק כפי שעשו ב-2003 נגד ניו ג'רזי.
בעיר מתעסקים בעיקר בארגון חגיגות האליפות של הקבוצה, שאמורות להתחיל בערב ולהמשיך עד 11 בבוקר. שם אף אחד לא רואה סיכוי שהספרס יאבדו את ההזדמנות להחזיר את התואר.
מאנו ג'ינובילי יודע מה הנשק העיקרי של הפיסטונס. הוא מדגיש שאם סן אנטוניו תמנע מדטרויט להיכנס לטירוף ולקצב, היא תעשה יותר מחצי עבודה. "האגרסיביות וההקרבה שהם הראו במשחק מספר 4 הביאו להם את הנצחון. הם לקחו ריבאונדים, הניעו את הכדור לאורך כל המשחק ופשוט הרגו אותנו".
אחרי שבוע שבילו במישיגן חזרה הקבוצה לטקסס, ובשדה התעופה המתין לה באישון לילה צבא של 5,000 אוהדים צווחניים. את רוב תשומת הלב משך רוברט הורי, האיש והיד. "אם אתה לא יכול לנצח אותם, תצטרף אליהם", צעק הורי בעיניים טרוטות, "ואני החלטתי להצטרף". נראה כי הסיפור של הורי במשחק 5 הוא מה שגמר ה-NBA הזה היה צריך. זריקה מכריעה במשחק צמוד של שחקן גדול. "היי, זה הפלייאוף", אומר הורי לקראת המשחק הלילה. "אם זה לא ירגש אותך, אז מה כן? אם זה לא מרגש אותך, אז אתה לא ראוי לשחק כדורסל".
הלילה ב-04:00, נדע אם הריגוש הזה ימשיך לעוד משחק אחד, או ייגמר בחגיגות האליפות בטקסס אל תוך הלילה.