רוברט הורי, שניצח במו ידיו את דטרויט במשחק מספר 5, בדרך לאליפות, הוא לבטח לא השחקן הטוב בסן אנטוניו. טים דאנקן הוא הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה, עמנואל ג'ינובילי וטוני פארקר מחזיקים בתפקידי המשנה, והורי הוא בסך הכל הפורוורד המחליף. במובן מסוים, ניתן להגדיר את הקריירה שלו כמפוספסת. כשיצא ממכללת אלבמה, לפני 13 שנים, ניבאו להורי פורוורד אתלטי ומרובה כישורים המתנשא לגובה 2.08 מטר, בחירה עתידית למשחק האול סטאר. ממוצע קריירה של 7.5 נקודות וחמישה ריבאונדים לא מסייע לך לרכוש מעמד כזה.
ועדיין, בעקבות המשחק החמישי, בו קלע הורי 21 נקודות (18 ברבע הרביעי ובהארכה, כולל שלשת ניצחון) מודבקים לו תארים כמו "הרול פלייר הטוב בהיסטוריה", "שחקן הקלאץ' הגדול בהיסטוריה" ואפילו "השחקן העצל הטוב בהיסטוריה". התואר האחרון דורש הסבר. לאורך כל העונה, גם כשהורי בן ה-34 היה בשיאו, הוא נוהג לשייט על המגרש, ולשחק בהילוך שני. מאז עונת 1995/6 לא קלע יותר מ-10 נקודות למשחק במהלך העונה הרגילה, אבל זה לא הפריע לו לצבור חמש אליפויות בשתי קבוצות שונות, והשישית בדרך.
להורי היה תפקיד מפתח בכל אחת מהאליפויות הללו: הוא קלע 17.8 נקודות וקלט 10 ריבאונדים בניצחון 0:4 של יוסטון על אורלנדו ב-1995; במדי הלייקרס, הוא קלע סל ניצחון מול פורטלנד בסיבוב הראשון של פלייאוף 2002; פחות משניה לסיום משחק מספר 4 מול סקרמנטו בגמר המערב באותה שנה, צלף הורי שלשה מדהימה ומנע מהקינגס לברוח ליתרון 1:3. הלייקרס ניצחו 3:4 והשלימו זכייה באליפות.
אל תפספס
קל בעונה, קל בקרב
אבל המשחק מול הפיסטונס היה הגדול מכולם, משום שהתרומה של הורי לא הצטמצמה לכדי קליעה מכרעת אחת; הוא השתלט על המשחק לחלוטין וירה מבול של שלשות, בעוד דאנקן נחנק ומחטיא מהקו ומתחת לסל. כשהספרס החתימו אותו בקיץ 2003 הוא נראה כמו שחקן גמור. הוא קלע 2 מ-38 מהשלוש בפלייאוף באותה שנה במדי הלייקרס, כולל החטאה מכריעה במשחק מספר 5 מול סן אנטוניו בחצי גמר המערב. פופוביץ' נתן אמון בהורי, וניסה להפחית מעליו את העומס בעונה הרגילה. "החלטנו שבגלל המנהיגות שלו, בגלל שיהיה לו קיץ שלם לנוח", אמר מאמן הספרס, "אם באמת נפקח על מספר הדקות שלו במהלך העונה, הוא עשוי לעזור לנו מאוד בפלייאוף".
ואכן, אחרי ששיחק 2343 דקות בעונתו האחרונה בלוס אנג'לס, הורי בילה על הפרקט 2686 דקות בשתי עונות מלאות בספרס. ובמשחק מספר 5 קצר פופוביץ' את הפירות. הפורוורד שבר את שיא השלשות בסדרת הגמר, שבר את השיוויון בגמר הפלייאוף והצדיק בפעם המי יודע כמה את כינויו, "ביג שוט רוב". השחקן העצל הכי טוב בהיסטוריה בדרך לאליפות שישית.