ראש בראש

עכשיו זה מתחיל. עונה רגילה זה טוב ויפה, סיבוב ראשון ושני זה באמת נחמד, ואפילו הגמרים האיזוריים חביבים. אבל בשעה 4 בבוקר (ספורט 5) מתחיל הדבר האמיתי. כולם עוברים להתרכז במקום שממנו קבוצה אחת תצא עם גביע אליפות מוזהב ונוצץ, בעוד השנייה תצא חבולה וכאובה. בעצם, מהסדרה הזו כבר די ברור ששתי הקבוצות ייצאו כשאותן מעטרות צלקות, רק שאחת מהן תעשה זאת כאלופת ה-NBA לעונת 2004/5.

הפליאוף הזה עבר ללא הפתעה אחת. בכל סדרה וסדרה ניצחה הקבוצה העדיפה (מי בגלל כשרון ומי בשל פציעות של היריבה). הפעם סן אנטוניו עולה כפייבוריטית קלה, ותנסה לזכות באליפות שלישית בשבע שנים. ב-1999 הם טיילו מול הניו יורק ניקס (1:4) וב-2003 זה היה קצת יותר קשה מול הניו ג'רזי נטס (2:4). לאף אחד אין ספק: דטרויט היא היריבה החזקה ביותר שהספרס פגשו עד כה בגמר NBA.

בצד השני, האלופים ינסו לשמור על כתר האליפות שלהם, בדיוק כפי שעשו בגלגול הבאד בויז שלהם ב-1989 ו-1990. בגמר של השנה שעברה הם באו כאולטרה-אנדרדוג מול סוללת הכוכבים של הלוס אנג'לס לייקרס, וניצחו בקלות (1:4). למרות שהפעם אף אחד לא באמת יופתע אם העונה תסתיים בחגיגות בעיר המכוניות, הפיסטונס שמחים שרוב הפרשנים הולכים דווקא על הספרס.

מי שחושב שזו תהיה סדרה משעממת כנראה אוהב כדורסל אנוכי, חסר אחריות ונרפה - כפי שמשחקות רבות מקבוצות ה-NBA. מדובר בשתי החבורות הכי קבוצתיות ב-NBA, שתי קבוצות מאומנות לעילא ולעילא, שפשוט משחקות כדורסל נכון. לא תמצאו שם שחקנים שלוקחים זריקות בלי שום קשר למהלך המשחק, וגם לא חורים מרגיזים בהגנה. בשתיהן ישנה כימיה מצויינת, שמאפשרת להתמקד במטרה העליונה: להביא את הגביע הביתה.

המאזן שלהן אחת מול השנייה בעונה הרגילה - 1:1

הדרך של הספרס לגמר – 1:4 על דנבר, 2:4 על סיאטל, 1:4 על פיניקס

הדרך של הפיסטונס לגמר – 1:4 על פילדלפיה, 2:4 על אינדיאנה, 3:4 על מיאמי

נכון, שתי הקבוצות מגוונות, ויש להן כלים רבים בעזרתם הן יכולות לנצח, אבל הבסיס של הסדרה כולה נמצא במץ' אפ אחד ויחיד – טים דאנקן מול ראשיד וואלאס. מדובר בשני יריבים ותיקים, עוד מימיהם באיזור ה-ACC במכללות, אז שיחק 'שיד בצפון קרולינה מול וויק פורסט של טימי. בימים האחרונים מנסים חבריו לקבוצה של וואלאס (14.7 ו- 7.4 קרשים למשחק בפליאוף) להסביר לו כמה הם צריכים זקוקים לו ההתקפי. כשהבחור קולע בפלייאוף מעל 20 נקודות, המאזן של האלופים עומד על 0:8. מדובר באחד הפורוורדים המגוונים והמוכשרים בליגה, אבל אחד שמעדיף יותר מדי פעמים להסתבך בתוך עצמו ולא להיות הגו-טו-גאי של קבוצתו.

בצד השני, דאנקן (24.9 נקודות, 11.7 ריבאונדים, 3 אסיסטים ו-2.3 חסימות בממוצע בפליאוף) הוא אולי השחקן הטוב והמגוון בליגה, וינסה להוריד את השומר שלו לאותיות ולכתוש אותו לאט לאט עם הגב לסל. ההתקפה של הספרס עוברת רובה ככולה דרך האיש הגדול, אולם הוא לא חייב להיות זה שלוקח את הזריקה בסוף ההתקפה, ויכול להסתפק במסירות לחברים אם אינו מוצא זריקה טובה.

וואלאס ינסה להוציא את דאנקן החוצה בהתקפה, ויבלה לא מעט מאחורי הקשת, כדי לפנות את הצבע לחברים. בצד ההגנתי הוא ייעזר בבן וואלאס. אחרי שביג בן שמר על שאקיל במשך שבעה משחקים, הוא ירגיש חופשי ומאושר מול נאזי מוחמד. ביג בן צפוי להציג מספרים גדולים בכל מה שקשור לריבאונדים וחסימות, אבל לא כדאי לזלזל במוחמד, שייתן כ-25-30 דקות קשוחות כל משחק, ויפנה את הזירה בדיוק בזמן בשביל רוברט הורי (בפליאוף: 8 נק', 5.7 ריב' ו-42.6 אחוז מהשלוש). כשהחילוף הזה יתבצע, דאנקן יעבור לשמור על ביג בן, ופופוביץ' יבדוק בשבע עיניים איך "ביג שוט רוב" מסתדר עם ראשיד. לארי בראון יכניס את אנטוניו מקדייס בשביל פוש התקפי בקו הקדמי, ואת אלדן קמפבל הקשיש, לכמה דקות הגנתיות במשחק.

המפגש בין צ'ונסי בילאפס לטוני פארקר גם כן צפוי להיות מכריע, כשלראשון יש יתרון ברור בכל מה שקשור לעוצמה ופיזיות (עשוי להוריד את פארקר לאותיות), והשני הרבה יותר מהיר וזריז (תתכוננו לאינספור מהלכי פיק אנד רול). סימן השאלה הגדול ביותר אצל הרכז הצרפתי, שקולע 18.7 בפליאוף, הוא בדיק הנקודה החזקה ביותר של ה-MVP של הגמר הקודם – החוזק המנטלי בדקות ההכרעה. גם הרוקי בנו אודריך לא ממש יכול להסתדר עם בילאפס (18, 6.6 אסיסטיפ ו-4.1 ריבאונדים בפליאוף), ולכן בקונסטלציות מסויימות ייתכן שברוס בואן ישמור אותו.

אם כבר הזכרנו את בואן, אז חברו לקבוצה, ברנט בארי, כבר משתתף בצערו של הפרויקט הבא של האיש והקונג פו, ריפ המילטון. "ברוס שמר עליי בעבר, ואני יכול להגיד בכנות שהיה לי יותר כיף כשהייתי ילד קטן ונכנס לי קוץ לעין", אמר בארי. המילטון הוא הקלע המוביל של הפיסטונס, והצטיין במיוחד בגמר המזרח, כשצלף 23.6 ב-47.4 אחוז בממוצע, חילק 5.9 מסירות לסל וקטף 4 מהלוחות. המילטון מתכונן לגרוע מכל, וכבר הזכיר את המכות שברוס לי מחלק עם המרפק, עם הכתפיים ואפילו עם הירך. אבל ספק אם הוא יהיה יותר מוכן מבואן, שמעביר ימים כלילות בצפיית משחקים של ריפ, הכל כדי ללמוד בדיוק איך הוא משתחרר מחסימה, ומתי הוא עושה הטעייה במטרה להוציא פאול.

גם לפיסטונס תהיה משימה הגנתית מפרכת באגף הגארדים: מאנו ג'ינובילי, שהשיג 21.8 נקודות ב-51 אחוז בממוצע בפליאוף, יחד עם 5.8 ריבאונדים ו-4.3 אסיסטים. כנראה שטיישון פרינס יהיה זה שיתלבש עליו, ויהיה מרתק לראות את קרב השמאליים עם הידיים הארוכות. ג'ינובילי יכול לפגוע ביריבה בכניסות אקרובטיות, בקליעות מבחוץ, או במסירות מדויקות לחברים. גם במאני טיים שם גרג פופוביץ' את הכדור אצלו ביד. אחרי שלינדזי האנטר הטריד את דווין וויד בלא מעט דקות משחק, גם הפעם הוא יעלה למשימות הגנתיות, כשהמטרה תהיה ג'ינובילי. ללארי בראון יש כנראה איזושהי אלרגיה כלפי הספסל שלו, ומעבר לשביעייה המובילה אף אחד לא יהיה פקטור, כשבצד השני בארי יקבל לא מעט דקות משחק אם יצליח לתת את הגנה כמו שפופ רוצה.

הספרס נראו מרשימים יותר בדרך לגמר, בעוד דטרויט בקושי ניצחה את אינדיאנה הפצועה ואת מיאמי עם חצי שאק לאורך כל הסדרה ורבע וויד במשחק האחרון. דטרויט נראית קבוצה פגיעה יותר מזו שריסקה את הלייקרס בעונה הקודמת, והמאמץ הוא לא תמיד זה שהתרגלנו אליו. מצד שני, גם בעונה שעברה הפיסטונס לא נראו כמו אלופים עד הגמר, והיו קרובים לסיים את דרכם גם מול הנטס וגם מול הפייסרס. רק מול הלייקרס הם התפוצצו. מצד שלישי, LA כבר הייתה מפורקת מבפנים ומבחוץ, וחסרה את קארל מאלון הפצוע.

לספרס יש סגל יותר מאוזן, ספסל יותר טוב, ואת שני השחקנים הטובים ביותר על המגרש (דאנקן וג'ינובילי). שתי הקבוצות יודעות לסגור משחקים במאני טיים, רק שבתחום הזה נהנות הבוכנות מיתרון מסוים. כשהתוצאה צמודה אפשר לראות בעיניים של המילטון ושות' שאין שום סיכוי שהם יוצאים מהמשחק הזה בלי נקודה אחת לפחות יותר מהיריבה.

אם לא אמרנו את זה עד עכשיו, ליתרון הביתיות אין יותר מדי משמעות, שכן הספרס לקחו שלושה משחקים בפיניקס והפיסטונס ניצחון את גיים 7 במיאמי. בדטרויט מספרים שראשיד מסתובב כבר שלושה ימים בכל מקום עם גביע אליפות המזרח: בחדר ההלבשה, באימון, באוטובוס ובמטוס. לצערו, זה הגביע היחידי שהוא יאחוז בו השנה. טים דאנקן הנפלא יוביל את הספרס לניצחון בשישה משחקים, ויגרוף גם את תואר ה-MVP.

אודי הירש - הספרס בשישה משחקים, MVP - ג'ינובילי

דוד רונזטל - הספרס בשישה משחקים, MVP - ג'ינובילי

דן לזר - דטרויט בשישה משחקים, MVP - בילאפס

עומר קהת - הספרס בשישה משחקים, MVP - ג'ינובילי

רן קדרון - דטרויט בשישה משחקים, MVP - בילאפס

אסף רביץ - הספרס בשישה משחקים, MVP - דאנקן

שימי ששון - הספרס בחמישה משחקים, MVP - דאנקן