חום יולי אוגוסט

אחרי שדיברנו על העונה של פיניקס, ואחרי שדיברנו על אמארה סטודמאייר המוכשר, הגיע הזמן לבחון את העתיד. זוהי הכתבה השלישית והאחרונה בסדרה שבאה לסכם את העונה המיוחדת של פיניקס, רגע לפני שמתחיל הגמר.

לפיניקס היתה עונה גדולה, אין ספק. היא עשתה את המהפך השלישי בטיבו בהיסטוריה של הליגה וניצחה 62 משחקים די בקלות. נכון, בפליאוף זה הלך קשה יותר, ונכון, הם הפסידו לסאן אנטוניו בחמישה משחקים לא קשים מדי - אבל יש תירוצים ויש פתרונות.

נתחיל בשלב התירוצים: חוץ מהעובדה שג'ו ג'ונסון לא שיחק שני משחקים קריטיים נגד סן אנטוניו, קוונטין ריצ'רדסון לא שיחק אף משחק בפליאוף כולו. נכון, הוא היה על המגרש, אבל הוא פשוט לא עשה כלום. וזה לא היה בגלל ברוס בואן או מאנו ג'ינובילי, ולא בגלל ההגנה החונקת של הספרס. אפילו נגד דאלאס הבנאדם לא הצליח לקלוע, וגם אני יכול לקלוע לפחות כמה סלים מול האין-הגנה של המאבס. Q לא קלע כשהיה חופשי, ולא נכנס לסל. אם הוא לא לוקח זריקה משוגעת משלוש עם שחקן על הפנים, זה אומר שמשהו לא בסדר. בקיצור, בלי שני שחקני חמישייה, פלא בכלל שפיניקס היתה צמודה בארבעה מחמשת המשחקים של גמר המערב.

רגע, שכחתי את שון מאריון. טוב, גם הוא שכח את עצמו, ובזכות רכות מופלאה, לא הצליח להתבטא מול הספרס. ריבאונדים הוא לקח, אבל נקודות – יוק. נשארו רק שני שחקנים – אמארה וסטיב נאש. אמארה הוא מפלצת. הוא דורס כל מה שבדרכו, אתלט פנומנאלי, והראה שברבע הרביעי אפשר לסמוך עליו. נאש יודע להפעיל את הילד בצורה הטובה ביותר, ולולא העובדה ששיחק כל כך הרבה דקות נגד דאלאס, ייתכן והיה משחק קצת יותר טוב מול סאן אנטוניו.

אז מה צריך לקרות בקיץ? יופי ששאלתם. לפיניקס יש שלוש בעיות, סימן שאלה אחד, ופרנצ'ייז פלייר אדיר.

נתחיל מהבעיות:. ריצ'רדסון הודה שהוא לא היה כל כך טוב בפליאוף (האנדרסטייטמנט של השנה), והבטיח שישתפר. אפשר להאמין לו, ואפשר לעשות לו טרייד תמורת סנטר אמיתי. לדעתי, אם הם מצליחים להשאיר את ג'ונסון, שיהיה שחקן חופשי מוגבל בקיץ (כלומר, פיניקס יכולה להשוות כל הצעה תוך 15 יום), אפשר ורצוי לוותר על Q. ריצ'רדסון בפליאוף הוא התגלה כשחקן מוגבל, שתלוי לחלוטין בקליעה מבחוץ. במהלך העונה זרק קוונטין יותר שלשות מכל שחקן אחר בליגה. לא כולן נכנסו, אבל היה לו את הביטחון. פתאום הוא הפסיק לזרוק. ברבע הרביעי שיחקו ג'ים ג'קסון וסטיבן האנטר, גם כשג'ונסון היה פצוע. לזכותו ייאמר שזה היה הפלייאוף הראשון שלו, והוא שחקן צעיר שיכול להשתפר. סם דאלמבר מפילי הוא אופציה מעניינת (בסיין-אנד-טרייד), סנטר אתלטי שיודע לרוץ ולחסום. הבעיה היא שעכשיו שאו'בראיין עזב את פילדלפיה, לא סביר שהסיקסרס ירצו לוותר על הכשרון הצעיר מטאהיטי. אם לא הוא, יש את טייסון צ'נדלר משיקגו, או כל גבוה אחר שיכול לרוץ למעלה ולמטה מספיק מהר.

נעבור לשון מאריון. אחרי הסדרה הגדולה מול דאלאס, התקשה המטריקס להתבטא מול ברוס בואן וג'ינובילי. הבעיה היא שהוא רך ולא אוהב את הכדור (גם כשהוא זורק לסל, זה נראה שהוא רוצה להיפטר מהכדור כמה שיותר מהר). הוא לא הולך חזק להטבעות, לא נכנס באחד-על-אחד, ומעדיף את הקליעה מבחוץ או תוך כדי תנועה, שנייה אחת לפני שמגיעים המגינים. בפיניקס מאמינים במאריון, ולכן אני ממליץ להעביר לו סדנת קשיחות בקיץ.

זה מאוד פשוט: הוא וסטודמאייר ישחקו אחד-על-אחד רק בתוך הצבע. מריון בהתקפה ואמארה בהגנה. הסדנה הזו תעזור לשני הצדדים, כי אמארה צריך לקבל ביטחון בהגנה שלו און דה בול, ולהבין שהוא יכול לחסום לא רק כשהוא בא לעזרה. מצד שני, מאריון יצטרך ללכת חזק לסל ללא לפחד מהגגות של אמארה, ויכול להיות שעד סוף הסדנה הוא יוכל להרעיד את הרשת בהטבעות. את הנתונים יש לו. הוא אתלט לא נורמלי, ויש לו תזמון מעולה לריבאונד. רק שיפסיק כבר לזרוק לייאפים. אם הוא יהיה יותר אגרסיבי יותר בכניסות לסל, יהיה מאוד קשה לעצור אותו.

אלו הן שתי החוליות החלשות בחמישייה של פיניקס. אם יתקנו אותן, הקבוצה תשתפר פלאים.

חוליה חלשה נוספת היא, כמובן הספסל. ג'ים ג'קסון אמנם התגלה כאחת הרכישות הטובות של אמצע העונה, וסטיבן האנטר נתן פלייאוף טוב עם הרבה מלחמה על הקרשים, וגם הגנה לא רעה על דאנקן. אבל ליאנדרו בארבוסה לא היה קיים, ו-וולטר מקארתי לא נחשב. כשנאש נפצע במהלך העונה לכמה משחקים, בארבוסה הברזילאי לא הצליח להיכנס לנעליו, והקבוצה התפרקה עם חמישה הפסדים רצופים. הוא אפילו סיים משחק אחד עם אפס אסיסטים. לפיניקס לא חסרים אנשים שיקלעו, אבל בהיעדרו של נאש, מישהו צריך לארגן את המשחק ולשלוט בקצב שלו, על זה הילד צריך לעבוד. יש לו פוטנציאל, אבל הוא צריך להפנים את צורת המשחק של נאש וליישם אותה. אם הוא יסיים משחק עם 5 נקודות ו-8 אסיסטים, דיינו.

האנטר נתן פלייאוף טוב, ורוצה להישאר, אבל בפיניקס רוצים להביא גבוה נוסף שיקל על אמארה. הם גם מעוניינים שהאנטר יוסיף כמה קילוגרמים, כדי שיוכל להתמודד טוב יותר עם הסנטרים בליגה.

סימן השאלה שיעלה בקיץ הוא עתידו של ג'ו ג'ונסון, שכאמור הופך לשחקן חופשי מוגבל. אז מה עושים? זה פשוט - חייבים להחתים אותו. אחרי עונה וחצי מאכזבת בפיניקס, הוא פרץ (האם העובדה שזה קרה במקביל לטרייד שעשו למרבורי היא מקרית?), והפך לחלק בלתי נפרד מההצלחה של הקבוצה. הוא שחקן חיוני שמתעלה ברגעים הגדולים, הוא מגוון, יכול לשחק כפוינט-גארד ובסך הכל שחקן חכם.

ועכשיו, רגע של נחת: אמארה. אוי, אמארה. מה אפשר עוד לבקש משחקן שקלע 37 נקודות למשחק בגמר המערב? אז הנה: אנשי פיניקס הבטיחו לו שישחק קצת יותר בחוץ, והגדילו לעשות והמציאו עבורו תפקיד חדש - פוינט סנטר. למשמע מהמצאה הגיב סטודמאייר: "זה חמוד. אני אשחק באותה עמדה כמו השנה, סנטר, אבל עם טוויסט. משחק פנים-חוץ. אני חושב שנכון לסווג אותי בעמדה הזו. אני הולך לעשות הרבה יותר דברים על המגרש מאשר השנה. ברגע שאלטש את המשחק שלי, אוביל אותנו אל הארץ המובטחת". וד'אנטוני אמר על כך: "הוא צריך להפוך לשחקן שלם יותר, וכשיעשה את זה, נזכה באליפויות". אין ספק שבפיניקס מודעים לפוטנציאל האדיר שיש למפלצת, ויעשו הכל כדי שיהיה הרבה יותר מפלצתי בעתיד. וכדי שזה יקרה, צריך שהוא יהיה מרוצה.

על נאש אין מה להגיד. הוא פשוט צריך להמשיך לעשות מה שהוא עושה. שחקן הגנה הוא כבר לא יהיה. בפלייאוף הוא הוכיח לכולם שהוא ראוי להיות MVP, וכל מילה נוספת מיותרת.

לפיניקס יש גרעין מצוין וצעיר, שיכול לצעוד עוד הרבה שנים יחד. הגרעין של אותו גרעין הוא סטודמאייר. אותו חייבים להחתים למקסימום שנים בכמה כסף שרק ירצה. המשא ומתן בינו לבין הג'נרל מנג'ר ג'רי קולאנג'לו ייראה בערך כך:

אמארה: כמה כסף אתם מוכנים לתת לי?
קולאנג'לו: כמה שאתה רוצה.
אמארה: לכמה עונות?
קולאנג'לו: לכמה שאתה רוצה.
אמארה: מגניב.

אם בפיניקס יטפלו בנושאים הללו, שנה הבאה אנחנו נראה לסאן אנטוניו מאיפה משתין הדג.