שאקיל מאלון

ברבע הרביעי של משחק מספר חמש בגמר המערב, נתקעה ההתקפה המהירה והפורייה של הפיניקס סאנס מול המלתעות ההגנתיות של הסאן אנטוניו ספרס. התוצאה הייתה 70:79 לאורחים מטקסס, והמצב נראה קשה מאוד עבור קבוצתו של מייק ד'אנטוני. אז נכנס אמארה סטודמאייר להילוך גבוה וניסה לסחוב את חבריו לניצחון ולצמצום הסדרה ל-3:2. זה לא שקודם הוא שיחק בהילוך נמוך. לא זכור שחקן שיכול היה להתהדר בממוצע של כמעט 40 נקודות למשחק בעונה ובפלייאוף במפגשים מול טים דאנקן והספרס. ואנחנו מדברים על אחת ההגנות הכי טובות בהיסטוריה של הליגה, ועל דאנקן, תושב קבע בחמישיית ההגנה של השנה בשמונה שנותיו בליגה.

נחזור לרבע הרביעי. הפיק אנד רול של נאש ואמארה נתקע, ברוס בואן נדבק לג'ו ג'ונסון, קוונטין ריצ'ארדסון כבר היה על הספסל אחרי עוד משחק זוועתי ושון מאריון המשיך בנפקדות. אז הילד, שמחזיק כעת בשיא של 11 משחקי פלייאוף של 30 נקודות ומעלה לפני גיל 23, לקח את הכדור פעם אחר פעם לסל, וסיים בהטבעות או ליי-אפים. כשזה לא עבד הוא קבר ג'אמפים מבחוץ – סך הכל 17 נקודות בזמן הכי חשוב של העונה, ומשחק של 42, 16 ו-4 גגות. בסוף זה לא הספיק, ופיניקס סיימה את העונה שלה אחרי חמישה משחקים מול סאן אנטוניו.

מיד אחרי הבאזר, ניגש טים אל סטודמאייר, ולחש לו כמה דברי עידוד והערכה. "הוא אמר שהיתה לי סדרה מעולה, ושיהיו עוד הרבה פעמים שאהיה במצב הזה", סיפר הכוכב הצעיר של הסאנס, שעקף את קארים עבדול ג'באר בדרך לממוצע הנקודות הגבוה ביותר אי פעם לשחקן שמגיע פעם ראשונה לגמר איזורי. "היה טוב לשמוע את זה ממנו. אני מרגיש שגדלתי כשחקן בפליאוף הזה, מבחינת ביטחון וחוכמת משחק".

בקיץ הבא יהיה אמארה שחקן חופשי, אלא אם כן יחתום על הארכת חוזה שתשאיר אותו באריזונה לשש שנים נוספות, עבור 86 מיליון דולר. עד כה נמנע השחקן מלסגור סופית את העסקה, אבל אחרי שקיבל הבטחה מראשי המועדון שבשנה הבאה הוא יהיה הגו-טו-גאי של הקבוצה ויקבל יותר חופש פעולה בהתקפה, לאוהדים אין סיבה להיות מודאגים. "אני אשחק באותה עמדה ששיחקתי בה השנה – סנטר, אבל עם כמה שינויים", הסביר הפאוור פורוורד, שאולץ לשחק העונה בתפקיד זר לו, בעקבות המחסור של פיניקס בגבוהים. "אני אשחק קצת יותר בחוץ, ויותר עם הפנים לסל. בכלל, אני אעשה יותר".

מייק דאנטוני, מאמן הקבוצה, תומך בהרחבת חופש הפעולה של סטודמאייר. הוא גם אמר שלאמארה יש יד לא רעה מחוץ לקשת. קשה להאמין שהוא יתחיל לקבל פתאום יד חופשית מרחוק, אבל אם יתברר שאכן מדובר בצלף, הקומישינר דיוויד שטרן צריך פשוט לסגור את הליגה.

העונה, כאמור, הוא נאלץ לשחק יותר בפנים, עובדה שמנעה ממנו להראות את מלוא הארסנל ההתקפי שלו, ובעיקר הקשתה עליו בצד ההגנתי. סטודמאייר נאלץ לשמור על שחקנים גדולים ממנו, וגם לא היה אגרסיבי במיוחד, בשל היעדר מחליפים ראויים. אמארה מתנאש לגובה 2.08 מטר ושוקל 111 ק"ג, לא נתונים של מספר 5 טבעי. "הוא לא סנטר", הסביר מאמן הספרס גרג פופוביץ'. "הוא מהיר וחזק מאוד. הוא מספר 4 שנכנס לסל בעוצמה ויכול לשחק היכן שהוא רוצה".

ההופעה של סטודמאייר בפלייאוף זכתה לסופרלטיבים רבים, והעיתונאי הותיק סם סמית' שלף השוואות לווילט צ'מברליין האגדי. אבל לפני שלוש שנים, כשסטודמאייר התכונן לדראפט, מעטים נתנו לו סיכוי להצליח ב-NBA. אביו נפטר מהתקף לב כשהיה בן 12, אמו שכרה חדר בכמה בתי כלא בארה"ב, לאחר שלא הפסיקה להיעצר בגלל שורה של גניבות והונאות, ואחיו נשלח למאסר על סחר בסמים. למרות שעבר כמה אפוטרופוסים, ושיחק בלא פחות משמונה בתי ספר במהלך שנות התיכון, הוא האמין בסיכוייו להיבחר, בעיקר בהתחשב בטרנד הצעירים ששטף את דראפט ה-NBA. לסיכויים הללו התלוותה משכורת של שבע ספרות.

הוא נלקח תשיעי על ידי פיניקס, ולא מעט גבות הורמו, בייחוד כשעל הלוח נותר מי שנחשב מניה בטוחה, קארון באטלר מקונטיקט. יאו מינג, ג'יי וויליאמס, מייק דאנליבי, דרו גודן, ניקולוז צקיטאשוילי, דחואן ואגנר, ננה וכריס ווילקוקס נלקחו לפניו. למישהו יש ספק מי השחקן הטוב ביותר בדראפט הזה, עם כל הכבוד ליכולתו של יאו המשתפר?

בשנה הראשונה הוא שיחק על כשרון נטו, חי על דאנקים קלים, ונמנע מלקחת זריקה שלא היתה ליי-אפ (או דאנק). העיתונאים בחרו בו כרוקי השנה, בחירה תמוהה בהתחשב בכך שהיה רול-פלייר, בעוד יאו מינג היה שחקן מרכזי ביוסטון. אלא שלכולם כבר לא היה ספק שצפוי לילד עתיד גדול. בעונה שעברה הוא סבל מפציעות רבות, וכשחזר לשחק הסאנס כבר היו בדרכם לשום מקום, אבל זה לא מנע ממנו להתחיל ולחמם מנועים, עם סדרה של משחקים גדולים.

המחמאות לא איחרו לבוא. שאקיל אמר לפני משחק מול הסאנס שהמץ' אפ ביניהם מזכיר לו משחק בין שאקיל צעיר לשאקיל מבוגר, אבל פרשן ESPN.COM, ג'ון הולינג'ר, טען שלדעתו מדובר יותר בשילוב של הדיזל עם קארל מלון: כוח וסיומת מצד אחד, ומצד שני ריצה למתפרצות וסלים קלים הודות לפוינט גארד גדול.

נאש מסכים. "יש לו פוטנציאל אינסופי, הוא יכול להיות קארל מאלון הבא", אמר ה-MVP, שתיפקד על תקן ג'ון סטוקטון בצמד של הסאנס. "הוא כבר קרוב לזה". בתחילת העונה עוד אמרו שיש לו רק מוב אחד - ללכת ימינה ולהטביע. אבל היום כולם שמים לב לשינוי. קליעה מבחוץ שתפתח עבורו את ההגנה? יש. יכולת להיכנס משמאל וימין? יש. משחק עם הגב לסל? יש. ידיים טובות? יש ויש. כוח, זריזות ואתלטיות? תעשו לי טובה.

"תמיד חלמתי להיות במצב שבו אני עכשיו – הגו-טו-גאי", אמר סטודמאייר, שנבחר לאולסטאר ולחמישייה השנייה של העונה, אחרי ההדחה מול הספרס. "בקבוצה הזו, ברגע שאשפר כמה נקודות במשחק שלי, אני אוכל לקחת אותנו לארץ המובטחת".

ותהיו בטוחים שהוא רוצה להשתפר. "שמעתי אותו אומר שהוא רוצה להיות השחקן הכי טוב אי פעם", אמר מארק אייברוני, עוזר מאמן בפיניקס. "הוא אוהב להיות במרכז הבמה. ככל שהמשחק גדול יותר, כך הוא משחק טוב יותר".

ואם תרצו, הסדרה שלו מול הספרס מזכירה במעט כמה סדרות גדולות של מייקל ג'ורדן מול הבד בויז מדטרויט. אז הוא עוד לא היה שחקן שלם, ומול הגנה קשוחה העמיד ממוצעים מרשימים. ברגע שלרפרטואר של הוד אוויריותו נוספה קליעה מבחוץ, לא צריך לספר לכם על לאן הגיעו הבולס. "מצאתי את עצמי קורא הרבה פעמים 'אלוהים, תראו מה הוא עושה!'", סיפר השבוע קואץ דאנטוני. "ראיתי לא אחת את המגינים שלו מרימים ידיים, או אומרים שאין דבר שהם יכולים לעשות".

"הרבה חברים שלי אומרים שברגע שהעונה תיגמר ואוכל להסתכל אחורה ולעכל את ההישגים שלי, אני אהיה בהלם", אמר חתן השמחה. "אבל אני רוצה להשתפר, ללמוד עוד. אני צריך לשמור טוב יותר, לשפר את השליטה בכדור ועוד דברים שיעזרו לי להגיע לאן שאני רוצה להגיע – לפסגה, לאליפות".

"הפלייאוף הזה היה עבורי חוויה מדהימה", הוסיף, וסיכם את המחשבות של כל אוהד כדורסל באשר הוא, "אני לא יכול לחכות לשנה הבאה". וכשסטודמאייר בסביבה, שאר הליגה תמתין לעונה הבאה בחשש גדול.