"הצגה מרשימה של ישראל"

התחושה שתקפה רבים מאיתנו עם שריקת הסיום של השופט היווני הידידותי להפליא הייתה של אנחת רווחה לצד צחוק בריא. זה היה משחק ביזארי. דודו אוואט, עם ידיים כמסננת באוויר, הצלות מרהיבות על הקרקע והצגות תיאטרליות שהוציאו אפילו את האירים השלווים מדעתם, פיני בלילי עם כניסות לנבדל ודהרה מטורפת על הקו שהסתיימה רק בכנסייה שמחוץ לאיצטדיון, דמיאן דאף נוגח הצידה כדור מהקו ומציל לנו גול ואבי יחיאל עושה מה שלא יצליח, כנראה, לעשות אפילו במשחק אימון פשוט ונותן גול עם הראש מקצה ה-16.

אף אחד לא היה מופתע אם זה היה נגמר 2:7 לאירים, אבל בסוף חילצנו תיקו בערב מבדר במיוחד. הדעות, כמו בכל משחק של הנבחרת הזו, חלוקות. מה אומרים המומחים, בארץ ובעולם?

ה"אובזרבר" תוקף, כמובן, את בריאן קר: "השיוויון של ישראל היה מבחן לאופי האירי, אבל הנבחרת לא הצליחה לייצר שער במחצית השנייה". הוא קוטל את השופט היווני: "השריקה לפנדל לא היתה הפעם הראשונה ולא האחרונה שהוא שרק לטובת הישראלים".

העיתון מפתיע כשהוא בוחר את עידן טל כאיש המשחק: "ניהול משחק משובח של טל יחד עם שיתוק של האירים במרכז השדה יצר עבור הנבחרת הישראלית הרבה שקט נפשי בתוך ים הלחץ בו היתה שרויה". גם אבי נמני קיבל תשבחות על משחקו.

ה"סאן" מציין את יכולת המשחק של דודו אוואט, ולא זו שקשורה לכדורגל: "אם לא די בחוסר היכולת של האירים להבקיע, באה ההרחקה של אנדי או'בראיין, לאחר הפגנה תיאטרלית מרשימה של השוער הישראלי". בכלל, לעיתון טענות רבות לשחקנים הישראלים: "הם המציאו מחדש את המושג 'בזבוז זמן', ודמיאן דאף קיבל כרטיס צהוב על כך שהתייאש מהמחזות האלה".

ה"סאנדיי טיימס" מתרה: "אם אירלנד לא תגיע למונדיאל, היא תסתכל לאחור ותזכור היטב את המשחק הזה". הוא מזכיר את דגלי פלסטין שהונפו באיצטדיון והגדיר את משחקו של אריק בנאדו כ"משחק של פאניקה". על הנבחרת הישראלית אמר העיתון כי "הם למדו את הלקח של שני השערים שספגו, ובמחצית השנייה עמדו איתן מול ההתקפות האיריות". הוא גם שיבח את האומץ הישראלי: "לצד קופסת הטריקים שנקראת יוסי בניון, השחקנים בכחול חשבו על ניצחון בסיום".

האתר "ספורטינגלייף" מציין את האכזבה של אירלנד: "כמו במשחק בתל אביב, בו ספגו האירים בשניות האחרונות, כך גם כאן. בריאן קר מכיר כבר את התחושה הזו. השופט היווני קירוס ווסאראס והשוער הישראלי, דוד אוואט, היו שתי הדמויות המרכזיות במשחק".

התגובות בעיתונים הישראלים צפויות. מי שמפרגן בדרך כלל פירגן גם הפעם, כשאלה שאינם תומכים לא טרחו להסתיר את מורת רוחם.

הכותרת ב"ידיעות אחרונות" היתה "דודק? דודו!", ומבליטה את יכולתו של שוער הנבחרת. אוואט קיבל את הציון 8, לצד התמוגגות מהמשחק: "פעם נוספת הוכח שהנבחרת שלנו לא מתייאשת". אמיר אפרת רשם בטורו: "אין ספק שלגרנט מגיעות מחמאות. יכול להיות שהנבחרת לא תסיים באחד מהמקומות הראשונים, אבל יש בה רוח חדשה". הוא מסכם: "אל תתרגשו מהאירים. יש להם נבחרת מצויינת, רק שאין להם מאמן. לנו יש. זה כל ההבדל".

שלמה שרף, היריב הותיק של אברהם גרנט, לא חוסך ביקורת בטורו בעיתון: "בעוד שבוע ישכחו את העובדה שישראל לא חיברה שלוש מסירות ולא בעטה אף כדור למסגרת האירית. בלי ניצחון בשוייץ לא נגיע למונדיאל". שרף מבקר את המאמן האירי: "הוא הוציא את החלוץ החם שלו ושילם בגדול. תודה לך, בריאן קר".

"מעריב" מעט פחות מחמיא. לצד הכותרת "נס דבלין" מבקר העיתון את המשחק. אבי רצון כותב בטורו: "אין שיטה, יש רק תוצאה". רצון משבח את אבי נמני: "קלינגר צריך לשמוח על כך שיקבל שחקן במוראל גבוה במיוחד", ויוצא מגדרו לגבי יכולתו של אוואט: "יכולתו הזכירה את ההופעה המדהימה של בוני גינצבורג בבראנקייה בתקופת ש.ג." אנחנו חולקים על הקביעה האחרונה, המשחק של גינצבורג מול קולומביה (1:0) היה מושלם ובאמת הירואי, נטול טעויות לחלוטין, אוואט עשה אתמול המון שגיאות ובנס לא יצאנו עם חמישייה.

העיתון שומר על פרופורציות ביחס ליכולתו של אוואט, והעניק לו את הציון 6.5. עבאס סואן ויוסי בניון זכו לציון 7. שגיא כהן מפליג בקטילתו של המאמן האירי וכתב: "כשרובי קין יצא, אירלנד עברה לשחק עם חלוץ אחד, כשדמיאן דאף מועבר במעשה, שאהבלות היא הדרך היחידה לתאר אותו, לאמצע".

אביעד פוהורילס מכנה את המשחק "הירואיקה" וציין: "יש משהו בנבחרת הזו שמריח מווינריות. אם איי פארו לא תעשה לנו סוף, עוד ניקח 2-3 נקודות ביוני הבא, בשלב הראשון בקלן".