קבוצת השמש העולה

פיניקס עשתה הרבה דברים מיוחדים השנה, אבל יותר מכל, היא הכריחה את הליגה להבין את חשיבות הפוינט גארד. השחקן שמקבל את רוב ההחלטות, שיכול להפוך את החברים להרבה יותר טובים, שיודע מי חם ומאיזה בלטה כל אחד אוהב לקלוע, שמצליח למסור בטיימינג המושלם בידיעה שעשירית שנייה עושה את ההבדל בין סל לאיבוד. כן, הבחור הזה.

סטיב נאש עשה את כל זה ויותר. הוא הגיע לקבוצה המושלמת מבחינתו, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה חברתית. זו חבורה צעירה ומוכשרת, שמשוועת למנהיג ונתנה לנאש לעצב אותה בצלמו. התוצאה היא קבוצה שמחה, שהשחקנים בה באמת מפרגנים אחד לשני ולא מתחשבנים על סטטיסטיקה.

את העונה של פיניקס ניתן לסכם במילה אחת: כיף. לשחקנים, לאוהדים ולחובבי הכדורסל באשר הם. אז הגיעה סאן אנטוניו ו"הרסה" את הכיף. הספרס דילגו מעל הסאנס בקלילות, וגרמו להם להראות כיריב לא רציני מהרגע הראשון. טים דאנקן וחבורתו לא באמת הוטרדו, והנחמה היחידה הייתה שהצליחו בכל זאת לגנוב משחק ולמנוע סוויפ. האינסטינקט הוא לטעון שמשחק הריצה היה נחמד וטוב לעונה הרגילה, אבל הוא לא יכול לעבוד בפלייאוף. מי שרוצה טבעת לא יכול לשחק ככה וצריך להתחיל לשמור. אבל מבט נוסף על הסדרה מראה שלא חסרות סיבות טובות יותר להפסד בחמישה משחקים.

הסיבה החשובה ביותר היא חוסר נסיון. דטרויט נזקקה לשנתיים של הפסדים בפלייאוף, כולל סוויפ מהנטס של קיד, לפני שהשלימה את הפאזל וזכתה באליפות. הלייקרס של שאקובי אכלה מרורים בתחילת השושלת וגם ג'ורדן חיכה שבע עונות לאליפות ראשונה. הפלייאוף הוא עולם אחר, עולם שצריך להכיר טוב לפני ששולטים בו, ופיניקס רק בתחילת הדרך. הציפייה לאליפות כבר עכשיו הייתה מוגזמת.

ההפסד לספרס הוא שיעור מצוין מקבוצת פלייאוף מצוינת, ובפיניקס לא לוקחים אותו קשה מדי, כפי שניתן להבין מדבריו של הנשיא בריאן קולנג'לו שהסאנס "בעיצומה של תקופת בנייה, בזמן שסאן אנטוניו היא יותר מוצר מוגמר".

בגלל אותו חוסר נסיון לא יכלו לדעת בפיניקס מה השחקנים שלהם שווים במאני טיים האמיתי. יש חבר'ה שבעונה הרגילה נותנים הצגות גדולות, אבל בסדרה הרצינית הראשונה בפלייאוף נעלמים, ויש שחקנים שצריכים את המעמד הגדול כדי להתעורר. בפיניקס גילו שמצד אחד יש שחקנים שבנויים לסדרות גדולות ויש שון מאריון.

הצגות נגד דאלאס זה טוב ויפה, אבל ההיעלמות של המטריקס מול ההגנה של הספרס שמה עליו סימן שאלה גדול, במיוחד בהתחשב שמדובר בבחור עם חוזה גדול שיבטיחו לו עוד כ-58 מיליון דולר עד 2008/9. והנה, הוא ברח מאחריות ולא היווה פקטור בסדרה הזאת, וזה לא מה שמצפים בפיניקס מהשחקן השלישי בחשיבותו בקבוצה. בהתחלה הוא יצא זכאי מחמת הספק ומחמת הברוס בואן, אבל בשני המשחקים האחרונים בואן שמר את ג'ו ג'ונסון, ולא סגר אותו הרמטית. עוד סדרה כזו לא תתקבל. ושום מילה על קוונטין ריצ'ארדסון, שהגיע כשחקן חופשי בקיץ.

גם קואץ' ד'אנטוני סבל מחוסר נסיון, אבל במקרה שלו זו לא הייתה הבעייה היחידה. במהלך העונה הוא בחר לא להשתמש בספסל ולא לנסות הרכבים שונים, ואולי זה היה התעד הנכון כדי להשיג את המאזן הטוב בליגה, אבל זה פגע בהכנה לפלייאוף. ד'אנטוני יצר קבוצה שמסוגלת לתפקד רק כשהכל מושלם. כל שינוי הופך לבעיה וכל בעיה הופכת לקריטית. אם צריך לעבור להרכב גבוה כי אמארה מתקשה לשמור על דאנקן, אז מקבלים הרכב שכמעט לא שיחק ביחד ונראה מסורבל. אם נפצע השחקן הרביעי/חמישי ברוטציה - זה משנה את כל משחק ההתקפה (ומזל שנאש הגיע בכושר אישי נפלא וחיפה על החסרון של ג'ונסון בנקודות).

החסרונות של ד'אנטוני בלטו במיוחד בהשוואה לאיש על הקווים בצד השני- גרג פופוביץ'. כל מה שפופ עשה, מבניית הסגל ועד חלוקת הדקות בסידרה מול פיניקס, כוון למטרה אחת - להביא את הקבוצה שלו לשיא ברגעי האמת של המשחקים החשובים. אם לספרס היה נפצע שחקן חמישייה, במקומו היה עולה בחור אחר שקיבל מספיק בטחון במהלך השנה. הסגל של הספרס עמוק מספיק כדי לפתור כמעט כל בעיה, וכדי למצוא הרכב מושלם לכל מצב.

גם ההגנה של סאן אנטוניו לא ממש הקלה על השמשות. ההתקפה של הסאנס מבוססת על משחק ריצה? הספרס יורדים להגנה הכי מהר בליגה, ומתמחים בעצירת מתפרצות. לנאש יש בעיה לשמור על רכזים זריזים? טוני פארקר הוא בדיוק מי שייקח את כל מה שנותנים לו. ההגנה של הסאנס רכה בצבע? לספרס יש כמה מהחודרים הטובים בליגה שינצלו את זה. הדרך הטובה ביותר לשמור על דאנקן היא בעזרת מספר סנטרים עם מסה שמתחלקים בעבירות (כמו שיש לסיאטל ודנבר)? לפיניקס אין עומק ולא יכולה להרשות לעצמה עבירות של סטודמאייר.

מכיוון שבשנים הקרובות זכייה במערב תעבור דרך הספרס, בפיניקס יצטרכו לקחת את כל זה בחשבון בעתיד, בדיוק כפי שבעבר קבוצות בנו את עצמן כדי להתכונן ללייקרס.

בסופו של דבר, ההצלחה של פיניקס יצרה ציפיות מוגזמות, וההפסד לספרס קצת החזיר אותנו לפרופורציות. זה לא אומר שמשחק הריצה נכשל - להיפך, הוא לקח את הסאנס הכי רחוק שאפשר היה מול הספרס. ובדקות מסוימות הוא בילבל גם את ההגנה הטובה בליגה. פיניקס תמשיך לרוץ, לנצח ולהוות פקטור משמעותי בשנים הקרובות, ואם היא תדאג להתאמות ושינויים נכונים היא תוכל לאיים גם על האליפות. מה בדיוק היא צריכה לעשות? זה כבר שווה כתבה נפרדת.