פלייאוף בינוני ומטה עובר על שחקני ה-NBA שלא מגיעים מצפון אמריקה. מפז'ה סטויאקוביץ' אף אחד כבר לא מצפה להופיע לאיזשהו משחק חשוב, דירק נוביצקי הגדיר את היכולת שלו בפליאוף כ"לא מדהימה", טוני פארקר משחק יום אסל יום בסל, ואנדרס נוצ'יוני נעלם אחרי משחק ראשון גדול. רק אחד הגיע למשחקי המאני טיים עם טיים עקבית. קוראים לו עמנואל ג'ינובילי.
מול דנבר בסיבוב הראשון הוא היה היחידי שהופיע לכל משחק, ולמרות זאת הסכים להתחיל את המשחק מהספסל כדי לאפשר לברנט בארי להיכנס יותר בקלות לעניינים. הספרס ניצחו בחמישה משחקים, כשהארגנטינאי מוביל את כל הקלעים עם 23 למשחק, בעוד טים דאנקן מתקשה מול גבוהי הנאגטס. לזה הוסיף הארגנטיני ממוצע של 6 קרשים ו-4 מסירות לסל למשחק.
את הסדרה הבאה מול סיאטל הוא המשיך לפתוח על הספסל, אבל במצב 2:2 החליט המאמן גרג פופוביץ' שהגיע הזמן להחזיר אותו לחמישייה. התוצאה? 39 נקודות במשחק מספר 5 ויכולת אול-אראונד מרשימה במשחק השישי. בששת המשחקים של חצי גמר המערב הוא רשם 20 נקודות למשחק ב-58 אחוזים מהשדה. בינתיים, בשלושת הניצחונות המרשימים מול הסאנס בגמר המערב מעמיד הגארד של הספרס ממוצע של 21 נקודות (ב-52 אחוזי דיוק), 6 כדורים חוזרים ו-4 אסיסטים. המספרים הללו מציבים אותו בשורה הראשונה של שחקני ה-NBA, ליד הסופרסטארים הגדולים ביותר. בקרוב כנראה נראה אותו על הבמה הגדולה ביותר, גמר ה-NBA, וזה המקום שבו נמדדים כוכבי העל.
עוד בוואלה!
מספרים לא מספרים הכל
אבל עם כל הכבוד למספרים, הם מגלים לנו רק חצי מהסיפור של ג'ינובילי. במהלך העונה שאלו את קובי בריאנט מיו השחקן שהוא הכי נהנה לצפות בו, והוא ענה ללא היסוס: "ג'ינובילי, כי אתה לעולם לא יודע מה הוא עומד לעשות". זה בדיוק מה שאמר עליו מאמנו גרג פופוביץ', כשרק הגיע הארגנטינאי לליגה לפני שלוש שנים. הבעיה היתה, פופוביץ' אמר, ש"לא רק היריבים שלו לא יודעים מה הוא יעשה - אלא גם אני ושאר שחקני הספרס". ובכן, שלוש שנים עברו וכמעט דבר לא השתנה - קואץ' פופ והספרס עדיין אינם יודעים מה יקרה כשהכדור אצל מאנו. ההבדל הוא שעכשיו כולם סומכים עליו, ויש להם סיבה טובה לעשות זאת.
"זה בא לאט לאט, אבל באופן עקבי", אמר ג'ינובילי על התפקיד ההולך וגדל שלו בקבוצה. "התחלתי לעשות את כל הדברים הקטנים שכל קבוצה צריכה. זו היתה הדרך הטובה ביותר לזכות באמון של פופ, ולהראות לחבריי לקבוצה שלא איכפת לי מסטטיסטיקה, שאני רוצה להפוך אותם לשחקנים טובים יותר, ושכל מה שחשוב הוא הניצחון".
בכל משחקי הפלייאוף האחרונים הכדור היה בידיים של מאנו בשניות האחרונות. במשחק מספר שש מול הסוניקס הוא מצא במסירה מדהימה את דאנקן מתחת לסל, בדרך לליי-אפ ניצחון, 0.5 שניות לסוף. בסוף משחק מספר 1 מול פיניקס הוא הלך למהלך הפינגר-רול המפורסם שלו - גלגול עדין של הכדור על קצות האצבעות. הסל נכנס לרצף המדהים של מספר 20, שכמעט כל שבוע משחרר איזו קליעה מטורפת.
בסוף המשחק השני חזינו ב"זריקה המשוגעת הגדולה ביותר בקריירה שלו, בהתחשב בגודל המעמד", לפי מארק שטיין מ-ESPN. הארגנטינאי חלף על פני שון מאריון בצעד וחצי עם הכדור מאחורי הגב, ואז, כשהוא בגבו לסל, שיחרר עוד פינגר-רול ביד שמאל מעל לראש, "בצורה שאי אפשר לתאר ללא כמה הילוכים חוזרים", התמוגג שטיין.
"תמיד חשבתי שהוא שחקן מיוחד", אמר מייק ד'אנטוני, מאמן פיניקס כיום, וסקאוט של סאן אנטוניו בעבר. אז, בתקופה שג'ינובילי שיחק באיטליה, ד'אנטוני בעל העבר האיטלקי עקב לא מעט אחרי הפנומן. "הוא קשוח, הוא חכם, והוא מהיר. יש לו את כל החבילה, והוא מגיע לרגעים החשובים. אלו דברים שאתה לא מלמד".
מלך הפינגר-רולס מדבר
כשמדברים על פינגר-רול, צריך להזכיר את המומחה הגדול מכולם, ג'ורג' "אייסמן" גרווין, לשעבר שחקן ABA וכוכב סאן אנטוניו ב-NBA, שסיים את הקריירה עם ממוצע של 26 נקודות למשחק, חלק לא מבוטל מהן באמצעות גלגול אלגנטי של הכדור. "צריך לפרגן לג'ינובילי", אמר גרווין השבוע בצ'אט באתר ESPN.COM. "הוא יודע להיכנס חזק לסל ולגלגל את הכדור על קצות האצבעות. הוא עושה את זה בצורה גדולה".
אבל את המחמאות הכי גדולות מקבל ג'ינובילי דווקא משונאיו. ג'ורג' קארל, המאמן של דנבר, כעס כל כך אחרי עוד הצגה של הארגנטינאי העכבישי-משהו, והוא פתח את מסיבת העיתונאים בהאשמות כי מדובר בשחקן שפשוט מוריד את הראש ונכנס לסל בכל הכוח. "אם זה כדורסל, אולי כדאי שאני אלמד את הילד שלי שככה צריך לשחק", אמר קארל. השבוע אמרו אנשי פיניקס כי מדובר ב"פלופר", שחקן שעושה הצגות.לטענתם, זה ההסבר לכך שהוא מבלה על הפרקט יותר מכל שחקן אחר.
אבל לא צריך לקחת את התלונות הללו ברצינות. הרי אמריקאים לא אוהבים לראות איזה בחור לבנבן, שלמד את הכדורסל שלו ביבשת אחרת, ואפילו לא שיחק במכללות, מגיע לארץ ההזדמנויות הבלתי מוגבלות ונותן להם בראש. ולא סתם נותן בראש - הוא לא עושה את זה בסגנון שכולם רגילים לראות משחקנים זרים (קליעה מסוגננת מבחוץ ויסודות כדורסל נכונים), אלא מעדיף ללכת איתם ראש בראש, עם אתלטיות וחדירות. עד כה, מלבד אמארה סטודמאייר, ג'ינובילי הוא השחקן שהגיע הכי הרבה פעמים לקו העונשין בפליאוף הזה. יותר אפילו מדאנקן.
בלילה שבין שבת לראשון, במשחק מספר 3, המשיך ג'ינובילי ברצף הקליעות המשוגעות שלו, אבל הפעם הוא הלך על יותר קשיחות מסגנון. הארגנטינאי נכנס לסל, עקף את השומר שלו, וממש מתחת לטבעת התנגש בו סטודמאייר, שניסה לבוא לעזרה מאחור. למרות ההדף, הצליח הגארד של הספרס לשים את הכדור בפנים לסל ועבירה. כרגיל אצל ג'ינובילי, צריך כמה הילוכים חוזרים כדי להבין מה קרה שם באמת. בינתיים, הליגה כולה משפשפת את העיניים. עד שהיא תתעורר, הספרס עשויים לענוד טבעת אליפות.
