וייד הפיק לקחים

אחרי המשחק הראשון, אותו סיים דווין וויד עם 7 מ-25, היה צריך לקרות אחד משניים: או שדטרויט תמשיך לשתק את הגארד של מיאמי ותחזור לפאלאס עם יתרון בלתי מחיק, כמעט, או שוויד יחזור למשחק השני ויראה למה יש רבים שחושבים שהוא הגארד הכי טוב בליגה.

הוא בחר באפשרות השנייה. במשחק של 40 נקודות ב-15 מ-28 מהשדה ו-10 מ-10 מהקו, יחד עם שמונה ריבאונדים ושישה אסיסטים, הוביל פלאש את ההיט לניצחון מפתח - 86:92, שיטיס את שתי הקבוצות לדטרויט בשיוויון 1:1 בסדרה. ברבע האחרון קלעו ההיט 30 נקודות, לעומת 14 בלבד ברבע האחרון במשחק הראשון. כמה גדול היה וויד? הוא קלע 20 מה-30 של קבוצתו ברביעי.

"דווין תמיד היה מסוגל לשים הכל מאחוריו ולהתחיל מהתחלה. יכולת ההסתגלות שלו מצויינת", אמר מאמן מיאמי, סטן ואן גנדי. "הסוד היה להקשיב להרבה אנשים אחרי המשחק הזה", אמר וויד עצמו, "היה לי ברור שאני לא יכול להרשות לעצמי עוד הופעה כמו זו שנתתי במשחק הראשון. הסתכלתי על תרשימים וקלטות, למדתי את הפיסטונס וזה עבד. ברור לי שאני אנושי, אבל בדיוק בגלל זה קשה לישון בהרגשה כמו זו שאחרי המשחק הקודם".

אבל גם עם ההצגה של הפלאש, הפיסטונס נשארו חזק בתמונה עד לסיום. אחרי יתרון 36:47 למיאמי בהפסקה חזרה דטרויט לרבע השלישי, הקסום שלה לכל אורך הפלייאוף. במשחק טוב של ריפ המילטון (21 נקודות, חמישה כדורים חוזרים וחמישה אסיסטים) וטיישון פרינס (17 נקודות) יחד עם ניקוי לוחות יעיל של בן וואלאס, שקטף 14, עשתה דטרויט קאמבק וירדה בסוף הרבע ביתרון 62:63.

ברבע הרביעי התפתח משחק של חתול ועכבר, כשארבע דקות לסיום הצליח שאקיל אוניל, עדיין מוגבל אבל טוב יותר מאשר במשחק הראשון, להשלים מהלך של סל ועבירה ולהעלות את ההיט ל-78:81. זו בערך היתה הנקודה בה נשברה מיאמי במשחק הקודם, וזו הנקודה בה שברה את דטרויט בזה. הגנה טובה עזרה להיט לעלות ליתרון 80:87 ולשמור על היתרון עד לסיום. שאק סיים עם 17 נקודות ב-8 מ-15 מהשדה ו-1 מ-5 מהקו, והוסיף 10 כדורים חוזרים. דיימון ג'ונס קלע 14 נקודות.

על ההצגה של חברו אמר שאק: "אחרי המשחק הראשון לא יכולתי לישון. אמרתי לו שאם אני ער, גם הוא יישאר ער. רציתי לתת לו השראה. אמרתי לו לקחת את הזמן, והזריקות הנוחות יגיעו. הוא הקשיב".

מיאמי הפיקה את כל הלקחים מהמשחקים הראשון, אז לקחה פחות ריבאונדים, קלעה פחות בצבע, הלכה פחות לקו ונתנה לאלופים לקלוע ב-46 אחוזים מהשדה, לעומת ה-47 שלה (ונזכיר שיש לה את שאק, שמקפיץ את אחוזי הדיוק של הקבוצה). ובכן, במשחק מספר שתיים ההיט קלעו 54 נקודות מתחת לסלים של הוואלאסים, מול 32 בלבד בצד השני. אחוזים? הבוכנות ירדו ל-38. ריבאונדים? 41:46 למיאמי, שאפילו קלעה יותר טוב מהעונשין (צריך להזכיר את ההשפעה של אוניל גם בקטגוריה הזו?). יש לסטן ואן גנדי ממה להיות מרוצה, המשחק השני נראה בדיוק כמו שהוא רוצה.

אבל גם ללארי בראון יש ממה להיות מרוצה. "וויד היה מדהים, והוא עשה עבורם הכל", אודה הקואץ'. "ולמרות כל זאת, היינו קרובים לנצח את המשחק".

הסדרה עוברת כעת לדטרויט, כשהמשחק השלישי יתקיים ב-3 לפנות בוקר יום שני.